גולדסטון כתב. ומה הלאה? רועי לחמנוביץ' מציע לשופט לעבור חזית
נתחיל מהסוף:בעקבות מאמרו של השופט גולדסטון מסוף השבוע האחרון אני הייתי נוטש לחלוטין את הזירה הדיפלומטית ועושה שימוש במאמר אך ורק בחזית התקשורתית. אני מדגיש לא בחזית ההסברתית , אלא רק בחזית התקשורתית.
המשימה היא רק להביא את המאמר למודעות לכל בית בעולם , לכל מוביל דעה בכל מדינה, ולכל עוזר ראש עיר בכל אתר ואתר. אנחנו צריכים לסמוך על האינטליגנציה של הקורא הבסיסי. כל ניסיון שלנו לעבד את המסר יגרום לנו לאבד את המסר.
בשלב הראשון אני הייתי מתרגם את המאמר לשפות רבות ומפיץ את המאמר מתורגם דרך האינטרנט , מעביר לנציגות המדיניות של ישראל בעולם ומנחה כל נציגות להפיץ את המאמר לכל הכתובות שיעלה על דעתם. אני מדגיש לנכון יהיה לחפש כתובות נבחרות . אלא לכל כתובת שיעלה על הדעת.
הארת אגב הייתי משקיע מאמצים להפיץ את המאמר בתקשורת הכלכלית. מינוף כלכלי נכון של המאמר יכול להוביל וליצור מהלכים כלכליים לטובת מדינת ישראל.
לאחר מכן הייתי מזמין את גולדסטון יחד בתו ניקול לפגישה עם ראש הממשלה , לסיור באזור הדרום ולמפגש עם ילדים שהאנגלית שרויה בפיהם וזאת כדי שיספרו על הקורות אותם. את כל הסיור הייתי מלווה בסיקור תקשורתי. השופט לא יכול היה להתחמק מלומר לאמצעי התקשורת בקולו את מה שכתב , ואף אם בתו תאמר דברים ברוח זה הדבר ייתן משקל ונופך נוסף.
לאחר סדרת האירועים הנ"ל הייתי לוקח את החומרים המצולמים עורך מהם סרטונים ומציף פשוט מציף בהם את הרשת האינטרנטית. מהלך נוסף שהייתי נוקט בימים הקרובים הוא ליזום עיסוק תקשורתי במאמר בתוכניות אקטואליה בעולם. נכון יהיה למפות את כל תוכניות האקטואליה לפי רמת הרייטינג ולפי קהל היעד של התוכנית שיטיבו לשקף את מאמרו של גולדסטון.
המהלך האחרון שהייתי נוקט הוא להפיץ את המאמר דרך הקמפוסים ובתי ספר התיכוניים היהודיים בעולם . נכון יהיה לנצל את המנוף של הקמפוסים וזאת כדי להרחיב את התהודה של המאמר.
המאמר של גולדסטון הוא ההוכחה הטובה ביותר שלא נכון היה לשתף פעולה עם הוועדה בראשותו . אם מדינת ישראל הייתה משתפת פעולה עם ועדת הבדיקה ונגיד שבמקרה הטוב היה הדו"ח יוצא יותר מעודן לבטח לא היה נולד מאמר כפי שפורסם אמש. היו אומרים המקטרגים ,ועם לא מעט צדק, מה אתם רוצים ישראל שיתפה פעולה.
וטיפ אחרון: אל לנו לקרא למאמרו "מאמר החרטה". לא צריך להשפיל את השופט גולדסטון תקשורתית . צריך לנצל , בפרוש לנצל , תקשורתית את אומץ ליבו ( אגב, אומץ שלא מכפר על רשעות ראשונית) לרווח תקשורתי מרבי.
הכותב הוא יועץ תקשורת לסגן רה"מ ושר הפנים, מרצה לתקשורת "מכללת ספיר"
- 2.רחל לרנר 06/04/2011 13:48הגב לתגובה זוצר לי אבל מקורו של כל הבאזז התקשורתי נמצא באונברסיטאות בארה"ב ובאירופה. שם צריך להפעיל את המאמר מול רבבות הסטודנטים המורעלים במימון בהיקפים אדירים בכסף איסלאמי. מאמר "החרטה" של גולדסון צריך להיות מטופל במיידית ולהיות מופץ ברשתות החברתיות.לא יעזור לך כל אירוח של גולדסטון עם ביתו וזימון של כלי תקשורת ל"טיול" זה. זה טיפול פרווה. כמו למצוא את המטבע מתחת לפנס. את מי אתה מנסה לשכנע את העיתונאים? שלכל אחד מהם יש דיעה מובנית על ישראל? הטקטיקה צריכה להיות אחרת. לפעול במגרש "החם" של יצירת דעת קהל. בקמפוסים ברחבי העולם!! בעיתון האונברסיטה וברשתות החברתיות. זו כיכר תחריר של העולם היום שהצעירים מובילים. ראה את העובדות בשטח: מהפכות ההמונים בתונסיה, מצרים, ירדן ודומיהן... [email protected]
- 1.שרון 04/04/2011 13:04הגב לתגובה זוהייתי והייתי זו כנראה גם צורת העבודה שלך עם השר ישי. שר שאין ולא היה לו שום קשר למחדל בכרמל ועדין 70% מהציבור חושבים שאלי ישי אשם. ואיפה יועץ התקשורת? חולם חלומות מעבר לים.אלי ישי מוצג באור שלילי באופן רציף וקבוע ולך אין שום מענה
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
