על האפיק שעלול להכאיב לכם בקרוב: זהירות - הפסדים!
מדדי אגרות - החוב הממשלתיות הבינוניות והארוכות יורדים כבר תקופה ארוכה (כחצי שנה) - תוך שהם גורמים להפסדים משמעותיים למשקיעים. לאחר תקופה משמעותית של ירידות שערים באפיק הממשלתי הגיע הזמן לבחון את השאלה המתבקשת: האם אנו עומדים בפני שינוי מגמה?
להלן טבלה המסכמת נתונים עיקריים על אג"ח הממשלתיות הארוכות והבינוניות מתחילת השנה:
חשוב להבין שירידות השערים החדות שפקדו את מדדי אג"ח הממשלתיות בחצי השנה האחרונה הן תוצאה של עליית חדה של ריבית בנק ישראל מתחילת השנה. נגיד בנק ישראל אינו אדיש למתרחש ולנוכח העלייה החדה במחירי הנפט, המזון והנדל"ן (אשר גרמו להתגברות האינפלציה במשק) והחליט להעלות את הריבית במשק בשלושת החודשים הראשונים של השנה ב-1% לרמה של 3%. כמו כן ציין בנק ישראל בהודעת הריבית לחודש מאי שהריבית במשק צפויה לעמוד על 4.4% בעוד כשנה.
במהלך חודש אפריל ראינו התאוששות קלה במדדי אג"ח הממשלתיות הארוכות והבינוניות, וזאת בשל שתי סיבות עיקריות:
- ההערכה שנגיד בנק ישראל לא יעלה את הריבית לחודש מאי (מה שאכן קרה). החלטה אשר הטיבה בעיקר עם אג"ח הממשלתיות צמודות המדד, כיוון שהעלאת הריבית במשק מורידה את הציפיות לאינפלציה בשוק .
- עליית מחירי אג"ח הממשלתיות הארוכות הינה העלייה במחירי אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות ל-10 שנים. אג"ח האמריקאיות השלימו באפריל את החודש החיובי ביותר השנה תוך שהן מתעלמות מאזהרה של חברת הדירוג P&S להוריד את דירוג האשראי המושלם של ארה"ב AAA מינוס. כך ראינו את התשואות על אג"ח של ארה"ב ל-10 שנים יורדות מרמה של 3.55% לרמה של 3.29% בלבד.
ירידת התשואות באג"ח של ארה"ב באה על רקע ההערכות שהריבית בארה"ב תעלה רק במרץ 2012 וזאת לנוכח נתוני צמיחה חלשים, כמו גם נתונים מאכזבים משוק העבודה.
השאלה המתבקשת כרגע היא האם זהו הזמן להאריך מח"מ ולעבור לאג"ח ממשלתיות ארוכות?
תהליך עליית הריבית במשק גרם, כאמור, לעליית תשואות באג"ח הממשלתיות הארוכות, וכך לדוגמא ממשלתי שקלי 0122 - שהונפק בחודש אפריל ומועד פדיונו ינואר 2022 - נסחר כיום בתשואה לפדיון ברוטו של 5.47%. על פניו נראית התשואה מעניינת למי שמוכן לחכות לפדיון האג"ח (בעוד למעלה מ-10 שנים), אולם בנק ישראל כבר ציין שהריבית במשק צפויה לעמוד על 4.4% בעוד שנה (כלומר הנגיד צפוי להעלות את הריבית ב1.4% בשנה הקרובה).
בשל כל האמור לעיל אני מחזיק בדעה כי התשואה על אג"ח הממשלתיות הארוכות צפויה להמשיך ולטפס בחודשים הקרובים, מה שיוביל להפסדי הון למשקיעים ולפיכך אני סבור כי טרם בשלה העת לעבור לאג"ח ממשלתיות ארוכות ומומלץ להישאר / לרכוש בחודשים הקרובים אגרות חוב ממשלתיות במח"מ קצר עד בינוני, בהן התשואה נמוכה יותר, אך גם הסיכוי להפסדי הון קטן יותר.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
- 7.מני 09/05/2011 07:39הגב לתגובה זוהחותנת שלי מחזיקה אגח ה' של איגוד הנפקות. היועצת שלה בבנק אמרה שהאגח הזה עלה " מעבר לציפיות" ולכן היא רוצה למכור אותו ולקנות במקומו אגח מזרחי. ראיתי באינטרנט שאין כזה פער בין התשואות, ומריח לי שהיועצת רוצה לעשות סיבוב ולייצר עמלות בלי תועלת אמיתית. אשמח לתגובתכם. ושיהיה לכולנו יום זכרון שקט ויום עצמאות שמח.
- 6.משה 03/05/2011 21:21הגב לתגובה זועים דולר 3.38 אין האלאת ריבית יותר
- 5.יוסי מזרחי 03/05/2011 14:01הגב לתגובה זוע" י בנק ישראל יכולה להתפרש בכך שציפיות האינפלציה של בנק ישראל פחתו - מה שיכול לגרור פגיעה באיגרות הצמודות - ולא להפך...
- 4.ויקטור יונה 03/05/2011 11:55הגב לתגובה זורק צמודים במח" מ קצר וגילונים.
- 3.אל תשכח להודיע לנו לפני היפוך המגמה (ל"ת)עדי 03/05/2011 11:23הגב לתגובה זו
- 2.צודק , נכון (ל"ת)יוני 03/05/2011 10:46הגב לתגובה זו
- 1.עד מתי אתה חושב שהמצב הזה יימשך (ל"ת)אורי 03/05/2011 10:00הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
