סקירת הבנקים: מודאגים מהמצב הגיאופוליטי, אך נתוני המשק נראים מעולה
הבורסה בתל אביב חתמה שבוע מעורב אך דובי בעיקרו. בסיכום שבועי מדד המעו"ף ירד 0.8%, מדד ת"א 75 איבד 0.5% ואילו מדד הבנקים הוסיף 1.7%. בסקירתם השבועית, מציינים הבנקים את ציפיות הריבית, הגבלת האשראי הניתן לדיור ואת המדד המשולב לחודש מארס.
כלכלני בנק פועלים מציינים כי: "מצב המשק המקומי ממשיך להיות טוב, ונתמך בתחזית הצמיחה הגבוהה שפרסם השבוע בנק ישראל, לצד התחזית הגבוהה עוד יותר שפרסם ארגון ה-OECD בשבוע שעבר, ובנתוני שוק העבודה, עם שפל של 6% בלבד בשיעור האבטלה בישראל".
במיוחד מדגישדים שם את המצב הפוליטי: "להערכתנו, עיקר האיום על שוק המניות המקומי מגיע כעת מהזירה הגיאו-פוליטית, שתמשיך לספק אי ודאות לבורסה ככל שנתקדם לחודש ספטמבר, בו צפוי האו"ם לדון בהכרה במדינה פלסטינית". לסיכום הדברים מוסיפים בבנק, "אנו רואים בחיוב את ההשקעה בשוק המניות המקומי בטווח הארוך. המלצתנו היא למקד את הרכיב המנייתי במניות בענפים דפנסיביים המוטים למשק הישראלי".
פרסום כלכלני בנק לאומי מציין כי: "נתוני הכלכלה הריאלית של המשק המקומי עדיין חזקים. עובדה זו, ובהילקח בחשבון רמת המכפילים בה נסחר כיום שוק המניות המקומי, תומכת בעליות בטווח הארוך. עם זאת, הסביבה הגיאופוליטית ותוואי עליית הריבית במשק המקומי, עלולים להביא להמשך הסנטימנט השלילי בטווח הקצר".
שוק האג"ח
תשואת המק"מ נסחרה במהלך השבוע ברמה של 3.45%. תשואה זו מגלמת ריבית של 3.9% בעוד שנה. לדעת כלכלני בנק הפועלים, " אנו סבורים כי ניתן להמשיך ולהמתין עם ההשקעה במק"מ בתשואתו הנוכחית עד לחזרתו לפחות לרמות של מעל- 3.5%".
כלכלני הבנק ממשיכים להמליץ להשקיע באיגרות החוב השקליות (שחרים) על פני איגרות החוב הצמודות (גלילים). בסקירתם כותבים כלכלני הפועלים כי "להערכתנו, התשואה השוטפת באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני, בשילוב ציפיות אינפלציוניות, שממשיכות להיות גבוהות יחסית (של כ- 3.1%), תומכות בהמשך השקעה ברכיב זה. בנוסף, הציפייה להשתטחות העקום השקלי בשנה הקרובה, לאור הצפי לעליית ריבית (מהלך שיוביל להמשך עליית התשואות בעיקר בשחרים הקצרים), תומכת אף היא בהשקעה באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני (ממש"ק 115 ושחר 2683)".
עוד מציינים כלכלני הבנק כי "אנו סבורים כי יש להיחשף לאפיק המדדי הקצר באמצעות אגרות חוב קונצרניות המדורגות גבוה בשילוב אגרות חוב בדרוגA+ במינון נמוך". בבנק לא ממליציים על הטווחים הבינוניים ובאשר לארוכים מציינים, "ללקוחות המעוניינים להגדיל את רמת הסיכון אנו ממליצים על השקעה בצמודים הארוכים אם כי במשקל נמוך".
כלכלני הלאומי מציינים כי: "על אף שרגישות השוק להתפתחויות הגיאו-פוליטיות פחתה עדין קיים סיכון. הריבית המוניטארית אמנם הועלתה בחודשים האחרונים אך רמת התשואות הריאלית בחלקו הקצר של העקום הממשלתי עדיין שלילית. כמו כן, המשך העלאות הריבית במשק עלול להביא לירידות בחלקו הארוך של העקום. בשל הגורמים לעיל ובהתחשב בתשואה השוטפת המתקבלת אנו ממליצים על השקעה במח"מ בינוני".
