זמן להתחלה חדשה: על רקע הגיליון הקרוב - שינויים ב'מגזין הזמן השלישי'
מגזין הזמן השלישי של קבוצת מוקד אנוש עורך שינויים מערכתיים לקראת סוף הקיץ. בקרוב אמור להיות מופץ גיליון קיץ מיוחד.
את המגזין הנחשב לעיתון הגמלאים הגדול בישראל, ערך מיומו הראשון איש קול ישראל דני בלוך ז"ל, שנפטר בסוף 2009. את הגיליונות שיצאו מאז ערכו לסירוגין סגניתו של בלוך ואנשי חברת דולפין יחסי ציבור המייצגת את המגזין ואת קבוצת מוקד אנוש. בימים אלה מתנהל מו"מ מתקדם בין המערכת ובין עיתונאית ותיקה באחד העיתונים היומיים על מנת שתשמש כעורכת המגזין.
עמית יול מונה כמנהל השיווק של העיתון, דן דברת ויפעת כהן מונו כעורכים גרפיים ואל צוות הכותבים עליו נמנים כיום ח"כ לשעבר גדעון בן ישראל, מושיק טימור, שמואל שי, דידי מנוסי ויחזקאל אנגלר מצטרפים שמות נוספים בהם עיתונאים לשעבר ואנשי רוח.
בגיליון יום העצמאות האחרון כתבו למגזין יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, השרים סילבן שלום, אלי ישי, גדעון סער, משה כחלון, ישראל כץ ואורית נוקד, יו"ר האופוזיציה ציפי לבני, סגנית השר לאה נס וח"כ יצחק הרצוג.
הזמן השלישי מופץ בלמעלה מ-30 אלף עותקים ונחשף על ידי כ-100 אלף גמלאים בהם כל המתגוררים במסגרת קהילות תומכות של משרד הרווחה, הג'וינט ומוקד אנוש. בעבר נערכו מספר פגישות בין אנשי המגזין ובין אנשי 'מעריב' במסגרת ההנהלה הקודמת אך הדבר לא הבשיל לכדי שיתוף פעולה.
- 2.(ל"ת)אלון 13/07/2011 12:25הגב לתגובה זו
- 1.אלון 13/07/2011 12:24הגב לתגובה זוהגיעה הזמן שיבינו שהמגזין הזה אינו רלוונטי. כל הכבוד שיש מחלקת שיווק שמנסה להחיות את המגזין. היום הרלוונטים והשולטים בשוק הם: מוטק'ה, 4Senior, בובה ואולי עוד איזה אחד או שניים. "הזמן השלישי" לנקרא בקרב אוכלוסיית הגמלאים, לא ב- 30 אלף עותקים, לא ב- 5 אלף עותקים ולא ב- 15 עותקים. אז שלא יספרו סיפורים ויבנו כתבת תדמית.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.

- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
