זרקור על נייר: המשביר לצרכן אג"ח ב' - שווה קניה?

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, סוקר את חברת המשביר לצרכן ומנתח אם אגרת-החוב מסדרה ב'
סיון ליימן | (16)

דווקא בשבוע בו נרשמות ירידות שערים חדות באגרות-חוב רבות ברצוני להתייחס לאגרת-חוב בשם משביר לצרכן אגח ב, אך ראשית מעט רקע כללי ועסקי על חברת המשביר לצרכן:

- מהות החברה: המשביר לצרכן הינה חברת השקעות הפועלת במספר ענפים בתחום הקמעונות ונשלטת ע"י קבוצת שביט-גיטרץ ב-84.95% (יתרת 15.05% המניות מוחזקות על-ידי הציבור)

- היקף הפעילות: לחברה 37 סניפים של המשביר בתי-כלבו אשר תחומי פעילותם העיקריים הם קוסמטיקה, אופנה והלבשה תחתונה,עולם הבית וזכיינים, ובכוונת החברה להגדיל את כמות הסניפים ל-45 עד סוף שנת 2013

- אחזקות: החברה מחזיקה ב-100% בעלות במועדון 365 בע"מ המציע הטבות לחבריו בסניפי הרשת וב-68.33% מרשת ניו פארם דראגסטור בע"מ המוכרת לכולנו בפשטות בשם "ניו פארם". לרשת ניו פארם 59 סניפים ברחבי הארץ ו-37 מתמחי קוסמטיקה בסניפי המשביר לצרכן

רכש ותחומי פעילות נוספים: במהלך דצמבר 2010 רכשה המשביר-לצרכן את רשת אופיס-דיפו העוסקת במכירת ציוד משרדי ולה 41 סניפים; כמו כן מחזיקה החברה ב-70.82% מהחברה הציבורית קשרי תעופה המפעילה בין היתר טיסות שכר יוצאות ונכנסות לישראל.בנוסף פועלת החברה בתחום המסעדנות באמצעות חברת סיבוס.

תוצאות שנתיות: קבוצת המשביר לצרכן סיכמה את שנת 2010 עם עלייה בהכנסות וברווח הנקי ביחס לשנת 2009 - היא דיווחה על גידול של כ-8% בהכנסותיה מול שנת 2009 לכ-2.56 מיליארד שקל, כאשר הגידול נרשם בכל מגזרי הפעילות. את שנת 2010 סיימה המשביר לצרכן עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של כ-20.4 מיליון שקלים, כל זאת לעומת רווח נקי של 6.7 מיליון שקלים בכל שנת 2009.

לגבי אגרת-החוב הרלוונטית, החברה הנפיקה בינואר השנה אג"ח מסדרה ב' בשווי כולל של 75 מיליון שקלים. שיעור הריבית המקסימאלי שנקבע למכרז באג"ח עמד על 6.5% צמוד מדד, אולם ביקושי יתר בהנפקה הורידו את שיעור הריבית ל-5.65% בלבד.

מדובר באג"ח העומדת לפירעון (קרן) בארבעה תשלומים שנתיים שווים של 25% ביום 1 בפברואר בשנים 2015-2018 והריבית בגין אגרת-חוב זו תשולם פעמיים בשנה - בתחילת פברואר ואוגוסט בשנים 2012-2017 (כולל) ותשלום הריבית האחרון ישולם בראשית פברואר 2018. במהלך אפריל ש"ז בוצעה הרחבת סידרה בסך כולל של כ-30 מיליון שקלים, ונכון להיום נמצאות במחזור כ-105 מיליון שקלים של אג"ח.

להלן הנתונים העיקריים לגבי אג"ח זו:

תשואה לפדיון ברוטו: בעקבות הגדלת הסדרה בחודש אפריל 2011 עלתה התשואה לפדיון על האג"ח מרמה של קרוב ל-5% לרמה של 6.68% הגבוהה משיעור הריבית השנתי שנקבע במכרז הראשון שעמדה על 5.65% בלבד.

דירוג האג"ח: למשביר לצרכן אג"ח ב' דירוג BBB+ עם אופק שלילי (דורגה על-ידי חברת מעלות S&P) וזאת משום שהחברה נכנסה לתחומי פעילות חדשים באגרסיביות והגדילה את שיעור המינוף שלה ע"י הנפקת אג"ח אחרת של המשביר לצרכן ומועדון 365.

התניות פיננסיות ובטחונות:

- אגרות-החוב אינן מובטחות בשעבוד

- החברה מתחייבת לשמור על כרית ביטחון בגובה הריבית לשנה הקרובה אצל הנאמן

- החברה לא תחלק דיבידנד בשיעור העולה על 50% מהרווח הנקי לאורך כל חיי האג"ח

- העברת השליטה ו / או מכירת כל נכסי החברה יהוו עילה לפירעון מיידי

- החברה מתחייבת לא לתת שיעבוד שוטף על נכסיה, אלא באישור מחזיקי אג"ח ב'

- יחס הון למאזן סולו לא יפחת מ-18%. חריגה מהתנייה זו תביא לפיצוי של 0.5% בריבית. נכון לדוחות 2010 החברה עומדת בקלות ביחס זה והוא עומד כרגע על רמה של 42.6%.

