על מהלך תדמיתי מהמוצלחים - "המוח" של מרצדס

אבי זיתן, יועץ שיווק ואסטרטגיה, מתייחס לקמפיין של חברת כלומוביל, יבואנית מרצדס-בנץ בישראל
אבי זיתן | (7)

הזירה השיווקית והפרסומית של שוק המכוניות תמיד הייתה פעילה. מידי מספר חודשים אנו עדים לקמפיין של אחת מהחברות הגדולות בתחום: מאזדה, פולקסווגן, אלפא רומאו, לנדרובר ועוד.

רוב הקמפיינים בתחום הרכב הם בעלי נראות דומה: רכב במרכז המודעה עם מסר אמוציונלי מתוחכם שאמור להתחבר לרגשות הצרכן, לעורר בו צורך מסוים ולגרום לו, בסופו של דבר, להרים טלפון לנקודת המכירה.

ניתן לומר שהצרכן הישראלי "שבע" כבר מפרסומות מעין אלה, וכי תשומת ליבו לפעילות הפרסומית של חברות הרכב הולכת ופוחתת. בתוך ים המסרים הללו, בלט לאחרונה, מסר ייחודי ושונה...

הפשטות של המוח האנושי

בפברואר 2011, חברת כלומוביל, יבואנית מרצדס-בנץ בישראל, יוצאת בקמפיין תדמיתי יוצא דופן. הקמפיין מציג שפה פרסומית חדשה המתבססת על המוח האנושי, המורכב משני חלקים מנוגדים המשלימים אחד את השני: ה- Left Brain שאחראי על הפן האינפורמטיבי, האנליטי והלוגי, וה-Right Brain שאחראי על הפן היצירתי והאינטואיטיבי.

שני חלקי המוח מוצגים באנימציה אומנותית מושקעת כשמצידו הימני מוצג פרץ היצירתיות, התשוקה והחשיבה מחוץ לקופסה וצדו השמאלי, מבטא את הפן האינפורמטיבי והמחשבה התבניתית. שני החלקים מצטרפים לערכי השלם שמייצגת מרצדס-בנץ, תחת הסלוגן "Mercedes -benz :The best or nothing"

הקמפיין משתמש בגוף האדם, בכדי לתת ביטוי מוחשי למורכבות המופשטת של המכונה האנושית. המוח האנושי אחראי, מחד, לפעולות מורכבות (נשימה, זרימת הדם ויצירת האנרגיה) ולתרגומם לביצוע יכולות פשוטות ויומיומיות (הליכה, הנעת יד, חיוך) ומאידך, אחראי גם על הצד האמוציונאלי שלנו: רגשות, אכזבות, "תחושות הבטן" ועוד.

המותג מרצדס, יוצר בקמפיין אנלוגיה פשוטה בינו לבין המוח. הצד השמאלי, הוא למעשה התפקוד הפונקציונאלי של הרכב: מהירות, כריות אויר, בטיחות וכו' והצד השמאלי הן התחושות שיוצר בנו המותג: תשוקה, שלמות, חופש, בטחון ועוד. שני החלקים הללו אחראים על השלמות האנושית והם גם הערכים העומדים מאחורי המותג מרצדס-בנץ. המוח האנושי מייצג את הסינרגיה של מכונית המרצדס, את הדיאלוג בין חדשנות טכנולוגית, הנדסה פורצת דרך, מערכות מתקדמות, לבין עיצוב מעורר השראה, יצירתיות, נועזות וחדשנות.

תוצאות מרשימות

הקמפיין הכה גלים בארץ ובעולם והויז'ואל זכה בפרסים בתחרויות בינלאומיות, באין סוף "ציוצים" בבלוגים המובילים בתחום הפרסום, הקריאייטיב, הטכנולוגיה והחינוך ויצר דיאלוג ומעורבות של הקהל הישראלי.

כמו כן, התקבלו בקשות רבות לקבלת ויזואלים מהקמפיין למחלקות הניורולוגיה וחקר המוח ולבתי ספר לעיצוב ברחבי הארץ. והתוצאה הכי חשובה: מכירות מרצדס עלו ב- 18% בהשוואה לאפריל 2010!

מובילים שינוי

במהלך שיווקי זה, המותג מרצדס מוביל מגמה של שינוי בשיווק עולם המכוניות לצרכנים. הוא מציג לצרכן שפה חדשה וייחודית, ומוכיח, לאחר שנים רבות של פעילות פרסומית ושיווקית, שניתן להביא אמירה שונה וחדשנית בתחום.

החשיבה השיווקית מסביב לקמפיין והשימוש בגוף האדם, אשר יכול להוות אנלוגיה מרתקת לתחומים רבים הנוגעים בחיינו, מושכת את תשומת ליבו של הצרכן ומאפשרת לכל פרט ופרט להזדהות עם הצד הימני, השמאלי או קצת מכל אחד מהם..

בתוך העולם הפרסומי העכשווי בו העין "שבעה" ממסרים פרסומיים המקיפים אותנו בכל זירת מדיה אפשרית, מרצדס מצליחה, לפתח מעורבות ושיח של הצרכן הישראלי סביב הקמפיין ולמעשה, מייצרת engagement כלפי המותג, כל זאת מבלי להראות את המוצר כלל בקמפיין!

אין ספק כי מדובר במהלך תדמיתי מוצלח, שתוצאותיו העסקיות יפות ומרשימות. המשך הצלחת המהלך, תלויה ביכולת של מרצדס, כמותג ותיק ובעל מוניטין רב, לייצר מסרים שונים, מתוחכמים ויוצאי דופן שימשכו את תשומת ליבו של הצרכן.

הכותב הינו יועץ שיווק ואסטרטגיה וחבר הנהלת איגוד השיווק הישראלי

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    תמי 26/06/2011 18:44
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מעניין ומרתק
  • 6.
    מורן 26/06/2011 08:23
    הגב לתגובה זו
    מהלך שיווקי אינטליגנטי ויוצא דופן.
  • 5.
    דן סינקלר 26/06/2011 08:04
    הגב לתגובה זו
    הכתבה. וצדק הכתב במאמר שהקמפיין הביא חדשנות ויצירתיות
  • 4.
    שני 26/06/2011 07:46
    הגב לתגובה זו
    טור מרתק, תודה !! ישר כח, שני
  • 3.
    רונית הדר 26/06/2011 07:27
    הגב לתגובה זו
    תוצאות טובות
  • 2.
    מתחום הרכב 25/06/2011 22:49
    הגב לתגובה זו
    חייב לציין שמדובר במהלך שיווקי שונה בנוף שלנו. בכל זאת מדובר במותג חזק...
  • 1.
    גיל 23/06/2011 11:53
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד על העתקת הקומוניקט אחד לאחד שנכתב ע"י בן אדם שמושפע ממילת הטרנד engagement.
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: