המכרז על תקציב דלק: שלמור ובאומן הציגו בפני החברה; החלטה בשבוע הבא

בדלק מגדירים את שתי המצגות כ"מרשימות". ההחלטה הסופית תתקבל לקראת אמצע השבוע הבא. ב-2010 עמד התקציב על כ-7 מיליון שקלים
משה בנימין | (1)

המכרז על תקציב הפרסום של חברת דלק ישראל נכנס לישורת האחרונה. 2 המשרדים שהעפילו לשלב הגמר, באומן בר ריבנאי ושלמור אבנון עמיחי הציגו פרזנטציות בפני הנהלת החברה לפני כיומיים וכעת ממתינים לבשורות מכוון דלק.

גורמים בדלק ישראל מוסרים לאייס כי ההחלטה על המשרד הזוכה מבין השניים "שהציגו מצגות מרשימות" תתקבל לקראת אמצע שבוע הבא. כזכור, על התקציב התמודדו גם ראובני פרידן, הביילינים ואדלר חומסקי, מי שטיפל בתקציב עד לאחרונה.

כאמור, בשנים האחרונות טופל התקציב של 'דלק' על ידי אדלר חומסקי. במקביל לשינויים פרסונאליים בצמרת ההנהלה של דלק וכניסתו של אבי בן אסאייג לתפקיד המנכ"ל הוחלט לרענן את המותג ברמה הפרסומית וברמת החשיבה האסטרטגית ולבחון כיווני חשיבה חדשים. זאת, לאחר שהקמפיין תחת הקונספט של 'גיבור' נתפס על ידי דלק ככזה שמיצה את עצמו. בנוסף לבן אסאייג הצטרף לדלק גם דוד לרון, לשעבר בתנובה, בתפקיד מנכ"ל חטיבת הקמעונאות וסמנכ"ל השיווק.

באומן בר ריבנאי מטפל בתקציב הפרסום של מותג הרכב מאזדה המשווק בישראל על ידי דלק רכב, דבר שיכול להוות עבורם יתרון על בסיס הקשרים עם קבוצת דלק במבנה הבעלות. גרעין השליטה בדלק רכב מוחזק כעת על ידי גיל אגמון לאחר ששלק רכב הוחזקה בעבר על ידי דלק ישראל של יצחק תשובה שמחזיקה בה כעת כ-33%. דלק רכב חדלה להיות חברת בת של קבוצת דלק באוקטובר 2010. אגמון לא מחזיק בתפקיד בקבוצת דלק ומכהן כעת כמנכ"ל דלק רכב.

דלק ישראל מפעילה כ-180 חנויות נוחות של מנטה ברחבי הארץ. הרווח הנקי של החברה בשנת 2010 הסתכם בכ-60 מיליון לעומת כ-95 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. על פי יפעת בקרת פרסום עמד תקציב הפרסום של דלק על 7 מיליון שקלים ב-2010 במחירים ריאליים. ההערכות ל-2011 מדברות על תקציב שינוע בין 8 ל-10 מיליון שקלים.

בשוק חנויות הנוחות במתחמי תחנות הדלק yellow נחשבת למובילת הקטגוריה. השחקניות הנוספות הן רשת So good של סונול, אלונית של דור אלון וכאמור מנטה של דלק ישראל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בואנה איך הביילינים האלה מגיעים לכל מכרז? (ל"ת)
    פרו- שלמור 18/05/2011 15:15
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.