כלל פיננסים: גם עם גידול אפסי בהכנסות בהוט יש אפסייד של 18%
חברת התקשורת הוט פרסמה בשבוע שעבר את תוצאותיה לרבעון הראשון והציגה ירידה של 9% בהוצאות התפעוליות למרות גידול נמוך של רק 2.6% בהכנסות. בהמשך לכך, בכלל פיננסים, עדכנו את המודל למנייה והגיעו למחיר יעד של 75 שקלים.
"דרהי מגשים במהירות את הציפיות שתלו בו עם התייעלות מרשימה בחברת התקשורת שהתרגלנו לראות בה אכזבה מתמשכת", כותב צחי אברהם, אנליסט תקשורת וטכנולוגיה בכלל פיננסים ברוקראז'. אברהם מציין, כי התוצאות טובות הן בשל ירידת דמי הקישוריות, שלא הועברה במלואה ללקוחות והן בגלל שורה של התייעלויות.
בכלל עשו מודל המתמחר את הוט לפי קיצוץ ההוצאות בלבד ומניח אנמיות בצד ההכנסות לאור השוק הרווי ולמרות פוטנציאל הלא ממומש בסגמנטים נוספים. הוט נסחרת לפי מכפיל של 11 על התזרים החופשי הצפוי השנה למרות היקף ההשקעות הגבוה. "אם מגמת קיצוץ ההוצאות הנוכחית תמשיך ההערכה הנוכחית יכולה בקלות להיות שמרנית משום שהיא כוללת גידול אפסי במכירות ושיפור שולי בלבד במרווח ה- EBITDA המייצג".
בכלל מתייחסים לאפשרות לסיכון לבעלי המניות הנוכחיים כתוצאה מדילול מניות ו/או הצעת רכש כחלק מהשילוב של מירס בתוך הוט, אך סבורים שהרכישה תיעשה במחירים סבירים עבור בעלי המניות של הוט.
אלמנט נוסף שצפוי לדחוף את המנייה - אפשרות לתשואת דיבידנד דו-ספרתית עוד השנה. הוט תוכל לחלק 500 מיליון שקלים בכפוף לאישור בית המשפט (תשואת דיבידנד של 10.5%) ולאחר מכן עוד סכום של עד 600 מיליון שקלים עם תלות בקובננטס בנקאיים. אברהם מציין, כי ההחלטה של הוט חייבת להיות תלויה גם בהחלטה שלה לגבי היקף המינוף הרצוי לנוכח הרכישה הצפויה של מירס.
- 2.מבין עניין 22/05/2011 14:55הגב לתגובה זולא אני, תודה.
- 1.אנליסט 22/05/2011 13:51הגב לתגובה זווממירים בחינם יש היום על 1 2 10
- כנראה רוצים להיפטר מסחורה אז ממליצים (ל"ת)צודק 100% 22/05/2011 14:28הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
