ז'אן מישל סיס: "הצפי הוא התאוששות טכנית אבל ייתכן שנגלוש השנה למיתון נוסף"

הכלכלן הראשי של S&P בכנס של סוכנות הדרוג בת"א. "אחת הבעיות המרכזיות היא שההתאוששות שאנחנו רואים כיום בארה"ב שונה מאוד ממה שראינו במשברים קודמים"
הדס גייפמן | (5)

"כרגע אנחנו מצפים להתאוששות טכנית. הבעיה היא שיש סיכוי משמעותי שנגלוש למיתון נוסף במחצית השנייה של השנה. כך שאין ספק שאנחנו מודאגים", כך אומר ז'אן מישל סיס, הכלכלן הראשי של S&P בכנס שקיימה S&P בתל אביב. "באירופה אנחנו צופים התאוששות בשני שלבים, כשההתאוששות מובלת על ידי גרמניה. אנחנו צופים שבאירופה תהיה צמיחה של כשני אחוזים, כשמדינות הפריפרייה ימשיכו להגרר מאחור. בשוק העבודה אנחנו צופים להמשך התאוששות איטית ביותר".

לדברי סיס, "שנת 2012 תהיה שנה חשובה ביותר משום שזו שנת בחירות בארה"ב. התוצאה תראה במה האזרחים האמריקאים מוכנים לתמוך ובמה לא. לתוצאת הבחירות תהיה חשיבות רבה מאוד לא רק עבור ארה"ב אלא עבור כלכלות כל העולם".

בנוגע לסוגייה היוונית אומר סיס כי, "המשקל של יוון בכלכלת אירופה הוא מזערי. אבל יש לה השלכות אדירות על כלכלת אירופה, בעיקר בגלל החשיפה הגדולה מאוד של בנקים באירופה ליוון, יש סכנה שבגלל הבעיות ביוון הם יחטפו מכה קשה" בהקשר זה הזכיר סיס את בנק ליהמן ברדרס..

במבט כללי על אירופה האינדיקטורים הגלובלים מצביעים על צמיחה מואטת. לדברי סיס, "נראה שאנחנו מאבדים מומנטום, בפרט ברבעון השני.של השנה. אחד הגורמים להאטה הוא הטרגדיה היפנית. אנחנו מצפים ומקווים שהתאוששות ביפן תהיה חדה במידה דומה לצניחה. גורם נוסף הוא העלייה במחירי הקומודיטי.

"אחת הבעיות המרכזיות היא שההתאוששות שאנחנו רואים כיום בארה"ב שונה מאוד מהתאוששות שראינו בעבר ממשברים קודמים, משום שההתאוששות הנוכחית לא מלווה בהתאוששות בשוק העבודה.

"יש אמנם תוספת מקומות עבודה אבל היא חלקית בלבד. אז למה בעצם זה קורה? יש לכך שני גורמים עיקריים: אחד מהם הוא העובדה שביציאה ממשברים קודמים היתה ניידות של עובדים. עובד שלא מצא עבודה בחוף המזרחי, היה יכול למצוא עבודה בחוף המערבי.

אבל זה יכול לקרות כל עוד עובדים יכולים למכור את ביתם במחירים סבירים ולקנות בית חדש במקום החדש. הפעם, משבר הדיור הפך את המעבר לכמעט בלתי אפשרי. וזה, לדעתי מסביר חלק מהבעיה.

בעיה נוספת היא חוסר ההתאמה של מיומנויות שנלמדות על ידי העובדים, לצרכי החברות בפועל. סטודנטים יוצאים מהאוניברסיטה עם ידע שבחברות לא זקוקות לו. הן זקוקות לידע מסוג אחר.

גורם נוסף במשוואה הוא ההתאוששות בתפוקה התעשייתית, בפרט בגרמניה. הבעיה העיקרית היא הפער במונחי ביצועים אחרי גרמניה. הצמיחה בתפוקת התעשייה, שהחלה בצפון אירופה, מתרחבת לאיזורי הפריפריה אבל באיטיות רבה מאוד.

