ערעור על שומות לפי מיטב השפיטה בעקבות הרשעה בעבירות מס
תקציר עמ 14127/09 עלי סוויטאת נ' משרד האוצר/ אגף מס הכנסה ומס רכוש
תקציר עמ 14127/09
עלי סוויטאת נ' משרד האוצר/
אגף מס הכנסה ומס רכוש
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורו של המערער שהורשע בהשמטת הכנסות, על שומות על פי מיטב השפיטה שהוצאו בעקבות הרשעתו בהליך פלילי. בית המשפט קבע כי המערער לא השכיל להביא ראיות לסתור את הודאתו בהליך הפלילי, וכן לסתור את הראיות שהובאו להוכחת ההכנסות. המערער אף לא הביא כל ראיה לסתירת השומות.
הרקע העובדתי, השאלה המשפטית וטענות הצדדים
מדובר בערעור על שומות מס הכנסה שהוצאו למערער לשנים 2000-1999. השומות הוצאו למערער על פי מיטב השפיטה מכוח סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), בעקבות הרשעתו של המערער בעבירות מס.
המערער היה בעבר בעל שליטה בחברת "עלי ברזל עבודות מתכת בע"מ" (להלן: "החברה"), שעסקה בעבודות ברזל שונות. אין חולק כי בשנת 1997 נקלעה החברה לקשיים כלכליים, והמערער החל לעסוק בעבודות ברזל באופן אישי. בשנים 2000-1999 ביצע המערער עבודות שונות כקבלן משנה בעבור חברת "התכוף בע"מ" (להלן: "התכוף"). בגין עבודות אלו שילמה התכוף למערער סך של 872,498 ש"ח.
אין חולק כי המערער לא כלל תקבולים אלו בדוחות על הכנסות שהגיש לפקיד השומה. בשנת 1999 דיווח המערער כי לא היו לו כל הכנסות, ואילו בשנת 2000 דיווח המערער על הכנסות כשכיר בחברת "כפירי בע"מ" בחודשים אוקטובר-דצמבר בלבד. בעקבות זאת הגיש המשיב כתב אישום כנגד המערער לבית משפט השלום בחיפה (תיק פלילי 1619/06), שבו יוחסה לו עבירה של השמטת הכנסות מדוח על פי סעיף 220(1) לפקודה.
כתב האישום התייחס לשנים 1999, 2000 ו-2001, אולם לענייננו רלוונטיים רק האישומים לשנים 1999 ו-2000. ביום 3.6.2008 הודיעו המערער והמשיב לבית משפט השלום על השגת הסדר טיעון, והוגש כתב אישום מתוקן שכלל את העבירות האמורות. בעקבות הרשעתו של המערער הוציא לו המשיב את השומות נשוא הערעור. המשיב ייחס 1/3 מהתקבולים ששילמה התכוף למערער לשנת 1999, ו-2/3 לשנת 2000. בסך הכול קבע המשיב כי הכנסתו של המערער מהתכוף בשנים 1999 ו-2000 הייתה על סך 898,238 ש"ח. המשיב הכיר בכך שסך של 100,000 ש"ח הועבר לחשבון של קרובת משפחתו של המערער, והפחית סך זה מהכנסותיו. כן הכיר המשיב בכך שהרווח הקבלני של המערער היה רק 15% מהתקבולים (דהיינו 15% מ-798,238 ש"ח), שהם כ-120,000 ש"ח. עם זאת קבע המשיב כי בהיעדר מסמכים על הוצאות שכר לעובדים, לא ניתן להכיר בהוצאות הנדרשות בסך 678,238 ש"ח, והכיר רק במחצית מסך זה. לפיכך עמדה ההכנסה החייבת של המערער לשנים 2000-1999 על סך 459,119 ש"ח, שמתוכם יוחסו 153,000 ש"ח לשנת 1999, והשאר צורפו כהכנסה חייבת להכנסותיו של המערער בשנת 2000.
בערעור טוען המערער כי אף שהורשע בהשמטת הכנסות, הרי התקבולים שקיבל מחברת התכוף התקבלו על ידו בעבור חברת "אלתיתי בע"מ" (להלן: "אלתיתי"). המערער טוען כי משנקלע לקשיים כלכליים, חבר לאלתיתי והועסק על ידה כשכיר. המערער טוען כי פעל בשמה של אלתיתי, וכי אלתיתי מסרה חשבוניות מס להתכוף. על כן, כך לטענתו, כל ההכנסות הן של אלתיתי. המערער מבהיר כי הודה בהשמטת ההכנסות ובקבלת התקבולים מחברת התכוף רק בשל חוסר יכולתו לנהל את ההליך המשפטי, וכדי "להוריד אבן גדולה" מראשו. המערער אינו מעלה טענות מפורשות כנגד חישוב השומה, אך מדגיש כי במסגרת ההליך הפלילי שולם סך של 62,000 ש"ח שיש להפחיתו מסכום המס שבשומה.
דיון
סעיף 42א(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), קובע כי הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי. נוסף על כך, סעיף 42ג לפקודת הראיות מורה כי בעל דין רשאי, בתנאים שנקבעו, להביא ראיות לסתירת פסק הדין הפלילי.
דין הערעור להידחות. המערער הודה במסגרת ההליך הפלילי בהשמטת ההכנסות שהן נשוא השומה. המערער לא השכיל להביא ראיות לסתור את הודאתו ולסתור את הראיות שהובאו להוכחת ההכנסות, וכן לא הביא כל ראיה לסתירת השומות.
תוצאה
הערעור נדחה.
בבית המשפט המחוזי בחיפה
לפני כב' השופט רון סוקול
ניתן ב-2.5.2011
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
