ב-24 במאי 1991 נחתו בישראל בזה אחר זה 30 מטוסי חיל האוויר וחברת אל על, ובתוך 36 שעות הועלו 14,400 מיהודי אתיופיה, במה שכונה 'מבצע שלמה'. יממה לאחר מכן, ב-25 לחודש, פתחה רשות השידור ערוץ רדיו ייעודי לעולים ממדינות ברית המועצות המתפרקת ואתיופיה.

היום (יום ה') מציינים בקול ישראל 20 שנה להקמתה של רשת לקליטת עלייה - רק"ע, בשידורים ובאירוע באשדוד. חתן השמחה הוא שמואל בן-צבי, שמנהל את רק"ע מאז הוקמה בעידן תקשורתי וחברתי שונה לחלוטין מהיום.

אבל צריך להתחיל מההתחלה. רשת קליטת עלייה החלה את שידוריה למעשה כבר ב-1948, בשם 'קול ציון לגולה', ושידוריה היו באנגלית ובצרפתית. בשנת 1965 נחקק חוק רשות השידור המחייב לקיים שידורים ליהודי התפוצות בשפתם ולשקף את הרב-תרבותיות בישראל. ב-21 במאי מונה בן-צבי למנהל חטיבת השידורים לחו"ל ולעולים, שכללה בתוכה גם את קול ציון לגולה שנסגרה בינתיים, ורק"ע, שכעבור כמה ימים עלתה לאוויר.

התחנה משדרת 12 שעות בשידור חי ברוסית, ו-3 שעות בשידור חוזר. בנוסף היא משדרת שעתיים באמהרית, 45 דקות באנגלית ובצרפתית, חצי שעה בפרסית, ורבע שעה בספרדית, לדינו, אידיש, רומנית, הונגרית, מוגרבית, גרוזינית ובוכרית. בסך הכל משדרת רק"ע ב-14 שפות.

במהלך שעות השידור ברוסית משודר מבזק חדשות מדי שעה, וכך גם באמהרית, באותן שעות בשפה זו. רוב השפות זוכות ל-15 דקות ביממה בלבד, במסגרתן משודרת מהדורת חדשות קצרה ושידורי פולקלור. מטרת הרשת, בסופו של דבר, היא "לשדר עבור העולים מידע המקל עליהם את קשיי ההסתגלות ומשקף נאמנה את המציאות בארץ", כפי שאומרים ברשות השידור. התכנים עוסקים במתן הכוונה בהתמודדות בנושאי תעסוקה, שיכון, בריאות וחינוך, וכמובן, תכניות חדשות ואקטואליה.

בן-צבי עלה בתחילת שנות ה-70 לישראל מרוסיה, והחל ב-1972 לעבוד ברשות השידור כעורך ברדיו. בהמשך היה שליח של הסוכנות היהודית בוילנה ובמוסקבה, ב-1991 חזר כאמור לרשות השידור.

בשיחה עם אייס, הוא אומר כי "לכלי התקשורת בישראל השפעה גדולה על הציבור וההשפעה של כלי התקשורת בשפות השונות גדולה אף יותר, מכיוון שלרוב העולים זה מקור המידע העיקרי. השידורים ברוסית ובאמהרית קובעים את סדר היום של מאזינינו".

-אז איך שומרים על רלוונטיות כאשר העולים הופכים ליותר ויותר ישראלים?

"לא קשה לנו להתמודד עם זה. אנחנו משדרים בשפות האלה ורלוונטיים מתמיד. ברגע שאתה משדר דברים שקורים בארץ ובעולם כולו, ואתה מקשר בין האנשים שגרו פה לאלו שהגיעו לפה, אתה רלווינטי. ב-1991 הוקמה רק"ע בגלל שזה היה צו השעה וב-1990-1991 עלו לישראל 300 אלף עולים מחבר המדינות, עלייה שהתגברה ליותר ממיליון איש. הרשת נתנה ביטוי לכך, ולאותם אנשים".

מספר העובדים ירד, ההאזנה גבוהה

עם הקמתה, עבדו ברק"ע 137 עובדים. 20 שנה לאחר מכן, מספר העובדים נחתך במחצית כמעט - 74 עובדים, בהם עיתונאים, מגישים, טכנאים, עורכים ואנשי מנהלה. "ואנחנו משדרים 24 שעות ביממה, ב-14 שפות שונות", אומר בן-צבי. תקציב התחנה השנה עומד על 13.7 מיליון שקלים, ירידה קלה מ-2010 אז עמד התקציב על 14 מיליון. התקציב מורכב רוב רובו מאגרת רשות השידור, וחלק קטן מהכנסות מפרסום ברוסית ובאמהרית.

כיום מפת התקשורת בישראל שונה. אם בתחילתה היא הייתה כמעט היחידה, כיום יש לה תחרות מצד תחנות רדיו דוברות רוסית למשל, ערוץ 9 בטלוויזיה, עיתונים בשפה הרוסית, מגוון אתרי אינטרנט בשפות שונות, תכניות טלוויזיה באמהרית, ועוד. וגם, חלק לא מבוטל מהצעירים ממשפחות עולות ממדינות חבר העמים ואתיופיה, כבר התערו בחברה הישראלית ודוברי עברית.

-כיום גם יש תחרות על המאזין.

"הדבר החשוב ביותר שאנו רואים עצמנו רלוונטיים, זה שאנחנו ערוץ ישראלי לכל דבר, רק ברוסית או באמהרית. למרות שעברו שנים רבות מאז העליות הגדולות ממדינות חבר העמים, ומבצעי העלייה מאתיופיה, זוכה הרשת להאזנה מגזרית גבוהה - 75% מדוברי הרוסית נחשפים לשידורי הרוסית, ואילו מקרב דוברי האמהרית - החשיפה עומדת על כ-90%".

"אנחנו רשת דינמית", מסביר בן-צבי, "מגבירים שידורים בשפות כשצריך, מורידים אם צריך, זה תלוי בגלי העלייה. אנחנו זורמים כפי שהחיים זורמים, וכך יהיה גם ב-20 השנים הבאות למשל".

"כשהיו עליות גדולות מכל מיני מקומות בעולם, למשל מרומניה ממנה הגיעו 400 אלף, היו בקול ישראל שידורים ברומנית, כשהגיעו ממרוקו ומהמדינות הפרנקופוניות, היו שידורים בשפות האלה. כעת צו השעה זה רוסית ואמהרית, אבל לא רק".

אבל גם בן-צבי יודע שבעתיד, ייתכן שלתקשורת המגזרית תהיה פחות נחיצות בחברה הישראלית. בכל מקרה, מצהיר בן-צבי כי "כאדם שמוביל את המערכת הזאת 20 שנה, אני אולי היחידי בכל כלי התקשורת שאהיה מאושר לאבד מאזינים, אם זה יהיה לטובת תחנות רדיו דוברות עברית".