גולדסטון כתב. ומה הלאה? רועי לחמנוביץ' מציע לשופט לעבור חזית
נתחיל מהסוף:בעקבות מאמרו של השופט גולדסטון מסוף השבוע האחרון אני הייתי נוטש לחלוטין את הזירה הדיפלומטית ועושה שימוש במאמר אך ורק בחזית התקשורתית. אני מדגיש לא בחזית ההסברתית , אלא רק בחזית התקשורתית.
המשימה היא רק להביא את המאמר למודעות לכל בית בעולם , לכל מוביל דעה בכל מדינה, ולכל עוזר ראש עיר בכל אתר ואתר. אנחנו צריכים לסמוך על האינטליגנציה של הקורא הבסיסי. כל ניסיון שלנו לעבד את המסר יגרום לנו לאבד את המסר.
בשלב הראשון אני הייתי מתרגם את המאמר לשפות רבות ומפיץ את המאמר מתורגם דרך האינטרנט , מעביר לנציגות המדיניות של ישראל בעולם ומנחה כל נציגות להפיץ את המאמר לכל הכתובות שיעלה על דעתם. אני מדגיש לנכון יהיה לחפש כתובות נבחרות . אלא לכל כתובת שיעלה על הדעת.
הארת אגב הייתי משקיע מאמצים להפיץ את המאמר בתקשורת הכלכלית. מינוף כלכלי נכון של המאמר יכול להוביל וליצור מהלכים כלכליים לטובת מדינת ישראל.
לאחר מכן הייתי מזמין את גולדסטון יחד בתו ניקול לפגישה עם ראש הממשלה , לסיור באזור הדרום ולמפגש עם ילדים שהאנגלית שרויה בפיהם וזאת כדי שיספרו על הקורות אותם. את כל הסיור הייתי מלווה בסיקור תקשורתי. השופט לא יכול היה להתחמק מלומר לאמצעי התקשורת בקולו את מה שכתב , ואף אם בתו תאמר דברים ברוח זה הדבר ייתן משקל ונופך נוסף.
לאחר סדרת האירועים הנ"ל הייתי לוקח את החומרים המצולמים עורך מהם סרטונים ומציף פשוט מציף בהם את הרשת האינטרנטית. מהלך נוסף שהייתי נוקט בימים הקרובים הוא ליזום עיסוק תקשורתי במאמר בתוכניות אקטואליה בעולם. נכון יהיה למפות את כל תוכניות האקטואליה לפי רמת הרייטינג ולפי קהל היעד של התוכנית שיטיבו לשקף את מאמרו של גולדסטון.
המהלך האחרון שהייתי נוקט הוא להפיץ את המאמר דרך הקמפוסים ובתי ספר התיכוניים היהודיים בעולם . נכון יהיה לנצל את המנוף של הקמפוסים וזאת כדי להרחיב את התהודה של המאמר.
המאמר של גולדסטון הוא ההוכחה הטובה ביותר שלא נכון היה לשתף פעולה עם הוועדה בראשותו . אם מדינת ישראל הייתה משתפת פעולה עם ועדת הבדיקה ונגיד שבמקרה הטוב היה הדו"ח יוצא יותר מעודן לבטח לא היה נולד מאמר כפי שפורסם אמש. היו אומרים המקטרגים ,ועם לא מעט צדק, מה אתם רוצים ישראל שיתפה פעולה.
וטיפ אחרון: אל לנו לקרא למאמרו "מאמר החרטה". לא צריך להשפיל את השופט גולדסטון תקשורתית . צריך לנצל , בפרוש לנצל , תקשורתית את אומץ ליבו ( אגב, אומץ שלא מכפר על רשעות ראשונית) לרווח תקשורתי מרבי.
הכותב הוא יועץ תקשורת לסגן רה"מ ושר הפנים, מרצה לתקשורת "מכללת ספיר"
- 2.רחל לרנר 06/04/2011 13:48הגב לתגובה זוצר לי אבל מקורו של כל הבאזז התקשורתי נמצא באונברסיטאות בארה"ב ובאירופה. שם צריך להפעיל את המאמר מול רבבות הסטודנטים המורעלים במימון בהיקפים אדירים בכסף איסלאמי. מאמר "החרטה" של גולדסון צריך להיות מטופל במיידית ולהיות מופץ ברשתות החברתיות.לא יעזור לך כל אירוח של גולדסטון עם ביתו וזימון של כלי תקשורת ל"טיול" זה. זה טיפול פרווה. כמו למצוא את המטבע מתחת לפנס. את מי אתה מנסה לשכנע את העיתונאים? שלכל אחד מהם יש דיעה מובנית על ישראל? הטקטיקה צריכה להיות אחרת. לפעול במגרש "החם" של יצירת דעת קהל. בקמפוסים ברחבי העולם!! בעיתון האונברסיטה וברשתות החברתיות. זו כיכר תחריר של העולם היום שהצעירים מובילים. ראה את העובדות בשטח: מהפכות ההמונים בתונסיה, מצרים, ירדן ודומיהן... [email protected]
- 1.שרון 04/04/2011 13:04הגב לתגובה זוהייתי והייתי זו כנראה גם צורת העבודה שלך עם השר ישי. שר שאין ולא היה לו שום קשר למחדל בכרמל ועדין 70% מהציבור חושבים שאלי ישי אשם. ואיפה יועץ התקשורת? חולם חלומות מעבר לים.אלי ישי מוצג באור שלילי באופן רציף וקבוע ולך אין שום מענה
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
