החגיגה נגמרה: המדד המשולב של OECD מספק חומר למחשבה
צמיחה מהירה וחזקה במשק עד כדי התקרבות למיצוי כושר הייצור - זו הייתה אחת הסיבות שציין בנק ישראל להעלאת הריבית האחרונה, שהייתה חדה והפתיעה רבים מאיתנו. נתונים כלכליים רבים, כגון הצמיחה החזקה במשק בשנה שעברה, תומכים בגישה זו.
אולם, בעין הסערה נשכח מעט נתון שפורסם כמה ימים קודם לכן, לפיו חלה ירידה חדה במדד מנהלי הרכש בתעשייה בחודש שעבר. ירידה זו התקבלה בהפתעה על ידי כלכלנים ובשוק ההון. זאת דווקא בגלל נתוני הצמיחה החזקים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: האם המגזר היצרני שב להתכווץ, לאחר שעלה בקצב מרשים במחצית השנייה של השנה שעברה? במיוחד מטרידה העובדה שמדד מנהלי הרכש העולמי דווקא עלה בקצב המהיר ביותר זה 5 שנים בסיכום מרץ 2011.האם היה מקום להפתעה? בטור זה אני טוען שלא בהכרח.
באמצע השנה שעברה התקבלנו ברוב פאר והדר לארגון OECD ואחת התוצאות של המהלך הייתה שהארגון התחיל לפרסם מדד משולב של אינדיקאטורים מובילים לכלכלת ישראל, כפי שהוא מפרסם מדי חודש לכל אחת מחברותיו. אם תרצו - זו הגרסה שלהם למדד המשולב למצב המשק שמפרסם בנק ישראל.
המדד המשולב מנסה לזהות מראש סימנים לתפניות, חיוביות או שליליות במחזורי העסקים. הוא חותר לאתר בעוד מועד נקודות שיא ושפל בפעילות הכלכלית בכל מדינה. מי שעקב אחר מדד זה, המופיע מדי חודש באתר OECD יכול היה לראות במקרה של ישראל, שהוא עלה בעקביות עד אמצע השנה שעברה; אז נבלמה עלייתו והוא נותר בדרך כלל על רמה קבועה. המדד מחושב כך שהוא יזהה תפניות 9-6 חודשים לפני שהן מתרחשות. כתוצאה, מאותת המדד זה זמן על אפשרות להאטה בצמיחה המהירה במשק במהלך המחצית הראשונה של 2011.
מדד מנהלי הרכש מתייחס לסקטור היצרני ואילו המדד המשולב בו אני עוסק כולל גם נתוני צריכה, תעסוקה וסחר חוץ (יש המשלבים גם נתונים פיננסיים כמו ריבית ושוקי מניות), אך דווקא משום שהוא רחב יותר, אין להתעלם מסימני האזהרה שהוא טומן בחובו. השוואת המדד "הישראלי" למדד הממוצע של כל חברות OECD מראה שבששת החודשים האחרונים אכן היו ביצועינו טובים מעט פחות.
כמובן, הדברים אף פעם לא פשוטים כל כך. כל מדד משולב הוא תוצאה של בחירת מדדי המשנה שירכיבו אותו והמשקל של כל אחד. לראיה, המדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל גילם בכל התקופה האחרונה התאוששות איטית יותר, אך רצופה וללא עצירה. המדד החדש שמפרסם כעת OECD על המשק הישראלי הוא מקור אינפורמציה חשוב וצריך להסתייע גם בו מעתה, כדי לצמצם הפתעות עתידיות.
אני עוקב אחר מדדי OECD ומניסיוני יש להם הצלחה לא רעה בכלל בזיהוי שינויי כיוון בכלכלה. אם לשפוט לפי נתוני המדד "הישראלי", אזי לאחר צמיחה מהירה מאז המשבר, ייתכן שנעבור בהמשך השנה למצב של יציבות, או דשדוש (אשאיר לקוראי את המינוח המקובל עליהם).
הכותב, רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות
- 6.היכן ניתן לראות את המדד של OECD (ל"ת)תוכל לצרף לינק? 31/03/2011 11:04הגב לתגובה זו
- רונן מנחם 31/03/2011 11:51הגב לתגובה זוhttp://www.oecd.org/document/22/0,3343,en_2649_33715_2472086_1_1_1_1,00.html
- 5.המומחה הסולידי 31/03/2011 09:11הגב לתגובה זורונן שלום טור טוב שאלה בהמשך: איך הדברים מסתדרים עם העובדה שבנק ישראל העלה אתמול את תחזית הצמיחה ל4.5%.?
- רונן מנחם 31/03/2011 10:08הגב לתגובה זושלום ותודה. בנק ישראל אכן העלה את תחזיתו השנתית, אך אם המדד המשולב חוזה נכון, במהלך השנה תהייה האטה בקצב הצמיחה. אינדיקציות לעוצמת ההאטה נוכל לקבל מהמדדים המשולבים בחודשים הבאים. בברכה, רונן.
- 4.הבורר 31/03/2011 06:00הגב לתגובה זורק חבל שאתה לא מפרסם יותר כתבות. חברה שימו לב הבחור תמיד מפרסם כתבות עניניות ומענינות! מחכה לכתבה הבאה .....הבורר.
- הבורר, 4, תודה. (ל"ת)רונן מנחם 31/03/2011 08:13הגב לתגובה זו
- 3.כתבה לעניין (ל"ת)Z 30/03/2011 18:58הגב לתגובה זו
- 2.יוסי מזרחי 30/03/2011 16:22הגב לתגובה זונותן גם אינדיקציה לגבי התחומים הספציפיים בכלכלה שעומדים לקראת התחזקות/החלשות, או שהוא בעצם פורש בפנינו תמונה כללית יותר?
- רונן מנחם 30/03/2011 16:29הגב לתגובה זובהחלט. סעיפיו השונים של המדד המשולב מצייגים את מגזרי הצריכה, הייצור, הייצוא והשווקים הפיננסיים. ניתן לבדוק כול אחד בנפרד או תמונה כוללת לאורך זמן. אגב, יש עוד מדדים משולבים מתחרים, כגון זה של מכון conference board. בברכה, רונן.
- 1.הנדל" ן יפיל את המדינה! (ל"ת)ירון 30/03/2011 14:14הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