בהתייחס לאפיק הקונצרני אומרים שם: "תנודתיות המסחר שחלה באפיק הקונצרני מדגישה את הסיכון הכרוך בהשקעה, הבא לידי ביטוי ברמות מחירים גבוהות אליהן נסקו האגרות והתשואות השוטפות הנמוכות באופן יחסי. יש להתייחס לסיכון המנפיק בנוסף לסיכון הזמן ולהעדיף אגרות חוב לטווח לפדיון של עד 4 שנים ולהתרכז בדירוגי השקעה של +A ומעלה".
- 10.T 05/06/2011 01:25הגב לתגובה זואנחנו לא במשבר -המצב הוא כמו חיסון טבעי ששומר על ערנות גבוהה ומונע מהאזרחים לעשות שטויות כמו יוון , למרות שלפעמים נראה שכדי לעשות הפיכה אחת או שניים.
- 9.z 04/06/2011 18:18הגב לתגובה זואנחנו הבנקים נקנה בזול וכשנסיים לאגור שם הקוד יהיה חשיפה מלאה ואתם המשקיעים תקנו ביוקר וחוזר חלילה.
- 8.אורי 04/06/2011 17:11הגב לתגובה זוקראו היטב את המלצות הבנקים. שננו אותן חזור ושנן - ועשו בדיוק הפוך
- 7.ARTICK19 04/06/2011 13:49הגב לתגובה זואמנם לא תואמת לתרחישים של ביבי,אבל מהווה מנוף אפשרי לשיפור מצבנו הגיאופוליטי.
- 6.שוקי נגר 03/06/2011 20:42הגב לתגובה זותקשיבו לתטא 1, אם הוא יטעה ,יקח אחריות,
- 5.z 03/06/2011 20:04הגב לתגובה זואת השוק בחו" ל נראה אם הם מתמצאים שם יותר.אולי הם יצליחו להפיל אותו.
- 4.נתניהו דואג רק לתחת שלו. המצב הגיאופוליטי לא (ל"ת)מזיז לו 03/06/2011 15:50הגב לתגובה זו
- 3.נתניהו ממשיך לדאוג לתחת שלו, המצב הגיאופוליטי (ל"ת)לו מזיז לו 03/06/2011 15:49הגב לתגובה זו
- 2." גאו-פוליטי" משמעותו " ביטחוני-קיומי" ? (ל"ת)דקדקן 03/06/2011 10:49הגב לתגובה זו
- ישראל 03/06/2011 11:19הגב לתגובה זולמחוק אותנו ,אבל ברוך השם,הם לא מסוגלים. אותי מפחיד הנמושים שבתוכנו שאין להם שמץ של אמונה לא באלוהים ולא בעצמם . אנשים האלה הנמצאים במעוט מקלקלים את השורה ומפיצים ריח של בוגדנות .
- 1.חחח 03/06/2011 10:28הגב לתגובה זוכשאירופה גוססת,ארה' ב במצב קטסטרופלי,סין לפני מפולת. כל פעם אני בהלם מחדש מהנוכלות של הבנקים,העיקר שאנשים יאבדו את הכסף שלהם ושהבנקים ירוויחו. זה נקרה ניהול סיכונים? אם ככה אתם מתנהגים וממליצים ,כנראה שגם לנהל את הקרנות והחסכונות שלנו אתם לא יודעים. הבורסה כרגע בכיוון אחד ובלי קשר למצב הגיאופוליטי ...הבורסות בעולם לא יורודת בגלל מצב גיאופוליטי ! הכיוון הוא למטה והירידות החזקות רק מתחילות ומה שראינו בשבועיים האחרונים היה רק הפרומו.
- אופטימי 03/06/2011 11:39הגב לתגובה זוכנראה שלא הבנת את המלצת הבנקים....ההשקעה בבורסה ובמניות טובה ונכונה לטווח הארוך שמנבא צמיחה , בעיקר בגלל הנתונים המרשימים שמציג המשק הישראלי. לעומת זאת , בטווח הקצר יש לנקוט משנה זהירות ויתכנו מימושים היות שהמצב באירופה ובארה" ב אינו מזהיר. מירידות שערים ועד למפולת הדרך עוד ארוכה מאוד.. הזמן יוכיח שהעולם בצמיחה תמידית, גם אם נמוכה, עדיין צמיחה. להזכירך, מי שקנה מניות במשבר של 2008 יכול גם היום, אחרי תיקונים כלפי מטה, לחייך. שיהיה לך בהצלחה...תחשוב חיובי
- אורי 03/06/2011 21:24מספר 1 צודק.יתרה מזאת. הבנקים ממליצים באופן עקבי על מניות וכבר חודשיים רק ירידות.הם עושים יד אחת עם ביבי כדי לרוקן לנו את החסכונות.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
