החגיגה נגמרה: המדד המשולב של OECD מספק חומר למחשבה
צמיחה מהירה וחזקה במשק עד כדי התקרבות למיצוי כושר הייצור - זו הייתה אחת הסיבות שציין בנק ישראל להעלאת הריבית האחרונה, שהייתה חדה והפתיעה רבים מאיתנו. נתונים כלכליים רבים, כגון הצמיחה החזקה במשק בשנה שעברה, תומכים בגישה זו.
אולם, בעין הסערה נשכח מעט נתון שפורסם כמה ימים קודם לכן, לפיו חלה ירידה חדה במדד מנהלי הרכש בתעשייה בחודש שעבר. ירידה זו התקבלה בהפתעה על ידי כלכלנים ובשוק ההון. זאת דווקא בגלל נתוני הצמיחה החזקים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: האם המגזר היצרני שב להתכווץ, לאחר שעלה בקצב מרשים במחצית השנייה של השנה שעברה? במיוחד מטרידה העובדה שמדד מנהלי הרכש העולמי דווקא עלה בקצב המהיר ביותר זה 5 שנים בסיכום מרץ 2011.האם היה מקום להפתעה? בטור זה אני טוען שלא בהכרח.
באמצע השנה שעברה התקבלנו ברוב פאר והדר לארגון OECD ואחת התוצאות של המהלך הייתה שהארגון התחיל לפרסם מדד משולב של אינדיקאטורים מובילים לכלכלת ישראל, כפי שהוא מפרסם מדי חודש לכל אחת מחברותיו. אם תרצו - זו הגרסה שלהם למדד המשולב למצב המשק שמפרסם בנק ישראל.
המדד המשולב מנסה לזהות מראש סימנים לתפניות, חיוביות או שליליות במחזורי העסקים. הוא חותר לאתר בעוד מועד נקודות שיא ושפל בפעילות הכלכלית בכל מדינה. מי שעקב אחר מדד זה, המופיע מדי חודש באתר OECD יכול היה לראות במקרה של ישראל, שהוא עלה בעקביות עד אמצע השנה שעברה; אז נבלמה עלייתו והוא נותר בדרך כלל על רמה קבועה. המדד מחושב כך שהוא יזהה תפניות 9-6 חודשים לפני שהן מתרחשות. כתוצאה, מאותת המדד זה זמן על אפשרות להאטה בצמיחה המהירה במשק במהלך המחצית הראשונה של 2011.
מדד מנהלי הרכש מתייחס לסקטור היצרני ואילו המדד המשולב בו אני עוסק כולל גם נתוני צריכה, תעסוקה וסחר חוץ (יש המשלבים גם נתונים פיננסיים כמו ריבית ושוקי מניות), אך דווקא משום שהוא רחב יותר, אין להתעלם מסימני האזהרה שהוא טומן בחובו. השוואת המדד "הישראלי" למדד הממוצע של כל חברות OECD מראה שבששת החודשים האחרונים אכן היו ביצועינו טובים מעט פחות.
כמובן, הדברים אף פעם לא פשוטים כל כך. כל מדד משולב הוא תוצאה של בחירת מדדי המשנה שירכיבו אותו והמשקל של כל אחד. לראיה, המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל גילם בכל התקופה האחרונה התאוששות איטית יותר, אך רצופה וללא עצירה. המדד החדש שמפרסם כעת OECD על המשק הישראלי הוא מקור אינפורמציה חשוב וצריך להסתייע גם בו מעתה, כדי לצמצם הפתעות עתידיות.
אני עוקב אחר מדדי OECD ומניסיוני יש להם הצלחה לא רעה בכלל בזיהוי שינויי כיוון בכלכלה. אם לשפוט לפי נתוני המדד "הישראלי", אזי לאחר צמיחה מהירה מאז המשבר, ייתכן שנעבור בהמשך השנה למצב של יציבות, או דשדוש (אשאיר לקוראי את המינוח המקובל עליהם).
הכותב, רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות
- 6.היכן ניתן לראות את המדד של OECD (ל"ת)תוכל לצרף לינק? 31/03/2011 11:04הגב לתגובה זו
- רונן מנחם 31/03/2011 11:51הגב לתגובה זוhttp://www.oecd.org/document/22/0,3343,en_2649_33715_2472086_1_1_1_1,00.html
- 5.המומחה הסולידי 31/03/2011 09:11הגב לתגובה זורונן שלום טור טוב שאלה בהמשך: איך הדברים מסתדרים עם העובדה שבנק ישראל העלה אתמול את תחזית הצמיחה ל4.5%.?
- רונן מנחם 31/03/2011 10:08הגב לתגובה זושלום ותודה. בנק ישראל אכן העלה את תחזיתו השנתית, אך אם המדד המשולב חוזה נכון, במהלך השנה תהייה האטה בקצב הצמיחה. אינדיקציות לעוצמת ההאטה נוכל לקבל מהמדדים המשולבים בחודשים הבאים. בברכה, רונן.
- 4.הבורר 31/03/2011 06:00הגב לתגובה זורק חבל שאתה לא מפרסם יותר כתבות. חברה שימו לב הבחור תמיד מפרסם כתבות עניניות ומענינות! מחכה לכתבה הבאה .....הבורר.
- הבורר, 4, תודה. (ל"ת)רונן מנחם 31/03/2011 08:13הגב לתגובה זו
- 3.כתבה לעניין (ל"ת)Z 30/03/2011 18:58הגב לתגובה זו
- 2.יוסי מזרחי 30/03/2011 16:22הגב לתגובה זונותן גם אינדיקציה לגבי התחומים הספציפיים בכלכלה שעומדים לקראת התחזקות/החלשות, או שהוא בעצם פורש בפנינו תמונה כללית יותר?
- רונן מנחם 30/03/2011 16:29הגב לתגובה זובהחלט. סעיפיו השונים של המדד המשולב מצייגים את מגזרי הצריכה, הייצור, הייצוא והשווקים הפיננסיים. ניתן לבדוק כול אחד בנפרד או תמונה כוללת לאורך זמן. אגב, יש עוד מדדים משולבים מתחרים, כגון זה של מכון conference board. בברכה, רונן.
- 1.הנדל" ן יפיל את המדינה! (ל"ת)ירון 30/03/2011 14:14הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
