פרסום ראשון

חילופים ב-JWT: סמנכ"לית האסטרטגיה רומי גך פורשת - לירון שכטר יחליפה

גך תסיים את תפקידה לאחר 4.5 שנים במשרד אליו הגיעה כפלנרית בכירה בתקופת דוד טמיר. בעברה הייתה ממקימי 'מגזרים', ועבדה באדלר חומסקי
משה בנימין | (10)

רומי גך, סמנכ"לית האסטרטגיה במשרד הפרסום JWT ישראל מסיימת את תפקידה לאחר 4.5 שנים במשרד. גך הצטרפה למשרד כפלנרית בכירה עוד בתקופת דוד טמיר וקודמה לתפקידה הניהולי במהלך הקדנציה.

במהלך תפקידה ליוותה גך מספר מהלכים אסטרטגיים עבור הלקוחות הבכירים של המשרד, כמו גם ניהול מכרזים. גך הייתה זו שלמעשה שיקמה את מחלקת האסטרטגיה ב-JWT עם פטירתו של דוד טמיר ו'רוחות השינוי' שנשבו במשרד ולוו בפרישה של מספר עובדים.

בעברה לקחה גך חלק בהקמת משרד הפרסום המגזרי 'מגזרים' ולאחר מכן עבדה גם במשרד הפרסום אדלר חומסקי. בסה"כ חותמת גך 15 שנות פעילות בענף. ההערכות מדברות על כך שגך מכוונת כעת לתפקיד שיווקי בכיר באחת מהחברות המובילות במשק. בימים אלה מנהלת גך שיחות עם מספר חברות אך אלו טרם הבשילו לכדי מינוי מוחשי.

את תפקידה של גך יירש כעת לירון שכטר, מהפלנרים הבכירים ב-JWT ישראל. שכטר הובא ל-JWT בהמלצתה של גך משלמור אבנון עמיחי Y&R.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שמעתי שאסי שביט פיטר אןתה... (ל"ת)
    מיה 28/06/2011 21:58
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    פלימיי 28/06/2011 18:09
    הגב לתגובה זו
    דמבו תאכל ממבו
  • 8.
    לקוח מאוכזב 28/06/2011 11:23
    הגב לתגובה זו
    אין להם מושג קלוש באסטרטגיה. מבחינתי "זה נבלה וזה טרפה". לקוח מאוכזב.
  • 7.
    בהצלחה שכטר. אתה תותח. (ל"ת)
    המבין 28/06/2011 11:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    האיש שבחוץ 28/06/2011 10:37
    הגב לתגובה זו
    ברגע ששכטר הגיע ל JWT הוא כבר סומן שמחליף של רומי. לירון הוא בן טיפוחיו של יורם דמבינסקי ולא נופתע אם יגיע גם לתפקיד משנה למנכ"ל. רומי היתה חביבתו של טמיר ז"ל אבל היא ויורם מעולם לא הסתדרו. היה צפוי שהיא תעזוב. רומי אמנם אחת הנשים השאפתניות בתחום, אבל שכטר התותח לא השאיר לה ברירות. הבנאדם הוא אחד מאנשי האסטרטגיה המבריקים בתחום
  • 5.
    בייבי 28/06/2011 10:07
    הגב לתגובה זו
    פיטרו שליש מעובדי זרמון?!
  • 4.
    שכטר, אז יש מילה כזו מתרתח? (ל"ת)
    שמשון 28/06/2011 01:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יש מילה כזו מתרתח? (ל"ת)
    קורס ברמנים 28/06/2011 01:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נירית 27/06/2011 23:52
    הגב לתגובה זו
    קדנציה? את תפקידה יירש? טוב שהיא לא העבירה קומוניקט על עצמה וציינה בו שהיא גם נסיכה
  • 1.
    אלופה! (ל"ת)
    איתי 27/06/2011 22:31
    הגב לתגובה זו
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות