ביום שאחרי: התשואה על אגרות החוב של יוון מזנקת לאחר הורדת הדירוג

התשואה על אגרות החוב של יוון לשנתיים זינקו לרמה של 26.3%. התשואות על אגרות החוב לתקופה של 10 שנים טיפסה ל-17.4%. מתחילת השנה אגרות החוב של יוון הפסידו כ- 16%

התשואות על אגרות החוב של יוון זינקו היום לאחר שסוכנות הדירוג S&P חתכה את דירוג האשראי של המדינה לדירוג הנמוך ביותר בעולם שניתן לתת למדינה, דירוג ברמת 'זבל'.

"השווקים מודאגים מהאפשרות כי יוון תגיע לחדלות פירעון", אמר גלן מארצ'י, אסטרטג השקעות בדנסק בנק בפרנקפורט. "כאשר יוון לא בכותרות יש לנו את שוק המניות, השאלה היא האם אנחנו רוצים להחשף לסיכון או לא".

הדברים של מארצ'י נאמרים לאחר שאתמול הורידה סוכנות הדירוג S&P את דירוג האשראי של יוון ל-CCC, שהינה רמת "זבל", עם תחזית שלילית. מדובר בדירוג האשראי הנמוך ביותר של מדינה כלשהי בעולם, אך שאינה מפתיעה שכן מודיס כבר הורידה את דירוג האג"ח של יוון ל-Caa1.

מדובר על חיתוך של 3 רמות דירוג סה"כ ומ-S&P נמסר כי הסבירות לארגון חוב עולה. "אנו מאמינים כי יש סבירות גבוהה לאי פרעון של אחד או יותר מההלוואות שקיבלה", נכתב בהודעה.

בעקבות כך, התשואה על אגרות החוב של יוון לשנתיים זינקה בעוד 15 נקודות בסיס לרמה של 26.29%. התשואות על אגרות החוב לתקופה של 10 שנים עולות יום שישי ברציפות והיום הן הוסיפו עוד 42 נקודות בסיס לרמה של 17.39%.

נציין, כי מתחילת השנה אגרות החוב של יוון הסבו לשמקיעים הפסד ממוצע של כ-16% וזאת בהשוואה לתשואה חיובית של 0.5% של אגרות החוב של גרמניה.

ברקע לחיתוך הדירוג של יוון, נפגשו היום שרי האוצר של אירופה בבריסל וזאת על מנת לנסות ולגבש מדיניות אחידה בנוגע לחלוקת נטל העלות של חילוץ מדינות ה-PIIGS. נציין כי ב-23 וב-24 ביוני אמורים להיפגש מנהיגי האיחוד האירופי לפסגה על מנת לדון בצעדים נוספים בנושא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.