מיטב רוכש את מבט מכלל פיננסים ב-85.6 שקל; "בנפח נכסים מסוים הפעילות לא כדאית"
חברת כלל פיננסים ובית ההשקעות מיטב דיווחו היום (ב') על עסקה למכירת כל מניות קבוצת החברות "מבט תעודות סל" (של כלל פיננסים) לבית ההשקעות מיטב בתמורה לכ-85.5 מיליון שקל. מדובר בסכום כולל של כ-105 מיליון שקלים, מהם 85.5 מיליון שקל בגין הנכסים וכ-19.4 מיליון שקל בגין ההון העצמי הנזיל. בנוסף, יוחזרו לכלל פיננסים הלוואות שהוענקו למבט בסכום של כ-25 מיליון שקל. הרווח שינבע לכלל פיננסים מהעסקה צפוי להסתכם בכ-35 מיליון שקל.
במילים אחרות, כחלק מתנאי העסקה תשלם מיטב לכלל פיננסים סכום נוסף של כ-19.5 מיליון שקל בגובה ההון החוזר של מבט, וסכום של כ-25 מיליון שקל בגין הלוואות בעלים שניתנו למבט על ידי כלל פיננסים.
"לאחר בחינה ארוכה של עולם תעודות הסל הגענו להבנה כי אם כלל פיננסים לא תחזיק בנפח נכסים מסוים, הרי שהפעילות בתחום אינה כדאית", אמר טל רז, מנכ"ל כלל פיננסים עם השלמת העסקה. "שוק תעודות הסל הינו שוק רווי תחרות, המבוסס על נתח שוק נכסים, ותמחור גבולי של עסקאות. בנוסף,הרגולציה הגוברת עלולה לשחוק את הרווחיות. לאור כל זאת החלטתנו למכור את פעילות מבט".
רז הוסיף כי רווחת עובדי החברה והמשך שילובם בפעילות החדשה היתה אחד השיקולים שנלקחו בחשבון.
לדבריו, "בשנתיים האחרונות יישמה כלל פיננסים מדיניות של מעבר מאסטרטגיית נתח שוק, לאסטרטגיית נתח שוק הכנסות ורווחים. מהלך זה צפוי להביא לצמיחה חזקה בתחומי הפעילות המרכזיים: קרנות הנאמנות וניהול התיקים. בהמשך לאסטרטגיה זו, תמשיך כלל פיננסים להתמקד בפעילות קרנות הנאמנות וניהול התיקים שהציגו ברבעון האחרון שיפור נוסף".
קבוצת חברות מבט תעודות סל הוקמה בינואר 2004 ועוסקת בתחום תעודות הסל. היא מנהלת כיום 60 תעודות סל העוקבות אחר מגוון מדדים בארץ ובחו"ל, באפיקי המניות בארץ ובחו"ל, אג"ח, סחורות ומטבעות. החברה מנהלת כ-6.4 מיליארד שקל בנפח מסחר יומי ממוצע של כ-95 מיליון שקל.
כלל פיננסים ממוקדת בנכסים לטווח קצר, בהם קרנות נאמנות, ניהול תיקים, פעילות חבר בורסה, ותעודות סל. בתחום פעילות תעודות הסל הגיעה החברה לנתח שוק של כ-11%, שכאמור, הניב לה נכסים בסכום של כ-6.4 מיליארד שקל.
למכור או לקנות
שוק תעודות הסל נשלט על ידי ארבעה שחקנים גדולים. יש בו מוצרים רבים באפס אחוז דמי ניהול והוא מאופיין בתחרות אגרסיבית. כתוצאה מכך, נפח נכסים בסדר הגודל כמו זה של כלל פיננסים, בתחום תעודות הסל, אינו תורם מהותית לרווח.
כאן עמדו בפני החברה שתי ברירות: לרכוש פעילויות נוספות כדי להגדיל את נפח הפעילות שלה או למכור את הפעילות הקיימת. ככל הידוע, החברה החלה בניסיון לאתר נכסים לרכישה ופנתה לחברות הפועלות בסדרי גודל הדומים לזה שלה.
