בנק ישראל: יותר עובדים חוסכים לפנסיה, אך יש כאלו שאינם מרשים לעצמם
ממחקר שערך ד"ר עדי ברנדר ממחלקת המחקר של בנק ישראל, עולה כי הסדר הפנסיה מטיל חובת הפרשה לפנסיה מביא שיעור גבוה יותר של שכירים לדאוג לעתידם.
מתוך כ-815 אלף עובדים שלא הפרישו לשכרם לחיסכון פנסיוני ב-2007 ועדיין עבדו ב-2008, 51% החלו לחסוך לפנסיה. שיעור זה הינו גבוה מאוד יחסית לשנים קודמות, כך לדוגמא בשנת 2007 רק 18% מהעובדים החלו לחסוך יחסית לשנה הקודמת לה.
המחקר גם מעלה שאלות של התנהגות כלכלית להפרשה הפנסיונית. בבנק מציינם כי שיעור הציות לחוק עולה ככל שהכדאיות לחיסכון גוברת. ישנם מגזרים שפשוט לא כדאי להם לחסוך. "במבנה הקיים של מערכות המס והקצבאות בישראל חיסכון פנסיוני אינו כדאי לרבים מהעובדים ששכרם נמוך, ובפרט למי ששכרם נמוך מסף המס, לעובדים נשואים שבני זוגם אינם מועסקים, להורים לילדים צעירים ולעובדים מבוגרים", מסביר המחקר.
עוד עולה מהמחקר, כי שיעור הציות במגזר היהודי גבוה יותר, גם כאשר מנטרלים את השפעות השכר, המצב המשפחתי ומאפייני המעסיק. גם נמצא קשר בין גודל המעסיק לשיערו הציות, "כל שמספר העובדים אצל המעסיק גדול יותר כך גדל הסיכוי שאלו שלא הפרישו לפנסיה בעבר יתחילו לחסוך".
- 6.שרון 08/06/2011 04:10הגב לתגובה זולקרן פנסיה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4072242,00.html
- 5.קרנות הפנסיה-מס לבעלי ההון ושאר ירקות מקושרות (ל"ת)T 07/06/2011 13:11הגב לתגובה זו
- 4.אריק / באמת פנסיה 07/06/2011 13:07הגב לתגובה זומי שחושב שפנסיה זה דבר טוב אז יש לא טעות גדולה המרויח הגדול מחיסכון לפנסיה הם קופת המדינה והבנקים שצוברים את תוכנית הפנסיה לעובדים שהם נשארים וממשיכים להיות עבדים של הבנקים . אלפי עובדים אין להם פנסיה בגלל שהמשכורת זעומה ואת הסכום של 250ש" ח שמשמלמים והמעסיק מפריש סכום זהה לזה לא נשאר מזה הרבה בגלל המיסוי והריבית הנמוכה שמקבלים , עדיף לקבל את הכסף ישירות למשכורת ומשם להפקיד בתוכנית מניתית כמו קרן נאמנות שאת זה כל אחד יודע לעשות ואת הרווחים אפשר לראות בסוף שנה לפחות סביב 20% - 15% שזה אומר בעדיפות על תוכנית פנסיונית שמקבלים 4% - 5% לשנה . עכשיו תעשו את החשבון לבד ותראו שתוכנית הפנסיה לא טובה לשכירים אלה רק לבנקים והאוצר . לי אישית אין פנסיה מעדיף את הכסף אצלי ואני ישתמש בכסף למטרה שלי .
- 3.חוסכים בשביל בתי 07/06/2011 13:02הגב לתגובה זותעשו חשבון כמה סוחבים מהחוסכים ב 30 שנה,בנק ישראל מיתמם אבל שותף לגזל
- 2.שים 07/06/2011 12:58הגב לתגובה זופישר קנה וקונה $ והדולר ירד וירד מה עושה פישר קונה בסוף יתפוצץ לו בפקצוף מה יעשה עם הכול במקום להטיל מס על הזרים שקונים שקלים ומקבלים ריבית 3.5 אחוז לך הביתה ויטב לכולנו אתה לא שווה הרבה
- 1.השקעות 07/06/2011 12:18הגב לתגובה זוומי שלא מבין זאת מטומטם.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
