דעה

גולדסטון כתב. ומה הלאה? רועי לחמנוביץ' מציע לשופט לעבור חזית

יועץ התקשורת של סגן רה"מ מייעץ לשופט גולדסטון לנטוש את הזירה הדיפלומטית: "כל ניסיון שלנו לעבד את המסר יגרום לנו לאבד את המסר"

נתחיל מהסוף:בעקבות מאמרו של השופט גולדסטון מסוף השבוע האחרון אני הייתי נוטש לחלוטין את הזירה הדיפלומטית ועושה שימוש במאמר אך ורק בחזית התקשורתית. אני מדגיש לא בחזית ההסברתית , אלא רק בחזית התקשורתית.

המשימה היא רק להביא את המאמר למודעות לכל בית בעולם , לכל מוביל דעה בכל מדינה, ולכל עוזר ראש עיר בכל אתר ואתר. אנחנו צריכים לסמוך על האינטליגנציה של הקורא הבסיסי. כל ניסיון שלנו לעבד את המסר יגרום לנו לאבד את המסר.

בשלב הראשון אני הייתי מתרגם את המאמר לשפות רבות ומפיץ את המאמר מתורגם דרך האינטרנט , מעביר לנציגות המדיניות של ישראל בעולם ומנחה כל נציגות להפיץ את המאמר לכל הכתובות שיעלה על דעתם. אני מדגיש לנכון יהיה לחפש כתובות נבחרות . אלא לכל כתובת שיעלה על הדעת.

הארת אגב הייתי משקיע מאמצים להפיץ את המאמר בתקשורת הכלכלית. מינוף כלכלי נכון של המאמר יכול להוביל וליצור מהלכים כלכליים לטובת מדינת ישראל.

לאחר מכן הייתי מזמין את גולדסטון יחד בתו ניקול לפגישה עם ראש הממשלה , לסיור באזור הדרום ולמפגש עם ילדים שהאנגלית שרויה בפיהם וזאת כדי שיספרו על הקורות אותם. את כל הסיור הייתי מלווה בסיקור תקשורתי. השופט לא יכול היה להתחמק מלומר לאמצעי התקשורת בקולו את מה שכתב , ואף אם בתו תאמר דברים ברוח זה הדבר ייתן משקל ונופך נוסף.

לאחר סדרת האירועים הנ"ל הייתי לוקח את החומרים המצולמים עורך מהם סרטונים ומציף פשוט מציף בהם את הרשת האינטרנטית. מהלך נוסף שהייתי נוקט בימים הקרובים הוא ליזום עיסוק תקשורתי במאמר בתוכניות אקטואליה בעולם. נכון יהיה למפות את כל תוכניות האקטואליה לפי רמת הרייטינג ולפי קהל היעד של התוכנית שיטיבו לשקף את מאמרו של גולדסטון.

המהלך האחרון שהייתי נוקט הוא להפיץ את המאמר דרך הקמפוסים ובתי ספר התיכוניים היהודיים בעולם . נכון יהיה לנצל את המנוף של הקמפוסים וזאת כדי להרחיב את התהודה של המאמר.

המאמר של גולדסטון הוא ההוכחה הטובה ביותר שלא נכון היה לשתף פעולה עם הוועדה בראשותו . אם מדינת ישראל הייתה משתפת פעולה עם ועדת הבדיקה ונגיד שבמקרה הטוב היה הדו"ח יוצא יותר מעודן לבטח לא היה נולד מאמר כפי שפורסם אמש. היו אומרים המקטרגים ,ועם לא מעט צדק, מה אתם רוצים ישראל שיתפה פעולה.

וטיפ אחרון: אל לנו לקרא למאמרו "מאמר החרטה". לא צריך להשפיל את השופט גולדסטון תקשורתית . צריך לנצל , בפרוש לנצל , תקשורתית את אומץ ליבו ( אגב, אומץ שלא מכפר על רשעות ראשונית) לרווח תקשורתי מרבי.

הכותב הוא יועץ תקשורת לסגן רה"מ ושר הפנים, מרצה לתקשורת "מכללת ספיר"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רחל לרנר 06/04/2011 13:48
    הגב לתגובה זו
    צר לי אבל מקורו של כל הבאזז התקשורתי נמצא באונברסיטאות בארה"ב ובאירופה. שם צריך להפעיל את המאמר מול רבבות הסטודנטים המורעלים במימון בהיקפים אדירים בכסף איסלאמי. מאמר "החרטה" של גולדסון צריך להיות מטופל במיידית ולהיות מופץ ברשתות החברתיות.לא יעזור לך כל אירוח של גולדסטון עם ביתו וזימון של כלי תקשורת ל"טיול" זה. זה טיפול פרווה. כמו למצוא את המטבע מתחת לפנס. את מי אתה מנסה לשכנע את העיתונאים? שלכל אחד מהם יש דיעה מובנית על ישראל? הטקטיקה צריכה להיות אחרת. לפעול במגרש "החם" של יצירת דעת קהל. בקמפוסים ברחבי העולם!! בעיתון האונברסיטה וברשתות החברתיות. זו כיכר תחריר של העולם היום שהצעירים מובילים. ראה את העובדות בשטח: מהפכות ההמונים בתונסיה, מצרים, ירדן ודומיהן... [email protected]
  • 1.
    שרון 04/04/2011 13:04
    הגב לתגובה זו
    הייתי והייתי זו כנראה גם צורת העבודה שלך עם השר ישי. שר שאין ולא היה לו שום קשר למחדל בכרמל ועדין 70% מהציבור חושבים שאלי ישי אשם. ואיפה יועץ התקשורת? חולם חלומות מעבר לים.אלי ישי מוצג באור שלילי באופן רציף וקבוע ולך אין שום מענה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.