ועדת הכלכלה: השימוש באותיות קטנות מדי על גבי חוזים-לא חוקי
לכל מי שאי פעם חתם על חוזה עוברת המחשבה כי חייבים להסתכל על האותיות הקטנות כי משם בעצם עלולה לבוא הצרה. ועדת הכלכלה של הכנסת החליטה לטפל בנושא ואסרה את השימוש של אותיות קטנות מדי.
הועדה, בראשות ח"כ כרמל שאמה הכהן, אישרה היום את בקשת התמ"ת לתיקון תקנות הגנת הצרכן בנוגע לגודל החוקי של אותיות על גבי חוזים, עלונים, מודעות ופרסומות. על פי ההנחיה החדשה, הגודל המינמלי של האותיות להתניות שמופיעות על גבי חומרים, לא יהיה קטן מ-30% מגודל האותיות הגדולות באותו מוצר או יפחת משני מילימטר. התיקון ייכנס לתוקפו החל מה-1 בינואר 2012.
מי שבירך על ההחלטה היה יגאל אכטנברג מארגון אמון הציבור, שסיפר כי כמות התלונות שמגיעות לארגון בנוגע לנושא "חריג".
בנוסף לכך, ועדת הכלכלה לא אישרה את בקשת ראש תחום הרגולציה העסקית בחברת דואר ישראל, אילן שפירא, לדחות את ביצוע התקנות ביותר מ-90 יום וזאת על מנת לתת מספיק זמן לחברות להיפטר ממלאי העלונים שלהן, שהוא מעריך את שוויו ב-6 מיליון שקלים.
- 3.צרכנית 25/05/2011 09:23הגב לתגובה זובמיוחד לאלה שלא נוהגים לשים לב
- 2.לא מספיק בכלל! 24/05/2011 23:49הגב לתגובה זוצריך שכל חוזה שנחתם יהיה מתומצת ושיובאו בו עיקרי הדברים! לא יתכן שכשחותמים על חוזה מול הבנק או מול חברת הפלאפון יש מגילה שלימה בת עשרה עמודים שאיש מאיתנו לעולם לא יטרח לקרוא, או כל מיני מושגיים מקצועיים שצריך עורך דין שונה לכל תחום בו החוזה נחתם ע" מ להבין תוכן פשוט של הדברים. כל הגופים באשר הם מחתימים אותנו בשביל להתכסות מכל הכיוונים, למישהו נראה הגיוני שאני אביא חוזה שאני ערכתי מהבית לבנק ואומר להם אם אתם רוצים אותי נחתום על החוזה הזה לפי התנאים שאני קבעתי???. בקיצור, מעט מידי ומאוחר מידי! נ.ב - מישהו מכם מוד לעובדה שבישראל ישנם יותר עורכי דין (במספרים! לא באחוזים!, שלא תטעו) מאשר ביפן??? מעניין למה באמת....
- 1.אבי 24/05/2011 22:35הגב לתגובה זותחמנים הייתם ותישארו, ממשלה רקובה
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
המדינה תשקיע עד 250 מיליון שקל בקרנות דיפ־טק ישראליות באמצעות קרן יוזמה; כל קרן תוכל לקבל מענק של עד 10 מיליון דולר, המיועד להבטיח סגירה ראשונה ולמשוך משקיעים נוספים
רשות החדשנות רשות החדשנות משיקה מסלול ייעודי חדש להשקעה בקרנות הון סיכון המתמחות בדיפ־טק, בהיקף כולל של כ-250 מיליון שקל (כ-70 מיליון דולר)
במסגרת המהלך, המדינה תעניק מענקים של עד 10 מיליון דולר לכל קרן, המהווים עד 12.5% מגודלה, וזאת במטרה לסייע לקרנות להגיע ל"סגירה ראשונה", להרחיב את בסיס ההון ולהתחיל להשקיע בחברות הפועלות בתחומים עתירי טכנולוגיה כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות.
על פי תנאי המסלול, לפחות 70% מההשקעות יתבצעו בחברות ישראליות או כאלו שעיקר המו"פ שלהן בישראל, ולפחות 50% מההשקעות יופנו לחברות המפתחות מוצרים מוחשיים או תהליכי ייצור. הקרן המינימלית שתהיה זכאית למסלול צריכה לעמוד על 32 מיליון דולר, כאשר לפחות 28 מיליון יגיעו ממשקיעים פרטיים.
המסלול דומה במבנהו למודל קרן יוזמה המקורי שפעל בתחילת שנות ה-90 והניח
את היסודות לתעשיית ההון סיכון בישראל, אך בשונה ממנו מתמקד הפעם אך ורק בתחום הדיפ־טק. הקרן הנוכחית מצטרפת למסגרת "יוזמה 2.0" שהושקה ב-2024, במסגרתה אושרו עד כה מסגרות השקעה ל-18 גופים מוסדיים ישראליים בהיקף כולל של כ-670 מיליון דולר (כספי מדינה ומוסדיים יחד)
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ענף ההייטק הישראלי תמיד ידע לצמוח מתוך אתגרים, אך המציאות הנוכחית מציבה בפני חברות הדיפטק וקרנות ההון סיכון, המתמחות בהן, קשיים חסרי תקדים. השקעות בתחומים כמו שבבים, אנרגיה מתחדשת, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות אקלים ובריאות - הן קריטיות לביסוס היתרון התחרותי של ישראל בעשורים הבאים. הקרן החדשה נועדה להבטיח שלא נאבד את המומנטום, ולספק את ההשקעה שתאפשר לקרנות הון סיכון להגיע "לסגירה ראשונה" שתאפשר להן להתחיל ולהשקיע בחברות , ולחברות להמשיך במחקר, בפיתוח ובחדשנות פורצת דרך. זו השקעה בעתיד של כלכלת ישראל, בחוסן הלאומי וביכולת שלנו להמשיך להיות במרכז הבמה הטכנולוגית העולמית".
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- השקת מעבדה לאומית לשיגור טכנולוגיות ישראליות לחלל בהשקעה של 40 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