האם מדובר בהזדמנות מעניינת או לא?

בימים אלה אנו עדים לירידות שערים חדות באגרות-החוב הלא מדורגות ובאלה המדורגות מתחת ל -A אך גם על רגע הירידות הנוכחיות ניתן למצוא הזדמנויות ואני סבור שאג"ח המשביר לצרכן ב' היא אכן כזו.

לאגרת-חוב זו יתרונות מעניינים כמו גם חסרונות מהם לא ניתן להתעלם. אין כל ספק שישנן אגרות-חוב אחרות, בעלות דירוג גבוה יותר או שעבודים משביעי רצון. אולם לאור השיפור בדוחות 2010 של החברה ובשקלול התשואה מול הסיכון באג"ח אני מוצא את ההשקעה במשביר לצרכן אג"ח ב' מעניינת ביותר ברמת התשואה הנוכחית.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    הענק 06/06/2011 05:48
    הגב לתגובה זו
    מיום פריסום ההמלצה
  • סתם אחד 27/08/2011 11:24
    הגב לתגובה זו
    ההפסדים רק גדלים....
  • 10.
    הענק 04/06/2011 17:58
    הגב לתגובה זו
    מיום פירסום המלצה השער היה כ 100
  • 9.
    דותן 02/06/2011 23:33
    הגב לתגובה זו
    מאז ההמלצה, האג" ח צונח. ולא זו המגמה בשאר הקונצרנים. רק אני מריח משהו חשוד? אין לראות באמור לעיל משום האשמה מכל סוג שהיא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף להגיון הבריא של כל קורא ואולי גופים חוקרים כאלו ואחרים שיבדקו זאת על דעת עצמם.
  • 8.
    הענק 28/05/2011 12:44
    הגב לתגובה זו
    מיום פירסום ההמלצה
  • 7.
    1 24/05/2011 23:45
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין למה בן אדם שפוי ונורמלי משקיע באגרת חוב כזאת ועל אחת כמה וכמה עוד ממליץ עליה לאחרים . לא אין לי שום דבר נגד המשביר ואני לא מכיר את הכותב אבל כבר ראיתי כמה דברים בחיי ולדעתי אין פה שום תמחור לסיכון .לדעתי התשואה רחורה מלפצות על הסיכון .
  • 6.
    אחלה כתבה ,תודה סיוון (ל"ת)
    יוני 24/05/2011 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    משקיע 24/05/2011 12:20
    הגב לתגובה זו
    ההמלצות שלך. סליחה באפריקה 20% (שכחנו שיש אג" ח בתשואה גבוהה). לא נורא הכל לטווח ארוך. יש לנו כושר ספיגה. תמשיך !!! בוודאי שניים- שלושה חברים יטקבקו בשבחו של הכותב.
  • עוד משקיע 24/05/2011 21:18
    הגב לתגובה זו
    העיקר ללכלך.אני זוכר שהוא המליץ כשהיתה ב 98 אגורות ותןך כשבוע עברה ל 102 ונשארה שם עד לא מזמן..
  • משקיע 25/05/2011 06:52
    הוא המליץ לקנות פה מניות בשיא ושבוע אח" כ להתרחק מאירופה. ממש יש תרחיש שפה יעלה ובאירופה ירד.אין כמו עקביות. ירד חזק בעקבות ההמלצות , שיעדכן.
  • גם משקיע 24/05/2011 12:44
    הגב לתגובה זו
    בסך הכך כ" ו די אטרקטיבית. אשמח לשמוע.
  • משקיע 24/05/2011 14:05
    את המניה כשתשואת האג" ח גבוהה.
  • 4.
    דרבוקה 24/05/2011 11:05
    הגב לתגובה זו
    לא נמאס לך להגיב כל פעם על כתבותיו של סיוון בכל מיני הטיות של המילה יופי.גם אם סיוון יחליט לכתוב שהשמש היא ירח והירח הוא שמש אתה תגיב בהטיית המילה יופי.עד היום סיוון טעה ברוב הערכותיו ראה מה חזה לשוק המניות ומה שהעריך לגבי אגח לא מדורגות בעבר והמציאות הפוכה
  • 3.
    ניתוח מפורט ומעניין (ל"ת)
    דין 24/05/2011 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוני קטמוני 24/05/2011 10:18
    הגב לתגובה זו
    האג" ח בהחלט מתאימה כחלק מתיק אג" ח מפוזר.
  • 1.
    הזדמנות זה דבר יפה אבל מה אם הנייר יחטוף חזק? (ל"ת)
    אופיר 24/05/2011 09:51
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.