הקיץ מתחמם וגם גזרת המזגנים: טורנדו כובש את המסך ומוביל בהוצאה לפרסום
הקיץ כבר כאן עם הכותרת האלמותית 'חם מהרגיל לעונה' והקטגוריה שהפכה לחמה ביותר בענף הפרסום היא מטבע הדברים זו של המזגנים, בה נלחמים 3 מותגי ענק על כיסו של הצרכן: תדיראן, אלקטרה וטורנדו.
על רקע המהפכות הצרכניות והרושם הנוכחי כי הישראלי הממוצע בודק יותר ויותר את השורה התחתונה, שניים ממותגי המזגנים מצהירים בפרסומות, בליווי שלל גרפים צבעוניים כי הם הכי חסכוניים - תדיראן וטורנדו. אך להגיד זה לא מספיק צריך גם להראות וכמה שיותר, יותר טוב.
לא פחות מ-10 מיליון דולר (במחירי מחירון) הושקעו בחודש האחרון בלבד (תקופת הבדיקה: בין ה-18 ליוני עד ל-18 ביולי 2011) על ידי 3 המותגים המובילים בשוק המזגנים. משרדי הפרסום המלווים את המותגים המובילים הם: מקאן אריקסון עם תדיראן, אדלר חומסקי עם אלקטרה ושלמור אבנון עמיחי עם טורנדו.
ההוצאה לפרסום בשוק המזגנים כולו עמדה על 12.9 מיליון דולר, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום. בהתייחס לכך תופסים 3 המותגים המובילים כ-77.5% מההוצאה לפרסום בחודש החולף. בתקופה המקבילה אשתקד עמדה ההוצאה לפרסום של כל שוק המזגנים על כ-15.1 מיליון דולר. הירידה בהיקף הפרסום משויכת לעובדה שבשנה שעברה שודר המונדיאל בקיץ מה שעודד את השוק ונתן למותגי המזגנים מוטיבציה נוספת לקדם מכירות במטרה להיכנס לבתים בעונה זו.
הצרכן הממוצע שנקלע לעוד ברייק פרסומות ייתקל בסרטונים של 3 המותגים ולפחות מ-2 מהם הוא ישמע את אותו המסר: בתדיראן (מקאן אריקסון) מדברים על 'מהפכת המיזוג של סטייל אינוורטר 10 - לחסוך גם בחשמל, ובטורנדו (שלמור אבנון עמיחי, בכיכובו של הפרזנטור דודו ארז) מדברים על 'סופר אינוורטר - חוסך עד 50% בצריכת החשמל', פעם אחת ב'שוק השטיחים בטהרן' ובמעבר חד לצוות המדענים הגרמניים.
אצל אלקטרה (אדלר חומסקי) הטרמינולוגיה שונה. שם מדברים על 'שיהיה לכם קיץ נעים..המזגן של ישראל עפ"י דו"ח GFK ו'אלקטרה - כשמדובר במזגנים אין מה להשוות'.
יש על מה להילחם: שוק מיזוג האוויר בישראל מוערך בכ-500 אלף יחידות בשנה בהיקף כולל של כ-1.5 מיליארד שקל. אלקטרה מובילה עם נתח שוק של כ-43%, כשלאחריה תדיראן עם כ-22%, LG עם כ-17% בפעילות פרסומית דלילה מאוד וטורנדו שעמד ב-2008 על כ-8% וכעת מחזיק בנתח שוק של כ-11%.
בשקלול נתוני מתקיני המזגנים נתחי השוק הם 35% לאלקטרה, 32% לתדיראן, 17% ל-LG מזגנים, 14% לטורנדו ו-2% לאחרים.
אחוז החדירה של מזגנים בשוק הישראלי עומד על 92%. סוג המזגן הנפוץ ביותר הוא מזגן עילי (48%), כשאחריו מיני מרכזי (30%) ומזגן רצפתי (13%). ל-8% יש עדיין מזגן חלון. ב-64% מבתי האב יש מזגן בחדר השינה, כאשר ממוצע המזגנים לבית אב עומד על 2.30. 39% מבתי האב בעלי 2 עד 3 מזגנים, ול-18% יש 4 מזגנים ומעלה.
- 1.נעמי 19/07/2011 17:35הגב לתגובה זוקו נקי, מצחיק ומעביר את המסר
- בן נשה 25/12/2019 08:13הגב לתגובה זוהיו לע בעיות במיני מרכזי כתוצאה מהתקנה לקויה וטורנדו סירבו לקחת אחריות. חברה גרועה ולא להתקרב.
- יעל 20/07/2011 12:36הגב לתגובה זובלי הבדיחות בחצי שקל על פרסים ועם קסם ישראלי שכיף לראות

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