עוד גורם במשוואה הוא ההתאוששות המדהימה בשווקים המתעוררים. הבעיה היא שיש כלכלות רבות שהגיעו למבוי סתום ולא מצליחות לנצל את היתרונות הללו. למדינות כמו ספרד, אין הרבה מה למכור לשווקים המתעוררים משום שמוצרי צריכה הרבה פחות מבוקשים בהם. שווקים אלה מעוניינים יותר בהשקעות הון.

לגבי האינפלציה, אנחנו צופים שהיא תמשיך לעלות ותגיע גם לשבעה אחוזים. באירופה היתה בצורת מבפרואר, והסבב השני של מוצרי המזון צריך עדיין להגיע.

הדילמה, שגם ישראל מתמודדת איתה, היא הצורך לשלוט באינפלציה. אבל שליטה באינפלציה מחזקת את המטבע מה שיוצר זרם של כסף שנכנס למערכת. כדי לעצור את זה, מעלים את הריבית. במצב הנוכחי, כל הכלכלות בעולם, כולל בשווקים מתעוררים, מודאגות מפני אינפלציה. עם זאת, אנחנו לא חושבים שההתרחשויות האלה יעצרו את הצמיחה של השווקים המתעוררים. אבל הדאגה מפי אינפלציה היא בפירוש בעיה שצריך לעקוב אחריה.

אשר לגרמניה, אנחנו חושבים שבשנתיים הקרובות גרמניה תראה ביקושים מקומיים חזקים יותר, וזו התפתחות חיובית. אבל יש מדינות שמדשדשות אחריה. וגם כאן עולה שוב בעיית הדיור, רק שבאירופה זה מתחלק לשני סוגים של מדינות. בשווקים מסוימים יש ביקוש גבוה לבתים ובשווקים אחרים, כמו למשל ספרד, יעבור עוד זמן עד שכל ההיצעים יספגו.

בצרפת ואנגליה, לעומת זאת, היצע הבתים לא מספק את הביקוש. כתוצאה מכך, שווקים אלה החלו להתאושש, אם כי גם בגלל ריביות נמוכות, שמאפשרות למוצרים של בריטניה, למשל, להמכר ליצוא. לכן לשווקים בדרום אירופה, כאמור, יקח זמן רב יותר להתאושש, בין השאר בגלל עודף ההיצע של בתים.

אספקט נוסף להתאוששות הוא הגידול בסקטור התאגידים שהשתפר. גם כאן יש ניגוד חד בין הפריפריות והדרום, לבין מדינות המרכז. מדינות כמו ספרד פורטגל ויוון, הצטרפו לאיחוד עם הון שהתחלק בין הרבה מאוד עובדים. משקיעים רבים הלכו למדינות אלה משום שצפו החזר גבוה על ההשקעה.

"הבעיה היא שרוב הכסף הלך לסקטור הבנייה, שהוא הסקטור שמציע הכי פחות פרודקטיביות ותחרותיות. התוצאה היא שזה הותיר את המשקיעים חשופים לצניחה ביכולת ההחזר.

.

"התחזיות שלנו הן שאילולא יוון, האירו היה מתחזק מהר יותר ומגיע ל-2 דולר, במקום 1.5 דלר כיום. לכן, מדינות הדרום מושכות את אירופה כלפי מטה בכל הנוגע למטבע. אנחנו חושבים שזה כנראה ימשך".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    התחנה הבאה במעו" ף 1055 (ל"ת)
    להדק חגורות 16/06/2011 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מימוש חזק במודיעין אפ בפתח (ל"ת)
    משקיע 16/06/2011 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    האם נכונות השמועות על פרסום דוח מודיעין היום? (ל"ת)
    משקיע 16/06/2011 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קובי 16/06/2011 11:22
    הגב לתגובה זו
    של משבר עולמי. מה אתה דפוק? תחליט כבר אבל אל תגיד שיהיה גם שחור וגם לבן, זה כל אנליסט מתחיל יכול לומר
  • 1.
    מה נסגר עם רציווו סעמקקקקק (ל"ת)
    הראל 16/06/2011 11:12
    הגב לתגובה זו
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.