אלא שמאחר שזהו שוק קטן, הרי שבמהלך החיפושים, במקום מוכרים היא מצאה כמה קונים פוטנציאלים. בית ההשקעות מיטב התברר כשידוך מתאים, שכן היקפי פעילותו בתחום תעודות הסל קטנים יחסית. מכיוון שכך יזדקק מיטב לעובדי מבט.
זאת ועוד, אם מסתכלים על הבנצ'מרק בשוק ניתן לראות כי בחצי השנה האחרונה התבצעו שתי עסקאות בתחום זה: תכלית ואינדקס. הבנצ'מרק בעסקאות אלה היה לפי מכפיל של כ-1.3% על הנכסים. העסקה בין כלל פיננסים למיטב התבצעה בבנצ'מרק דומה, וכאמור, מניבה לכלל פיננסים רווח של כ-35 מיליון שקל.
עם השלמת העסקה תמשיך כלל פיננסים להתמקד בפעילויות הליבה ולפתח מוצרים חדשים, במסגרת חברת כלל פיננסים נגזרים (בה היא מחזיקה כ-44%) שהפעילה את תעודות הסל. ככל הנראה תפתח החברה מוצרים בעלי רווח תפעולי גבוה יותר מזה של תעודות הסל.
מיטב ינהל תעודות סל ב-7.5 מיליארד שקל
בשיחה עם ביזפורטל אמר אילן רביב, מנכ"ל מיטב כי "בשוק תעודות הסל יש חשיבות רבה ליתרונות לגודל. החלטתנו לרכוש את מבט תעודות סל כדי להגדיל את המאסה הקריטית שלנו בתחום זה ולאפשר לחברה את היתרונות לגודל הנדרשים. בעקבות העסקה יגדל נתח השוק שלנו בתחום תעודות הסל מכ-1.7% לכ-13%.
"פרט לכך, יש לנו הערכה רבה למותג של מבט, וכל הבדיקות שערכנו העידו שגם ציבור יועצי ההשקעות בבנקים וגם הלקוחות המוסדיים מעריכים את החברה ואת המותג".
לאחר השלמת העסקה, תנהל מיטב תעודות סל בעלות נכסים בהיקף של כ-7.5 מיליארד שקל. השלמת העסקה כפופה לקבלת אישורים רגולטוריים. מבט נוהלת על ידי ליאור כגן ומעסיקה כ-30 עובדים.
בית ההשקעות מיטב פועל בתחום תעודות הסל באמצעות החברה הבת מיטב מדדים, המנהלת כ-מיליארד שקל ב-14 תעודות סל בתחום האג"ח הממשלתי ומט"ח (דולר, יורו, ליש"ט, יין).
בעת ההודעה על העסקה אמר רביב כי "מיטב שואפת להיות שחקנית מובילה בכל תחום שבו היא פועלת, באמצעות גידול אורגני ורכישת נכסים כאחת. רכישת מבט תאפשר למיטב להיות שחקנית מובילה בענף תעודות הסל. מבט היא מהחברות הוותיקות והאיכותיות בענף, עם תעודות העוקבות אחר מגוון רחב של אפיקים ושווקים, ועם צוות הנהלה ועובדים איכותי הצפוי להיקלט במיטב".
מיטב יוצג בעסקה על ידי עוה"ד דורון לוי, יואב עציון ועמיחי פינקלשטיין משרד עמית, פולק, מטלון ושות'.
מיטב הינו מבתי ההשקעות הגדולים בארץ ומנהל (טרום עסקת מבט) כ-37 מיליארד שקל במגוון מוצרי השקעה, בהם קרנות נאמנות, קופות גמל, תיקים מנוהלים ותעודות סל, ופעיל באמצעות חברות בנות גם בתחומי ההנפקות והברוקראז'.
- 2.זהירות עם אפ 7 של מודיעין לפני גל ירידות (ל"ת)א יסי 06/06/2011 11:24הגב לתגובה זו
- אפ 7 של מודיעין לפני עליה מטאורית (ל"ת)פרוזאק 07/06/2011 18:31הגב לתגובה זו
- 1.לא לקנות מודיעין אפילו בשער 1.3 אפ זהירות לממ (ל"ת)א יסי 06/06/2011 11:23הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
