דרום אפריקה עוד לא ויתרה על חלום 2020

המדינה, שאירחה את המונדיאל לפני שנה, שוקלת להפוך את ההחלטה ובסופו של דבר כן להתמודד על הזכות להביא את המשחקים האולימפיים לאפריקה לראשונה בהיסטוריה. נשיא הוועד האולימפי הבינ"ל: "הם הוכיחו שהם יכולים לעשות כזה דבר"
ניצן פלד |

האם יש תקווה להצעתה של דרום אפריקה לארחת את המשחקים האולימפיים של 2020? אם להאמין לנשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, ז'אק רוג, התשובה היא כן.

אתמול, בנאומו אשר נעל את כינוס הוועד האולימפי בדרבן, דרום אפריקה, אמר רוג "כאומה - דרום אפריקה מוכנה לארח אולימפיאדה". רוג הציג את הדברים נוכח העובדה שלפני כשנה משכה דרום אפריקה את הצעתה לארח את המשחקים בעוד 9 שנים בנימוק ש"עלינו להתרכז בלספק שירותים בסיסיים לכל תושבי דרום אפריקה". "אני מכבד את ההחלטה של הממשלה להתמקד במשימות אחרות. אבל משיחות עם פוליטיקאים ועם הנשיא ג'ייקוב זומה הרגשתי תשוקה כנה לבצע את המהלך בעתיד".

ההחלטה שלא להתמודד על אירוח המשחקים ב-2020 התקבלה בדרום אפריקה במהלך משחקי הגביע העולמי שנערכו במדינה לפני שנה. למרות שנכון לעכשיו הצעתה המקורית של העיר דרבן כבר לא במרוץ, רוג עדיין חושב ש"דרום אפריקה הוכיחה במהלך המונדיאל שהיא מוכנה ומסוגלת לארח אירוע ענק".

נשיא הוועד האולימפי המקומי, טבי רדי, הצטרף לדבריו של רוג וגם הוא מנסה להחזיר את ההצעה לחיים. "אני מצפה משר הספורט פיקילה מבלולה להוביל קמפיין לשינוי ההחלטה", אמר רדי, "אני עדיין מאמין שדברים יכולים להשתנות. אנחנו רק מבקשים להתמודד, אף אחד לא מבטיח שנזכה".

"עם זאת, סדר העדיפויות של הממשלה השתנה ואני חושב שיש יותר סיכוי לשכנע אותם לנסות להתמודד על 2024", סייג רדי. המועד האחרון בו אפשר להגיש הצעה רשמית הוא ה-1/9. נכון לעכשיו רק רומא הגישה הצעה רשמית, כשהצעותיהן של טוקיו ואיסטנבול אמורות להיסגר בזמן הקרוב. הוועד האולימפי של מדריד הצביע פה אחד על ההחלטה להגיש הצעה, אבל ההחלטה עדיין מחכה לאישור הממשלה.

אם דרום אפריקה לא תתמודד היא תאפשר לקהיר, קזבלנקה ולעיר נוספת מקניה להתמודד על הזכות להביא את המשחקים האולימפיים לראשונה ליבשת אפריקה - כולן הביעו רצון להתמודד על האירוח ב-2020.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.