יום הרכישה של מקרקעין שהתקבלו במתנה כיום הרכישה של נותן המתנה

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

וע 1026/07 1. רמי שטילמן 2. עמירם שטילמן נ'' מנהל מס שבח מקרקעין אזור טבריה
עו"ד לילך דניאל |

תקציר וע 1026/07

1. רמי שטילמן 2. עמירם שטילמן

נ'' מנהל מס שבח מקרקעין אזור טבריה

ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בנצרת פסקה כי בנסיבות הערר, יום הרכישה של מקרקעין שנרכשו על ידי אבי העורר בשנת 1947 וניתנו לעורר במתנה סמוך למועד פטירתו של האב בשנת 1965 - הוא בשנת 1947, ומשכך מתחייבת המכירה במס מופחת בשיעור 12%.

ועדת הערר קבעה כי במקרה דנן לא נתקיימו התנאים שלפיהם יהיה צורך לקבוע את יום הרכישה כיום פטירתו של נותן המתנה, אף כי מס הרכישה (אגרת העברה בזמנו) לא שולם בפועל לפני פטירת נותן המתנה כקבוע בסעיף 27 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). ועדת הערר קבעה כי אין לפרש סעיף זה בצורה דווקנית ולקבוע כי על מס הרכישה להיות משולם בפועל, ובמקרה זה די בציון גבול התשלום של מס הרכישה, בפרט כאשר הוכח כי לא מדובר בעסקה מלאכותית.

הרקע העובדתי, השאלה המשפטית וטענות הצדדים

החלת הוראות סעיף 37 לחוק, הקובע את יום הרכישה של המקרקעין כיום הרכישה של נותן המתנה, מותנית בעמידה בתנאי סעיף 27 לחוק: אם נותן המתנה ומקבל המתנה הצהירו על העסקה למנהל מיסוי מקרקעין בזמן, ואם שולם מס הרכישה שחל על עסקת מתנה בעוד נותן המתנה בחיים, כי אז מתנה בין קרובים המוגדרים בחוק פטורה ממס שבח.

התנאים שנקבעו כאמור לעיל נועדו למנוע עסקה מלאכותית, כלומר כאשר נותן המתנה חש כי יומו קרב, וכדי למנוע חבות במס עיזבון על עזבונו לאחר פטירתו וכן לפטור את העסקה ממס שבח וממס רכישה שחל במקרה מהסוג הזה, הוא ממהר ומעביר ללא תמורה את המקרקעין בבעלותו לבן משפחה מאלה המנויים בחוק. ואולם, אם נותן המתנה נפטר טרם בוצעו שני התנאים הקבועים בחוק, בעיקר תשלום מס הרכישה, כי אז תאריך הרכישה יהא התאריך של פטירת נותן המתנה.

לטענת העורר, בעניינו נתקיימו שני התנאים שנקבעו ברישא של סעיף 27 לחוק, דהיינו הוצהר על המתנה או המכר ללא תמורה במועד, ושולם מס הרכישה שחל במקרה זה בעוד נותן המתנה היה בחיים - דבר המחייב את המשיב לקבוע את יום הרכישה כיום הרכישה של נותן המתנה - עוד בשנת 1947, ולכן בעניינו יחול מס בשיעור 12%.

לטענת העורר, גם אם יחול סעיף 3(א)(3) לחוק מס-עזבון, התש"ט-1949, עדיין יחול סעיף 29 סיפא לחוק, וכמובן גם סעיף 37 לחוק המחייב את המשיב לראות את תאריך הרכישה כתאריך הרכישה של נותן המתנה (דהיינו בשנת 1947), ולכן מס השבח שיחול הוא בשיעור 12%. לטעמו, המקרקעין נרשמו על שמו של מקבל ההעברה ללא תמורה בפנקס המקרקעין, כפי שזה משתקף משטר ההעברה. רישום זה בוצע כהעברה ללא תמורה בפטור ממס שבח ובתשלום מס רכישה החל על פי החוק במקרה זה.

לטענת המשיב, מועד הרכישה הרלוונטי הוא מועד פטירתו של המוריש - נותן המתנה -שנפטר בתאריך 1.3.1965. לטעמו במקרה זה לא נתקיים תנאי סעיף 27 לחוק הקובע כי מס הרכישה שחל על ההעברה ללא תמורה ישולם לפני שנותן המתנה נפטר. המשיב טוען כי העורר לא הוכיח כי אגרת ההעברה שחלה אז שולמה לפני פטירת נותן המתנה, וכי יש עדות פוזיטיבית שאגרת ההעברה אשר הוחלפה מאוחר יותר במס רכישה שולמה תשעה חודשים לאחר פטירת נותן המתנה.

דיון

בהבאת הראיות על ידי הצדדים הוכח כי נותן המתנה ומקבל המתנה הצהירו על העסקה במועד, ואין חולק על עובדה זו. ברם, עניין תשלום אגרת ההעברה או מס הרכישה נותר לוט בערפל, ולא הוכח בצורה משכנעת כי אכן שולם לפני פטירת נותן המתנה.

השאלה שיש צורך להכריע בה היא אם אמנם יש לפרש פירוש דווקני את התנאי השני שבסעיף 27 לחוק, כלומר אם צריך להוכיח כי תשלום מס הרכישה שחל בפועל בוצע במועד (לפני פטירת נותן המתנה), או שניתן לראות בציון גבול התשלום של מס הרכישה כיעד שאפשר להוכיח כי חריגה ממנו נגרמה שלא באשמת החייב בתשלום. כמו כן, הוכח מעל לכל ספק כי במקרה הנדון לא הייתה כוונה לעשיית ספקולציות על עסקה מלאכותית.

אין כל סימן שנעשתה עסקה מלאכותית כדי להתחמק מתשלום מס עיזבון. הרי משלמים אגרת העברה בכל מקרה, וכפי שעולה מן העדויות ומטענות הצדדים, תשלום האגרה שולם על פי החוק שהיה קיים אז ולא ניתן היה לשלמו כקבוע בסעיף 27 לחוק. אם מתברר כי חל עיכוב בגלל איחור מצד רשם המקרקעין בקביעה סופית של השווי ואגרת ההעברה או עקב השגה, האם זה הופך את התנאי ללא מקוים? בעניין זה הובאו ראיות כי ההצהרה נעשתה במועד שנקבע בחוק, ואגרת ההעברה שולמה במועדה לפי החוק שחל על האגרה, כך שאפילו אם חל עיכוב בתשלומה עקב השגה על גובה התשלום שהביא לאיחור בתשלום בפועל - אין לראות בכך משום איחור שעליו סב הדיון, דהיינו אחרי פטירת נותן המתנה.

מאחר שתנאי התשלום לפני פטירת נותן המתנה נועד למנוע התחמקות מתשלום מס עיזבון שבמקרה הנדון לא היה צורך בתשלומו, אין לראות כי לא נתקיימו התנאים שלפיהם יהיה צורך לקבוע את יום הרכישה כיום פטירתו של נותן המתנה.

תוצאה

הערר התקבל.

בוועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בנצרת

לפני כב'' השופט עבד אל רחמאן זועבי

ניתן ב-2.6.2011

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבלת מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה - סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).