החור בכיס רק הולך וגדל: הכלכלנים מעדכנים מעלה את תחזיות האינפלציה

כל שנה מגיע חודש אפריל ומכאיב לנו בכיס. במדדים הקרובים נרגיש היטב את עליית מחירי הבנזין ומחירי הסחורות ימשיכו להשפיע על מחירי המזון
אריאל אטיאס | (7)

באופן עונתי אנחנו, הצרכנים הישראלים, משלמים על מוצרים רבים יותר באפריל מאשר שילמנו במארס, וכך קרה גם השנה. אך עם העלייה החדה האחרונה במחירי הדלק שתגרור גם ייקור משמעותי במוצרים נוספים, אנחנו כנראה נשלם יותר גם בחודשים הקרובים.

מדד המחירים לצרכן המודד את השינוי בסל המוצרים והשירותים שצורכים התושבים בדרך כלל מטפס בחודש אפריל. סעיפים רבים ידועים בעונתיות שלהם בשל ההתחממות והמעבר לקיץ והתאמת סעיפים כגון הלבשה והנעלה, ירקות ופירות ובשל עונת החגים.

השינוי במדד, שיפורסם ב-15 במאי, עלה בחודש אפריל בטווח של 0.8%-1%, על-פי תחזיות רוב הכלכלנים. באפריל אשתקד עלה המדד ב-0.9% ובשנים 2009 ו-2008 עלה המדד ב-1% ו-1.5%, בהתאמה. העלייה האחרונה מתווספת לטיפוס של 0.7% מתחילת השנה תשקף עלייה של 1.5%-1.7% במחירו של סל המוצרים בארבעת החודשים האחרונים.

עליית מחירי הבנזין היום שתביא לייקור בסעיף התחבורה הובילה את הכלכלנים לעדכן כלפי מעלה את מדד חודש מאי - בלידר צופים 0.5% (שינוי של 0.1%), בכלל פיננסים צופים 0.6% (שינוי של 0.2%), בפסגות צופים 0.5%. הכלכלנים צופים שאת עליית המדד ילבו בין היתר עליות במחירי המזון, פועל יוצא של עליית מחירי הסחורות.

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, מסביר, כי אל מול המגמות שדוחפות כלפי מעלה את המדד עומד השקל החזק שיעזור למתן חלק מההתייקרויות המיובאות ואף ימתן מעט את עליית מחירי שכר הדירה והריהוט.

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, מציין את עדכונים צפויים של מחירי המזון כגורם משפיע נוסף על המדד. "אנו בעיצומה של מגמת עלייה במחירי המזון, כך שגם אם במדד מארס נרשמה התמתנות יחסית בקצב (סעיף המזון עלה ב-0.6% "בלבד"), צפויה לדעתנו עלייה מצטברת של עוד 6%-7% לפחות. עלייה זו צפויה לבוא לידי ביטוי בחצי שנה הקרובה וצפויה לתרום לבדה כ-1% לעליית המדד הכללי".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    z 02/05/2011 09:28
    הגב לתגובה זו
    הרעיון בהגדלת מחירי הדלק כדי לחסוך באנרגיה הוא עקום.אפשר לחסוך בדלק במדינה אם כל בעלי הרכבים המנהליים בשרות הציבורי כולל צה" ל ומשטרה ישלמו מכיסם על שימוש עודף בדלק מעל הרמה המינימלית לצרכי עבודה בסיסיים יחסך הרבה כסף שיכול לשמש להורדת המחיר.למה שלא יעשו ישיבות רבות משתתפים ב" אילת" במקום בווידאו. אולי יחסכו גם במזון.
  • 6.
    אלי 01/05/2011 18:00
    הגב לתגובה זו
    מעניין כאשר בלשכה המרכזית לסטסיסטיקה , מעדכנים במדד את המחיר באמת, מאחר כאשר הדלק עולה המחירים עולים ואז המדד עולה , ואזצריכה לבא תוספת למשכרת , האם הלישכה המרכזית שהינה משרד מהממשלה באה ואומרת העלייה לא מביקוש אלה כתוצאה ממחירי דלק ולכן המדד לא מצדיק עלייה למשכרת , בפועל משלמים יותר והמשכרת עומדת במקום, מאחר והלישה המרכזית לא העלתה את המדד , החתול שומר על החלב
  • 5.
    ונוכר ב 99 (ל"ת)
    קונה רק ב 100 01/05/2011 15:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קונה רק ב 100 01/05/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
    אוכלים שותים גוזלים ואונסים אותכם לאט לאט וביציבות - תחזרו לישון. ואני מה אכפת לי אני קונה רק ב 100 ש" ח.
  • 3.
    איזהרתי בבוקר לגבי מודיעין למכור ירידות בפתח (ל"ת)
    אנליסט 01/05/2011 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למכור מהר מודיעין פלוס אפ 7 אוזהרתם (ל"ת)
    ברוקר 01/05/2011 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוני 01/05/2011 15:32
    הגב לתגובה זו
    המדד= פיקציה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! במידה והיה אמיתי בשנתיים האחרונות המדד היה צריך להיות מעל 10 %לשנה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.