צמיחה מהירה וחזקה במשק עד כדי התקרבות למיצוי כושר הייצור - זו הייתה אחת הסיבות שציין בנק ישראל להעלאת הריבית האחרונה, שהייתה חדה והפתיעה רבים מאיתנו. נתונים כלכליים רבים, כגון הצמיחה החזקה במשק בשנה שעברה, תומכים בגישה זו.

אולם, בעין הסערה נשכח מעט נתון שפורסם כמה ימים קודם לכן, לפיו חלה ירידה חדה במדד מנהלי הרכש בתעשייה בחודש שעבר. ירידה זו התקבלה בהפתעה על ידי כלכלנים ובשוק ההון. זאת דווקא בגלל נתוני הצמיחה החזקים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: האם המגזר היצרני שב להתכווץ, לאחר שעלה בקצב מרשים במחצית השנייה של השנה שעברה? במיוחד מטרידה העובדה שמדד מנהלי הרכש העולמי דווקא עלה בקצב המהיר ביותר זה 5 שנים בסיכום מרץ 2011.האם היה מקום להפתעה? בטור זה אני טוען שלא בהכרח.

באמצע השנה שעברה התקבלנו ברוב פאר והדר לארגון OECD ואחת התוצאות של המהלך הייתה שהארגון התחיל לפרסם מדד משולב של אינדיקאטורים מובילים לכלכלת ישראל, כפי שהוא מפרסם מדי חודש לכל אחת מחברותיו. אם תרצו - זו הגרסה שלהם למדד המשולב למצב המשק שמפרסם בנק ישראל.

המדד המשולב מנסה לזהות מראש סימנים לתפניות, חיוביות או שליליות במחזורי העסקים. הוא חותר לאתר בעוד מועד נקודות שיא ושפל בפעילות הכלכלית בכל מדינה. מי שעקב אחר מדד זה, המופיע מדי חודש באתר OECD יכול היה לראות במקרה של ישראל, שהוא עלה בעקביות עד אמצע השנה שעברה; אז נבלמה עלייתו והוא נותר בדרך כלל על רמה קבועה. המדד מחושב כך שהוא יזהה תפניות 9-6 חודשים לפני שהן מתרחשות. כתוצאה, מאותת המדד זה זמן על אפשרות להאטה בצמיחה המהירה במשק במהלך המחצית הראשונה של 2011.

מדד מנהלי הרכש מתייחס לסקטור היצרני ואילו המדד המשולב בו אני עוסק כולל גם נתוני צריכה, תעסוקה וסחר חוץ (יש המשלבים גם נתונים פיננסיים כמו ריבית ושוקי מניות), אך דווקא משום שהוא רחב יותר, אין להתעלם מסימני האזהרה שהוא טומן בחובו. השוואת המדד "הישראלי" למדד הממוצע של כל חברות OECD מראה שבששת החודשים האחרונים אכן היו ביצועינו טובים מעט פחות.

כמובן, הדברים אף פעם לא פשוטים כל כך. כל מדד משולב הוא תוצאה של בחירת מדדי המשנה שירכיבו אותו והמשקל של כל אחד. לראיה, המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל גילם בכל התקופה האחרונה התאוששות איטית יותר, אך רצופה וללא עצירה. המדד החדש שמפרסם כעת OECD על המשק הישראלי הוא מקור אינפורמציה חשוב וצריך להסתייע גם בו מעתה, כדי לצמצם הפתעות עתידיות.

אני עוקב אחר מדדי OECD ומניסיוני יש להם הצלחה לא רעה בכלל בזיהוי שינויי כיוון בכלכלה. אם לשפוט לפי נתוני המדד "הישראלי", אזי לאחר צמיחה מהירה מאז המשבר, ייתכן שנעבור בהמשך השנה למצב של יציבות, או דשדוש (אשאיר לקוראי את המינוח המקובל עליהם).

הכותב, רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות