משרד התמ"ת משיק תכנית "מסלול תעסוקה": יסבסד מעסיקים שיעסיקו בעלי מוגבלויות
המטה לשילוב אנשים בעלי מוגבלות בשוק העבודה ומרכז השקעות במשרד התמ"ת החלו בימים אלו להפעיל תכנית שנועדה לעודד מעסיקים להעסיק אנשים עם מוגבלות. תכנית "מסלול תעסוקה" תסבסד מעסיקים שיגדילו את מצבת עובדיהם באמצעות העסקתם של אנשים עם מוגבלות. המדינה תשתתף בעלות העסקתם של אנשים עם מוגבלות במטרה לעודד מעסיקים להגדיל את הביקוש לעובדים אלו.
הזדמנויות התעסוקה החדשות שייווצרו עשויות להגדיל את שיעורי התעסוקה הנמוכים של אנשים עם מוגבלות ולהפחית את שיעורי האבטלה הגבוהים בקרב אוכלוסייה זו כיום. כתוצאה מכך, גם ממדי העוני הגבוהים בקרב פלח אוכלוסייה זה צפויים להצטמצם.
שר התמ"ת, שלום שמחון, אמר עם תחילת הפעלת התוכנית, כי "מדובר בתוכנית חשובה הנותנת ביטוי הולם לסדר העדיפויות של משרד התמ"ת בכל הקשור לשילוב וקידום אוכלוסיות מוחלשות בכלל ותעסוקת אנשים בעלי מוגבלות בפרט. ההקצאה התקציבית לתוכנית השנה, העומדת על סך של 15 מיליון ש"ח, תאפשר לשלב בשוק התעסוקה באופן מלא כ-750 אנשים בעלי סוגי מוגבלות ויכולות תפקוד שונות.
על פי נתוני מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, שיעור התעסוקה של אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות עומד כיום על 45%. בקרב אנשים שמוגבלותם קשה כגון מקבלי קצבאות, מדובר על כ- 10% בלבד שמועסקים. כל זאת בהשוואה לשיעור תעסוקה של 72% בקרב אוכלוסיית האנשים ללא מוגבלות. שיעור האבטלה [1] בקרב אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות גבוה פי 2 בהשוואה לאוכלוסיית האנשים ללא מוגבלות ועומד כיום על 13%, כאשר בקרב אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות קשה עומד השיעור על 25%.
פער הכנסות בין משק בית שיש בו אנשים עם מוגבלות לבין שאר משקי הבית הוא גדול יחסית ועומד בין 3,000 ל- 5,000 ש"ח לחודש בהתאם לרמת המוגבלות של בן המשפחה במשק הבית. הפערים אלו מגדילים מאוד את שיעורי העוני בקרב אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בהשוואה לאוכלוסיות אחרות.
ככלל, מעסיקים רואים בכל קליטה של עובדים, בין שהם ללא מוגבלות ובין שהם עם מוגבלות, סיכון מסוים הנובע מחוסר היכולת להעריך מראש את התרומה של העובד לעסק ביחס לעלות העסקתו. מרבית המעסיקים רואים את הסיכון בקליטת עובדים עם מוגבלות כגדול שבעתיים בהשוואה לקליטת עובדים ללא מוגבלות.
משמעות סיבסוד עלות העסקת עובדים עם מוגבלות במסגרת התוכנית הינה למעשה הפחתת "הסיכון העודף" הקיים בקליטת עובדים עם מוגבלות מהמעסיקים והעברתו אל המדינה למשך תקופת התוכנית. בתקופת זו המעסיקים יצברו ניסיון העסקה של עובדים מאוכלוסייה זו ויוכלו להתרשם מיכולותיהם ותרומתם לעסק ושאר עובדיו וייווכחו כי הסיכונים שבהעסקתם אינם כה גבוהים כפי שהיו עלולים להעריך מלכתחילה.
בנוסף, במהלך תקופה זו תיבנה מערכת קשרי גומלין ותיאום ציפיות בין המעסיק לעובד אשר תהווה בסיס איתן להמשך ההעסקה בתום תקופת התכנית.
התוכנית מתבססת על מסלול התעסוקה המופעל מזה מספר שנים על ידי מרכז ההשקעות במשרד. על מנת להפוך אותה לכדאית יותר למעסיקים ומתוך ציפייה שמעגל המעסיקים שיעשו בה שימוש ילך ויתרחב וייווצרו יותר ויותר מקומות עבודה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, התכנית עברה שינויים משמעותיים והתאמות מיוחדות.
אוכלוסיית היעד לתוכנית
--------------------------------------
עובדים עם מוגבלויות מכל הסוגים, פיזיות ונפשיות.
המסלול מגדיר "אדם עם מוגבלות" הגדרה רחבה ביותר הכוללת:
● אנשים להם נקבעו, ע"י גורם מוסמך, 20% נכות או יותר;
● אנשים אשר סובלים מירידה בשמיעה של 50 דציבלים או יותר;
● המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד התמ"ת, לאחר שבדק אישורים רפואיים רלוונטיים, קבע כי מדובר באדם עם מוגבלות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.
על המסלול
--------------------
תנאי השתתפות:
--------------------------
1. עסקים למטרות רווח ושאינם גופים ציבוריים מכל ענפי המשק.
2. תוספת של לפחות עובד אחד עם מוגבלות למצבת העובדים הקיימת בכל היקף משרה שהוא. לצורך המסלול, עובד שצורף לעסק החל מיום 1.1.2011 ייחשב כעובד חדש שנוסף.
