החור בכיס רק הולך וגדל: הכלכלנים מעדכנים מעלה את תחזיות האינפלציה
באופן עונתי אנחנו, הצרכנים הישראלים, משלמים על מוצרים רבים יותר באפריל מאשר שילמנו במארס, וכך קרה גם השנה. אך עם העלייה החדה האחרונה במחירי הדלק שתגרור גם ייקור משמעותי במוצרים נוספים, אנחנו כנראה נשלם יותר גם בחודשים הקרובים.
מדד המחירים לצרכן המודד את השינוי בסל המוצרים והשירותים שצורכים התושבים בדרך כלל מטפס בחודש אפריל. סעיפים רבים ידועים בעונתיות שלהם בשל ההתחממות והמעבר לקיץ והתאמת סעיפים כגון הלבשה והנעלה, ירקות ופירות ובשל עונת החגים.
השינוי במדד, שיפורסם ב-15 במאי, עלה בחודש אפריל בטווח של 0.8%-1%, על-פי תחזיות רוב הכלכלנים. באפריל אשתקד עלה המדד ב-0.9% ובשנים 2009 ו-2008 עלה המדד ב-1% ו-1.5%, בהתאמה. העלייה האחרונה מתווספת לטיפוס של 0.7% מתחילת השנה תשקף עלייה של 1.5%-1.7% במחירו של סל המוצרים בארבעת החודשים האחרונים.
עליית מחירי הבנזין היום שתביא לייקור בסעיף התחבורה הובילה את הכלכלנים לעדכן כלפי מעלה את מדד חודש מאי - בלידר צופים 0.5% (שינוי של 0.1%), בכלל פיננסים צופים 0.6% (שינוי של 0.2%), בפסגות צופים 0.5%. הכלכלנים צופים שאת עליית המדד ילבו בין היתר עליות במחירי המזון, פועל יוצא של עליית מחירי הסחורות.
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, מסביר, כי אל מול המגמות שדוחפות כלפי מעלה את המדד עומד השקל החזק שיעזור למתן חלק מההתייקרויות המיובאות ואף ימתן מעט את עליית מחירי שכר הדירה והריהוט.
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, מציין את עדכונים צפויים של מחירי המזון כגורם משפיע נוסף על המדד. "אנו בעיצומה של מגמת עלייה במחירי המזון, כך שגם אם במדד מארס נרשמה התמתנות יחסית בקצב (סעיף המזון עלה ב-0.6% "בלבד"), צפויה לדעתנו עלייה מצטברת של עוד 6%-7% לפחות. עלייה זו צפויה לבוא לידי ביטוי בחצי שנה הקרובה וצפויה לתרום לבדה כ-1% לעליית המדד הכללי".
- 7.z 02/05/2011 09:28הגב לתגובה זוהרעיון בהגדלת מחירי הדלק כדי לחסוך באנרגיה הוא עקום.אפשר לחסוך בדלק במדינה אם כל בעלי הרכבים המנהליים בשרות הציבורי כולל צה" ל ומשטרה ישלמו מכיסם על שימוש עודף בדלק מעל הרמה המינימלית לצרכי עבודה בסיסיים יחסך הרבה כסף שיכול לשמש להורדת המחיר.למה שלא יעשו ישיבות רבות משתתפים ב" אילת" במקום בווידאו. אולי יחסכו גם במזון.
- 6.אלי 01/05/2011 18:00הגב לתגובה זומעניין כאשר בלשכה המרכזית לסטסיסטיקה , מעדכנים במדד את המחיר באמת, מאחר כאשר הדלק עולה המחירים עולים ואז המדד עולה , ואזצריכה לבא תוספת למשכרת , האם הלישכה המרכזית שהינה משרד מהממשלה באה ואומרת העלייה לא מביקוש אלה כתוצאה ממחירי דלק ולכן המדד לא מצדיק עלייה למשכרת , בפועל משלמים יותר והמשכרת עומדת במקום, מאחר והלישה המרכזית לא העלתה את המדד , החתול שומר על החלב
- 5.ונוכר ב 99 (ל"ת)קונה רק ב 100 01/05/2011 15:54הגב לתגובה זו
- 4.קונה רק ב 100 01/05/2011 15:53הגב לתגובה זואוכלים שותים גוזלים ואונסים אותכם לאט לאט וביציבות - תחזרו לישון. ואני מה אכפת לי אני קונה רק ב 100 ש" ח.
- 3.איזהרתי בבוקר לגבי מודיעין למכור ירידות בפתח (ל"ת)אנליסט 01/05/2011 15:50הגב לתגובה זו
- 2.למכור מהר מודיעין פלוס אפ 7 אוזהרתם (ל"ת)ברוקר 01/05/2011 15:49הגב לתגובה זו
- 1.יוני 01/05/2011 15:32הגב לתגובה זוהמדד= פיקציה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! במידה והיה אמיתי בשנתיים האחרונות המדד היה צריך להיות מעל 10 %לשנה
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.53% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
