הצעה: חסרים 300 מיליון ש' לרפורמה? אגרת הטלוויזיה תוסת לרדיו - שתעלה
האם אגרת הטלוויזיה תופחת ובמקביל אגרת הרדיו תוגדל, כך שהסכום הכללי של האגרה יעלה? כך עולה ממכתב ששלח יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים דני זקן, ליו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה-הכהן, והגיע לידי אייס.
מאחורי הצעתו של זקן, עומד הרצון להגדיל את אגרת רשות השידור כדי "לסגור" חור תקציבי של יותר מ-300 מיליון שקלים, שיאפשר להתחיל ביישומה של הרפורמה. בעוד באוצר ניסו בעבר וגם כעת להעלות את אגרת הרשות, הרי שוועדת הכלכלה מתנגדת לכך. ברשות השידור כבר נשמעים קולות המתנגדים להצעה, בטענה כי "האגרה על הרכב תפגע דווקא בשכבות החלשות יחסית, למשל הסטודנטים, שיצטרכו לשלם יותר כסף".
אגרה הטלוויזיה השנתית לכל בית אב עומדת על 379 שקלים ל-2011. אחוז הגבייה עומד על כ-60% בלבד. אגרת הרדיו עומדת על 116 שקלים בשנה, והיא מצורפת לאגרת הרכב השנתית, שעומדת על סכום הנע בין 687 ל-4,341 שקלים בשנה לרכב בנזין ו-1,855 עד 3,207 שקלים עבור רכב דיזל. בגלל הצמדתה של אגרת הרדיו לאגרת הרישוי, אחוז גבייתה עומד על קרוב ל-100%, ולמעשה כל רכב שעובד טסט שנתי, בעליו משלם גם אגרה לרשות השידור.
זקן העביר את המכתב לשאמה-הכהן, שהוועדה בראשה הוא עומד אמורה לדון שוב בשבוע הבא באגרת רשות השידור. "אני מבקש להתריע, כי שעון החול הולך ואוזל ופרנסתם של 1,900 עובדי רשות השידור בסכנה", כתב זקן. "דומה כי בדיונים בוועדה לא מובן די צרכו מצבה של הרשות ונחיצותה של הרפורמה לטיפול בכל חוליי הארגון, ובמשבר הכלכלי והמקצועי שבו היא נתונה".
לדברי זקן, "אגודת העיתונאים וההסתדרות המייצגת את ועדי העובדים שאינם עיתונאים, עשו מאמץ עליון להגיע להסכמים תוך ויתורים, לצד קביעת הסכמי שכר הוגנים וכשרים כדבעי. מאז החתימה הסופית בחודש פברואר, מתנהל בעצלתיים הדיון אודות מימון הרפורמה, ואף שהכל מכירים, לפחות כלפי חוץ בנחיצותה, עדיין לא נמצא הפתרון המתאים".
זקן מציין כי העלאת האגרה תהיה תיקון עוול מתמשך שנבע מהפחתת האגרה ב-2004, ויש להגדילה לפחות ב-5%. "היות ומקצת חברי הכנסת מתנגדים נחרצות למהלך", כתב זקן, "יש למצוא פתרון אחר ומיידי עוד בטרם נגיע לישיבה בוועדה ברשותך בשבוע הבא". כאן מציע זקן "הסטה של סכום חלקי מאגרת הטלוויזיה לאגרת הרדיו, ביחד עם העלאה מזערית של האגרה בשיעור של 5%. הסטה חלקית כזו תביא להעלאת הכנסות האגרה, בשל הגביה הכמעט מלאה שלה דרך רישיון הרכב".
בשלב זה טוען זקן במכתבו כי במידה והצעה זו לא תתקבל, "ההסכמים שנחתמו לאחר מו"מ מפרך שארך 4 שנים, עשויים להתבטל, ושבירת מטה לחמם של 1,900 מאות עובדי הרשות תהיה על ראשכם".
ברשות השידור כבר עולים קולות המתנגדים להצעתו של זקן. אחד מהם הוא ועד עיתונות הפקה ברשות. "הטלוויזיה היא קלוקלת, הרדיו מרוויח, ובסוף הציבור יכעס על אנשי הרדיו", אומרים בוועד, שאנשיו מתנגדים לרפורמה כפי שהיא מוצעת. "אני לא חושב שצריך להעלות את המס, הרי אחרי הרפורמה המצב יהיה יותר גרוע, יהיו פחות עובדים, פחות תכניות".
- 4.ראודה פרא 23/09/2013 22:27הגב לתגובה זואני מעוניית להשתתף בעצומה לביטול אגרת הטלוויזיה אני סובלת מהם שנים למרות שאין לי כבלים ואף פעם לא היתי מחוברת לכבלים חייבו אותי לשלם להם 5000 שח עשו לי עיקולים וצוו עיקוב יציאה מהארץ אני לא מבינה על מה אשכ
- 3.א. ב. יהודה 23/06/2011 14:25הגב לתגובה זותוסט ולא תוסת
- 2.ישראלי 23/06/2011 09:27הגב לתגובה זוצריך לבטל את העושק מהציבור שנקרא אגרת טלויזיה. בושה למדינה שמאלצים אותנו לממן את השחיתות ברשות השידור.
- 1.אגודת הגנבים 23/06/2011 07:02הגב לתגובה זואין תמורה בעד אגרת הטלביזיה,מדוע האזרחים צריכים לשלם תוספת מס שממלא לא נותן שום תמורה לאזרח? הבנתי שלאחר הרפואה שמתוכננת ברשות השידור מאות עובדים ממגזר העתונאים יקבלו חוזים אישיים מופלגים ללא צורך להחתים שעון נוכחות,ובשביל לממן אותם רוצים עכשיו לגנוב דרך אגרת הרדיו עוד מס מהאזרחים? בושה וחרפה על עצם המחשבה המעוותת של חברי אגודת העתונאים. מעניין מי מחברי אגודת העתונאים יקבל חוזה אישי לאחר הרפורמה על חשבון האזרחים משלמי המיסים. כל חבר מוועדת הכלכלה שיצביע להעלאת אגרת הטלביזיה או הרדיו לא יבחר שנית לכנסת,הציבור לא שוכח מי מטיל עליו מיסים-הליכוד בטח שלא יתן לרצון לשדוד את האזרחים יד. בושה וחרפה,תתביישו לכם חבורת עתונאים שרוצה לעשוק את האזרחים,תתחילו לעבוד ולא לעבוד על כולם בעניים!!!
- צודק. העם איתך. חוצפה לחייב את האזרחים לשלם. (ל"ת)ישראלי 23/06/2011 09:29הגב לתגובה זו
- מחזק את ידך 23/06/2011 10:38חוצפה של קבוצת פונקציונרים מאגודת העתונאים שרוצים להיות מנהלים על חשבון ציבור משלמי האגרה.

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.