אשטרום מסכמת את 2010: ההכנסות צמחו ב-28% לכ-185 מיליון שקל
חברת אשטרום נכסים, בניהולו של מוטי סלע, מסכמת את הרבעון הרביעי ושנת 2010 כולה. מהדוחות שפרסמה החברה עולה כי בשנת 2010 החברה נהנתה מגידול ניכר בהכנסות.
בשורה העליונה דיווחה החברה על עלייה של 28% בהכנסות לרמה של 184.8 מיליון שקל ב-2010 לעומת 144 מיליון ב-2009. מהדוח עולה כי הגידול בהכנסות נובע ברובו מסעיף השכרת נדל"ן להשקעה, שהינה פעילות הליבה של החברה. ההכנסות מהשכרת נכסים בשנת 2010 כולה הסתכמו בכ- 182 מיליון שקל, גידול של כ- 29% לעומת כ- 140.6 מיליון שקל בשנת 2009. הגידול בהכנסות מהשכרת נכסים נבע, בין היתר,מרכישת חלקי השותפים בחברת חוצות המפרץ, ויטה וכן מהכללת הכנסות של שני נכסים בגרמניה.
בשנת 2010 הסתכם הרווח התפעולי בכ-203.9 מיליון שקל, גידול של כ- 28% לעומת כ-159.3 מיליון שקל בשנת 2009. בנטרול עליית שווי נדל"ן הסתכם הרווח התפעולי בשנת 2010 בכ-121.1 מיליון, בהשוואה לכ-94.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב- 2009, גידול של כ-29%. בהקשר זה יצוין, כי עליית שווי הנדל"ן להשקעה הושפעה בעיקר מעליה של כ- 23 מיליון שקל בגין קניון בת-ים ומעליה של כ- 15 מיליון שקל עבור נכסי נדל"ן באשלד.
בשורת הרווח דיווחה בשנת 2010 על רווח המיוחס לבעלי המניות בסך של כ-107 מיליון שקל, לעומת 124.9 מיליון שקל בשנת 2009. נציין כי בשנת 2009 אשטרום נהנתה ממגן מס ולכן כמעט ולא שילמה מס, כאשר הרווח לפני מס עמד על 126.8 מיליון שקל לעומת הרווח הנקי של 124.9 מיליון שקל ואילו בשנת 2010 הרווח לפנ י מס עמד על 151.8 מיליון שקל וכן ניתן לראות שבשנת 2010 החברה נאלצה לשלם מס בהיקף של כ-45 מיליון שקל.
בקופתה של החברה מזומנים, שווי מזומנים והשקעות לזמן קצר בהיקף של כ- 218.4 מיליון שקל. בנוסף, לחברה נדל"ן להשקעה ולפיתוח בהיקף של כ- 2.09 מיליארד שקל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
