קבלו את המשכורות שלפ"מ מציעה לפרילאנסרים: 22 אלף שקל לפלנר בכיר
מדובר אמנם בעבודה שלא מבטיחה תעסוקה במשרה מלאה אך משתלם מאוד לעבוד בלפ"מ, כך לפחות לפי רמות השכר אותן מציעה לשכת הפרסום הממשלתית.
במקביל למכרז לאיתור מנהל ללשכת הפרסום הממשלתית במקומו של נתן מאיר הפורש, מפרסמת לפ"מ מכרז נוסף לאספקת שירותי פרסום ומדיה מחברות מתמחות.
המכרז יצא לדרכו ב-30 ליוני והוא למעשה מכרז פומבי לגיוס 'ספק' ללשכת הפרסום הממשלתית דרכו תעסיק הלשכה 'מומחים' בתחום הפרסום והמדיה. תקופת ההתקשרות של לפ"מ עם הספק/חברת הפרסום שייבחר לעבוד מולה היא שנתיים עם אופציה להארכה של עד 3 שנים נוספות ובסך הכל 5 שנים. התאריך האחרון להגשת הצעות למכרז הוא 20 ליולי.
החברה שתזכה במכרז של לפ"מ תספק ללשכת הפרסום הממשלתית אנשי פרסום ממגוון תחומים כמו תקציבאות, קופירייטינג, פלנינג, ארט, מדיה ומידענות.
מבנה העבודה של לפ"מ מורכב מאנשי מקצוע in house שרשומים כעובדי לפ"מ במשרה מלאה, מפרסומאים פרילנסרים המגוייסים לקמפיינים פרוייקטליים ומפרסומאים המסופקים לה על ידי חברת כח אדם כדוגמת זו אותה היא מבקשת לאתר במכרז זה.
בלפ"מ מסבירים כי היחס בין הפרילנסרים העובדים מולה לפרסומאים המסופקים לה על ידי חברת כח האדם הוא של 90% לעומת 10% לטובת הפרילנסרים כך שאל להם לחשוש למעמדם.
נספח ד' הוא המעניין ביותר מבין 19 עמודי המכרז. בנספח זה מופיעה טבלת השכר של 'בעלי מקצוע מומחים בתחום הפרסום והמדיה' לפי הגדרת לפ"מ. על פי תנאי המכרז לפ"מ תשלם שכר ברוטו לפרסומאים שיופנו אליה מטעם החברה ובנוסף תשלם לפ"מ לחברה דמי טיפול עבור שירותים אלו. בלפ"מ מציינים שרמות השכר המוצגות הן ממוצע של משכורות בשוק הפרסום.
בלפ"מ שלזכותה ייאמר שהיא מגייסת את מיטב הפרילאנסרים הפרסום לפרוייקטים השונים שלה מציינים, כי הלשכה אינה מתחייבת לרמות שכר אלו. לדבריהם, במידה ויהיו שינויים בשוק וממוצע המשכורות יירד, כך גם לפ"מ תעדכן בהתאמה את תעריפי השכר. עם זאת, טבלת השכר הנוכחית המצורפת למכרז מייצגת את תמונת המצב של המשכורות בלפ"מ, נכון להיום.
מנהל בכיר באחד ממשרדי הפרסום הגדולים בישראל אומר לאייס ביחס לרמות השכר בלפ"מ: "יש בטבלה מספר עיוותים, בעיקר לכיוון מעלה יחסית לשוק הפרסום". עוד הוא מוסיף ואומר "תקציבאים מתחילים לא משתכרים באף משרד בענף 7,000 שקלים אלא משכורת פתיחה של כ-5,500שקלים". "המשכורות של דרג הביניים" הוא מסביר, "מתואמים יותר או פחות לשוק". עם זאת, הוא מסביר "קופירייטר בכיר שמעמדו מבוסס במשרד יכול להרוויח הרבה יותר מכפי שמצויין בטבלת השכר של לפ"מ".
רמות השכר החריגות באזור ה-22 עד 25 אלף שקלים עבור תפקידים כמו מנהל תכנון מדיה, אחראי פרוייקטים בכיר, פלנר בכיר וארט דיירקטור הן "משכורות ששכירים בודדים בלבד בענף מרוויחים". כך לדבריו. "בשורה התחתונה" הוא אומר "מדובר במשכורות נאות מאוד של משרד בחמישייה הראשונה בענף וצריך לזכור שלפ"מ מדורגת בסביבות המקום ה-13 בשוק הפרסום על פי היקפי העבודה שלה. הפער לעומת השוק הוא בערך כ-20% יותר".
- 7.לילי 04/07/2011 13:26הגב לתגובה זוזה מכרז לחברת כוח אדם ולא לבעלי מקצוע . מסובר בעלות מעסיק
- 6.אחת שיודעת 04/07/2011 13:23הגב לתגובה זושלא יודע שיט מהחיים משכורת סטנדרטית של תקציבאי מתחיל היא 6-7 לפ"מ משלמים את הסכומים האלה כי אף אחד לא רוצה לעבוד שם
- תקציבאי מתחיל 04/07/2011 15:10הגב לתגובה זונשמה, את רוצה לשלם לי את החשבון חשמל? כי אני תקציבאי מתחיל במשרד בחמישייה הראשונה ואני עושה 5 בחודש. תנוחי.
- אחת שיודעת 06/07/2011 13:00אתה הפרייאר של אדלר או מקאן.
- 5.חחחח 04/07/2011 12:41הגב לתגובה זומה קרה לכם, פלנר בכיר מרוויח היום לפחות 48 אלף ש"ח.. איפה אתם חיים?
- 4.משבר הקוטג' כנראה שלא נגע בהם (ל"ת)ערן 04/07/2011 10:41הגב לתגובה זו
- 3.שי 04/07/2011 10:25הגב לתגובה זואייס.. תתעדכנו!!
- 2.ג 03/07/2011 20:55הגב לתגובה זוזה די מדהים שכשסוף סוף משרד מתגמל את העובדים בצורה מכובדת, מזדעקים מנהלי הקריאטיב. מה קרה? מפחדים שאנשים שיבואו לראיון יבקשו את מה שמגיע לכם ולא משכורת שאם מחלקים אותה לפי שעה מקבלים שכר עבודה של סווט שופ בסין? תקציבאי מתחיל שמרוויח 5000 ש"ח זה חוצא הערך 2 שקל לשעה לפי שעות העבודה שלו. חוץ מזה מדובר בשכר פרילנס וזה אומר בלי שום תנאים סוציאלים. מזה הפרילנס משלם מס הכנסה, ביטוח לאומי, פנסיה, ימי חופשה, ימי הבראה, ימי מחלה ושאר דברים שכאלה.
- 1.קופירייטר מנוסה 03/07/2011 19:37הגב לתגובה זומרוויח 30000

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
