על האפיק שעלול להכאיב לכם בקרוב: זהירות - הפסדים!
מדדי אגרות - החוב הממשלתיות הבינוניות והארוכות יורדים כבר תקופה ארוכה (כחצי שנה) - תוך שהם גורמים להפסדים משמעותיים למשקיעים. לאחר תקופה משמעותית של ירידות שערים באפיק הממשלתי הגיע הזמן לבחון את השאלה המתבקשת: האם אנו עומדים בפני שינוי מגמה?
להלן טבלה המסכמת נתונים עיקריים על אג"ח הממשלתיות הארוכות והבינוניות מתחילת השנה:
חשוב להבין שירידות השערים החדות שפקדו את מדדי אג"ח הממשלתיות בחצי השנה האחרונה הן תוצאה של עליית חדה של ריבית בנק ישראל מתחילת השנה. נגיד בנק ישראל אינו אדיש למתרחש ולנוכח העלייה החדה במחירי הנפט, המזון והנדל"ן (אשר גרמו להתגברות האינפלציה במשק) והחליט להעלות את הריבית במשק בשלושת החודשים הראשונים של השנה ב-1% לרמה של 3%. כמו כן ציין בנק ישראל בהודעת הריבית לחודש מאי שהריבית במשק צפויה לעמוד על 4.4% בעוד כשנה.
במהלך חודש אפריל ראינו התאוששות קלה במדדי אג"ח הממשלתיות הארוכות והבינוניות, וזאת בשל שתי סיבות עיקריות:
- ההערכה שנגיד בנק ישראל לא יעלה את הריבית לחודש מאי (מה שאכן קרה). החלטה אשר הטיבה בעיקר עם אג"ח הממשלתיות צמודות המדד, כיוון שהעלאת הריבית במשק מורידה את הציפיות לאינפלציה בשוק .
- עליית מחירי אג"ח הממשלתיות הארוכות הינה העלייה במחירי אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות ל-10 שנים. אג"ח האמריקאיות השלימו באפריל את החודש החיובי ביותר השנה תוך שהן מתעלמות מאזהרה של חברת הדירוג P&S להוריד את דירוג האשראי המושלם של ארה"ב AAA מינוס. כך ראינו את התשואות על אג"ח של ארה"ב ל-10 שנים יורדות מרמה של 3.55% לרמה של 3.29% בלבד.
ירידת התשואות באג"ח של ארה"ב באה על רקע ההערכות שהריבית בארה"ב תעלה רק במרץ 2012 וזאת לנוכח נתוני צמיחה חלשים, כמו גם נתונים מאכזבים משוק העבודה.
השאלה המתבקשת כרגע היא האם זהו הזמן להאריך מח"מ ולעבור לאג"ח ממשלתיות ארוכות?
תהליך עליית הריבית במשק גרם, כאמור, לעליית תשואות באג"ח הממשלתיות הארוכות, וכך לדוגמא ממשלתי שקלי 0122 - שהונפק בחודש אפריל ומועד פדיונו ינואר 2022 - נסחר כיום בתשואה לפדיון ברוטו של 5.47%. על פניו נראית התשואה מעניינת למי שמוכן לחכות לפדיון האג"ח (בעוד למעלה מ-10 שנים), אולם בנק ישראל כבר ציין שהריבית במשק צפויה לעמוד על 4.4% בעוד שנה (כלומר הנגיד צפוי להעלות את הריבית ב1.4% בשנה הקרובה).
בשל כל האמור לעיל אני מחזיק בדעה כי התשואה על אג"ח הממשלתיות הארוכות צפויה להמשיך ולטפס בחודשים הקרובים, מה שיוביל להפסדי הון למשקיעים ולפיכך אני סבור כי טרם בשלה העת לעבור לאג"ח ממשלתיות ארוכות ומומלץ להישאר / לרכוש בחודשים הקרובים אגרות חוב ממשלתיות במח"מ קצר עד בינוני, בהן התשואה נמוכה יותר, אך גם הסיכוי להפסדי הון קטן יותר.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
- 7.מני 09/05/2011 07:39הגב לתגובה זוהחותנת שלי מחזיקה אגח ה' של איגוד הנפקות. היועצת שלה בבנק אמרה שהאגח הזה עלה " מעבר לציפיות" ולכן היא רוצה למכור אותו ולקנות במקומו אגח מזרחי. ראיתי באינטרנט שאין כזה פער בין התשואות, ומריח לי שהיועצת רוצה לעשות סיבוב ולייצר עמלות בלי תועלת אמיתית. אשמח לתגובתכם. ושיהיה לכולנו יום זכרון שקט ויום עצמאות שמח.
- 6.משה 03/05/2011 21:21הגב לתגובה זועים דולר 3.38 אין האלאת ריבית יותר
- 5.יוסי מזרחי 03/05/2011 14:01הגב לתגובה זוע" י בנק ישראל יכולה להתפרש בכך שציפיות האינפלציה של בנק ישראל פחתו - מה שיכול לגרור פגיעה באיגרות הצמודות - ולא להפך...
- 4.ויקטור יונה 03/05/2011 11:55הגב לתגובה זורק צמודים במח" מ קצר וגילונים.
- 3.אל תשכח להודיע לנו לפני היפוך המגמה (ל"ת)עדי 03/05/2011 11:23הגב לתגובה זו
- 2.צודק , נכון (ל"ת)יוני 03/05/2011 10:46הגב לתגובה זו
- 1.עד מתי אתה חושב שהמצב הזה יימשך (ל"ת)אורי 03/05/2011 10:00הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
