החובה להודיע על תאונת עבודה למוסד לביטוח לאומי חלה על העובד גם כאשר המעביד חתום על תקנה 22
העובדות
-------------
בן אברהם חיים (להלן: "העובד") עבד בחברת אקרשטיין תעשיות בע"מ (להלן: "המעביד").
בתאריך אוגוסט 2006 נחבל העובד בברך ימין בתאונת עבודה. בעקבות התאונה פנה העובד לקבלת טיפול רפואי, ושהה בתקופת אי כשירות מיום הפגיעה למשך שישה חודשים.
העובד טען, כי עם חזרתו לעבודה מילא טופס תביעה לדמי פגיעה אצל המעביד לשם הגשתו למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד"), במסגרת תקנה 22 לתקנות לביטוח לאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (להלן: "התקנות").
לטענת העובד התברר, כי התביעה לדמי פגיעה אבדה אצל המעביד ולא נשלחה למוסד.
העובד הגיש תביעה מחודשת תוך שהמעביד ציין, כי עקב תקלה טכנית הוגשה התביעה באיחור.
המוסד הודיע לעובד, כי תביעתו הוכרה כפגיעה בעבודה, אולם תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין שלושת החודשים הראשונים נדחית לפי הוראות סעיף 296 לחוק לביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
במאי 2009 קבעה ועדה רפואית לעובד דרגת נכות לצמיתות בשיעור של 10%. המוסד הודיע לעובד, כי דרגת הנכות כאמור מזכה בתשלום חד פעמי, ולפי סעיף 107 לחוק, זכאי העובד לתשלום מענק בגובה קצבה חודשית כפול 31 חודשים בלבד ולא כפול 43 חודשים, וזאת בשל השיהוי בהגשת תביעתו בתקופה של 12 חודשים.
העובד טען, כי לא היה עליו לדאוג להגיש את התביעה לדמי פגיעה אישית למוסד, אלא המעביד הוא זה שצריך היה להגיש את התביעה, ועל כן אין להשית עליו את הסנקציות הקבועות בסעיף 296 לחוק.
מנגד, המוסד טען, כי תקנה 9 לתקנות קובעת, כי הגשת ההודעה על פגיעה בעבודה היא באחריותו של העובד, וביצוע ההגשה יכול שייעשה על ידי המעביד. כמו כן, תקנה 22 לתקנות עוסקת בחובת תשלום דמי פגיעה על ידי המעביד, ואין בה בכדי לאפשר גריעה מחובת העובד למסירת ההודעה על התאונה בהתאם לתקנה 9. הודעת העובד למוסד על תאונת העבודה הוגשה בשיהוי של שנה וחצי, ועל כן, לטעמו, בצדק דחה את תביעת העובד לתשלום דמי פגיעה. באשר לטופס קביעת דרגת נכות העובד, לטענת המוסד הטופס לא הוגש כתביעה אלא כנספח לכתב התביעה.
פסק הדין
--------------
סעיף 296 לחוק קובע כדלקמן:
"(א) כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
(ב) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים, שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה".
סעיף זה קובע בבירור, כי הודעה על פגיעה בעבודה צריכה להימסר למוסד ולא למעביד. תקנה 22 לתקנות קובעת, כי המוסד רשאי להרשות למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובד, וכי המעביד זכאי להחזר התשלומים ששילם, לאחר שהמציא הוכחות לתשלום.
תקנה 9 לתקנות קובעת, כי "החובה למסור הודעה חלה על המבוטח שנפגע, אולם מסירתה על ידי אדם אחר כשרה ופוטרת את המבוטח מחובת ההודעה".
בעניין זה בית הדין קבע, כי אומנם מעסיקתו של העובד שילמה לו דמי פגיעה בגין תאונת העבודה בהתאם לתקנה 22 לתקנות כאמור, אולם אין בכך בכדי לפטור את העובד מחובתו כעולה מהוראות סעיף 296 לחוק ומתקנה 9, למסור למוסד הודעה על התאונה. הוראת תקנה 9 הינה מפורשת וחד משמעית. על העובד חלה חובה למסור למוסד את ההודעה על תאונת העבודה בעצמו או לוודא שמעסיקתו מסרה את ההודעה בשמו במועד. אשר על כן, בעניין זה החליט בית הדין כי צדק המוסד בהחלטתו לדחות את תביעתו של העובד.
באשר למענק נכות, בית הדין קבע, כי טופס התביעה לקביעת דרגת נכות צורף כנספח לכתב התביעה, שהוגש לבית הדין, ואלה התביעה לבית הדין וכן טופס התביעה לקביעת דרגת נכות הומצאו למוסד על יד בית הדין. על כן, יש לראות בכך כי העובד הגיש למוסד כדין את התביעה לקביעת דרגת נכות. על כן, בית הדין קבע, כי תביעתו של העובד באשר למענק נכות מתקבלת בחלקה ומושבת למוסד על מנת שיחשב מחדש את מענק הנכות המגיע לעובד. כן פסק בית הדין הוצאות לטובת העובד.
(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