3. קיום יחסי עובד-מעביד והתחייבות להעסיק את העובד תקופה בת 30 חודשים לפחות. במידה ומסיבה כלשהי, לא ניתן יהיה להשלים תקופת העסקה של 30 חודשים כמתחייב, מסיבה הקשורה במעסיק או בעובד, יהיה על המעסיק לנסות למצוא עובד עם מוגבלות חלופי להשלמת תקופת 30 החודשים. במידה ולא הצליח המעסיק למצוא עובד חלופי, יופסק הסיבסוד המוענק בגין העובד שעזב, אך המעסיק לא יידרש להשיב כספים שקיבל.
4. התחייבות של המעסיק לשלם שכר מינימום המקובל עפ"י חוק. במידה ולעובד יכולת עבודה מופחתת, קיימת אפשרות, עפ"י בקשתו של העובד, לבחון את יכולותיו ובהתאם לכך להפחית את שכרו באישור המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות.
5. גבול עליון של שכר חודשי ברוטו בסך של 15,000 ש"ח.
6. מעסיק שקיבל הודעה כי בקשתו להשתתף בתכנית אושרה, יהיה עליו להתחיל בהעסקת כל העובדים הנוספים אותם התחייב להעסיק בתוך 12 חודשים מיום קבלת הודעת האישור והוא ייחל בקבלת הסיוע מרגע תחילת העבודה בפועל של כל עובד עם מוגבלות.
הסיוע:
----------
עסקים שיעמדו בתנאי המסלול וייקחו בו חלק, עפ"י החלטת ואישור מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת, יקבלו סיוע כספי בדמות החזר של עלות השכר [2] של העובדים המוגבלים שנוספו במשך תקופת 30 החודשים באופן הבא:
1. ב- 10 החודשים הראשונים להעסקתו של העובד 42% מעלות השכר;
2. החל מתחילת החודש ה- 11 להעסקה ועד לתום החודש ה- 20 30% מעלות השכר;
3. החל מהחודש ה-21 להעסקה ועד לתום החודש ה- 30 18% מעלות השכר.
לדוגמא, מעסיק המעסיק עובד עם מוגבלות שעלות העסקתו החודשית הינה 8,000 ש"ח, יקבל סיוע כספי במסגרת המסלול בסך של 3,360 ש"ח בעשרת החודשים הראשונים להעסקת העובד, 2,400 ש"ח החל מהחודש ה- 11 ועד לחודש ה- 20 להעסקתו של העובד ו- 1,440 ש"ח החל מהחודש ה- 21 ועד לחודש ה- 30 להעסקת העובד.
מהלך התכנית
---------------------
עד סוף השנה מתוכננות שלוש הקצאות של מסלול התעסוקה הייעודי, כל הקצאה בסך של 5 מיליון ש"ח. במידה ובהקצאה מסוימת הסכום שהוקצה יסתבר כלא מספיק עבור כל העסקים המעוניינים לקחת חלק במסלול ועומדים בתנאים הנדרשים, העסקים "יתחרו" על הזכאות לקחת חלק באותה הקצאה. במקרה כזה, הקריטריונים לתחרות בין העסקים השונים יהיו פרמטרים של התחייבות להעסקה ממושכת [3], ריחוק ממרכז הארץ (פרמטר גיאוגרפי) ואורך תקופת ההקמה [4].
עסקים העומדים בדרישות הסף אשר לא יזכו לקחת חלק בהקצאה, יהיו זכאים (אך לא חייבים) להשתתף בהקצאה שאחריה באמצעות אותה בקשה שהגישו לא מכבר או בקשה שונה עפ"י שיקול דעתם.
פרסום התכנית
-------------------------
את התכנית ילווה מסע פרסום ברדיו, באינטרנט ובעיתונות במטרה להגביר את מודעות המעסיקים והעובדים והאפשרות להיעזר בהם.
ניתן לקבל את כל המידע וכל הפרטים אודות המסלול הייעודי באתר משרד התמ"ת (www.moital.gov.il) תחת הוראת מנכ"ל 4.17 וכן באמצעות פנייה למטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה בכתובת הדוא"ל [email protected].
מנהל המטה בני פפרמן מבהיר כי הפעלת התכנית "מסלול תעסוקה" באה בנוסף לאפשרויות העומדות בפני מעסיקים להשתתפות המדינה בהתאמות במקום העבודה. יחד עם תכנית זו, יפעל המטה לאחד את מגוון השירותים הניתנים למעסיקים ע"י המדינה תחת קורת גג אחת. במסגרת זו, יפעל המטה, בשיתוף המשרדים האחרים, לסייע למעסיקים באיתור עובדים מתאימים. כמו-כן, ימשיך המטה להפעיל תכניות מיוחדות להעלאת פריון העובדים על מנת לפתוח בפניהם אפשרויות לקידום במקום העבודה והעלאת שכרם.
הערות החוזר
--------------------
[1] אנשים הזמינים לעבודה ומחפשים עבודה באופן פעיל ואינם מועסקים.
[2] שכר הברוטו של העובד + עלויות נלוות והפרשות של המעסיק
[3] מעבר ל- 30 חודשים
[4] תינתן עדיפות לעסקים שייחלו בהעסקת העובדים המוגבלים כמה שיותר מהר יחסית ל- 12 החודשים הניתנים להם.
(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
