"כרגע אנחנו מצפים להתאוששות טכנית. הבעיה היא שיש סיכוי משמעותי שנגלוש למיתון נוסף במחצית השנייה של השנה. כך שאין ספק שאנחנו מודאגים", כך אומר ז'אן מישל סיס, הכלכלן הראשי של S&P בכנס שקיימה S&P בתל אביב. "באירופה אנחנו צופים התאוששות בשני שלבים, כשההתאוששות מובלת על ידי גרמניה. אנחנו צופים שבאירופה תהיה צמיחה של כשני אחוזים, כשמדינות הפריפרייה ימשיכו להגרר מאחור. בשוק העבודה אנחנו צופים להמשך התאוששות איטית ביותר".

לדברי סיס, "שנת 2012 תהיה שנה חשובה ביותר משום שזו שנת בחירות בארה"ב. התוצאה תראה במה האזרחים האמריקאים מוכנים לתמוך ובמה לא. לתוצאת הבחירות תהיה חשיבות רבה מאוד לא רק עבור ארה"ב אלא עבור כלכלות כל העולם".

בנוגע לסוגייה היוונית אומר סיס כי, "המשקל של יוון בכלכלת אירופה הוא מזערי. אבל יש לה השלכות אדירות על כלכלת אירופה, בעיקר בגלל החשיפה הגדולה מאוד של בנקים באירופה ליוון, יש סכנה שבגלל הבעיות ביוון הם יחטפו מכה קשה" בהקשר זה הזכיר סיס את בנק ליהמן ברדרס..

במבט כללי על אירופה האינדיקטורים הגלובלים מצביעים על צמיחה מואטת. לדברי סיס, "נראה שאנחנו מאבדים מומנטום, בפרט ברבעון השני.של השנה. אחד הגורמים להאטה הוא הטרגדיה היפנית. אנחנו מצפים ומקווים שהתאוששות ביפן תהיה חדה במידה דומה לצניחה. גורם נוסף הוא העלייה במחירי הקומודיטי.

"אחת הבעיות המרכזיות היא שההתאוששות שאנחנו רואים כיום בארה"ב שונה מאוד מהתאוששות שראינו בעבר ממשברים קודמים, משום שההתאוששות הנוכחית לא מלווה בהתאוששות בשוק העבודה.

"יש אמנם תוספת מקומות עבודה אבל היא חלקית בלבד. אז למה בעצם זה קורה? יש לכך שני גורמים עיקריים: אחד מהם הוא העובדה שביציאה ממשברים קודמים היתה ניידות של עובדים. עובד שלא מצא עבודה בחוף המזרחי, היה יכול למצוא עבודה בחוף המערבי.

אבל זה יכול לקרות כל עוד עובדים יכולים למכור את ביתם במחירים סבירים ולקנות בית חדש במקום החדש. הפעם, משבר הדיור הפך את המעבר לכמעט בלתי אפשרי. וזה, לדעתי מסביר חלק מהבעיה.

בעיה נוספת היא חוסר ההתאמה של מיומנויות שנלמדות על ידי העובדים, לצרכי החברות בפועל. סטודנטים יוצאים מהאוניברסיטה עם ידע שבחברות לא זקוקות לו. הן זקוקות לידע מסוג אחר.

גורם נוסף במשוואה הוא ההתאוששות בתפוקה התעשייתית, בפרט בגרמניה. הבעיה העיקרית היא הפער במונחי ביצועים אחרי גרמניה. הצמיחה בתפוקת התעשייה, שהחלה בצפון אירופה, מתרחבת לאיזורי הפריפריה אבל באיטיות רבה מאוד.

עוד גורם במשוואה הוא ההתאוששות המדהימה בשווקים המתעוררים. הבעיה היא שיש כלכלות רבות שהגיעו למבוי סתום ולא מצליחות לנצל את היתרונות הללו. למדינות כמו ספרד, אין הרבה מה למכור לשווקים המתעוררים משום שמוצרי צריכה הרבה פחות מבוקשים בהם. שווקים אלה מעוניינים יותר בהשקעות הון.

לגבי האינפלציה, אנחנו צופים שהיא תמשיך לעלות ותגיע גם לשבעה אחוזים. באירופה היתה בצורת מבפרואר, והסבב השני של מוצרי המזון צריך עדיין להגיע.

הדילמה, שגם ישראל מתמודדת איתה, היא הצורך לשלוט באינפלציה. אבל שליטה באינפלציה מחזקת את המטבע מה שיוצר זרם של כסף שנכנס למערכת. כדי לעצור את זה, מעלים את הריבית. במצב הנוכחי, כל הכלכלות בעולם, כולל בשווקים מתעוררים, מודאגות מפני אינפלציה. עם זאת, אנחנו לא חושבים שההתרחשויות האלה יעצרו את הצמיחה של השווקים המתעוררים. אבל הדאגה מפי אינפלציה היא בפירוש בעיה שצריך לעקוב אחריה.

אשר לגרמניה, אנחנו חושבים שבשנתיים הקרובות גרמניה תראה ביקושים מקומיים חזקים יותר, וזו התפתחות חיובית. אבל יש מדינות שמדשדשות אחריה. וגם כאן עולה שוב בעיית הדיור, רק שבאירופה זה מתחלק לשני סוגים של מדינות. בשווקים מסוימים יש ביקוש גבוה לבתים ובשווקים אחרים, כמו למשל ספרד, יעבור עוד זמן עד שכל ההיצעים יספגו.

בצרפת ואנגליה, לעומת זאת, היצע הבתים לא מספק את הביקוש. כתוצאה מכך, שווקים אלה החלו להתאושש, אם כי גם בגלל ריביות נמוכות, שמאפשרות למוצרים של בריטניה, למשל, להמכר ליצוא. לכן לשווקים בדרום אירופה, כאמור, יקח זמן רב יותר להתאושש, בין השאר בגלל עודף ההיצע של בתים.

אספקט נוסף להתאוששות הוא הגידול בסקטור התאגידים שהשתפר. גם כאן יש ניגוד חד בין הפריפריות והדרום, לבין מדינות המרכז. מדינות כמו ספרד פורטגל ויוון, הצטרפו לאיחוד עם הון שהתחלק בין הרבה מאוד עובדים. משקיעים רבים הלכו למדינות אלה משום שצפו החזר גבוה על ההשקעה.

"הבעיה היא שרוב הכסף הלך לסקטור הבנייה, שהוא הסקטור שמציע הכי פחות פרודקטיביות ותחרותיות. התוצאה היא שזה הותיר את המשקיעים חשופים לצניחה ביכולת ההחזר.

.

"התחזיות שלנו הן שאילולא יוון, האירו היה מתחזק מהר יותר ומגיע ל-2 דולר, במקום 1.5 דלר כיום. לכן, מדינות הדרום מושכות את אירופה כלפי מטה בכל הנוגע למטבע. אנחנו חושבים שזה כנראה ימשך".