נצחון לשלדון אדלסון: התובע בעניין מיזם הקזינו במקאו ישלם הוצאות משפט בסך 360 אלף ש'
לאחר עשר שנים של מאבק משפטי ניתן אתמול (ג') פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בראשות השופט אילן איטח בסכסוך שבין שלדון אדלסון לבין משה חננאל, מנכ"ל לשעבר של הסניף הישראלי של חברת אינטרפייס של אדלסון, ומי שהיה בעבר הבעלים והמנכ"ל של "טיולי הגליל".
בתביעה שהוגשה בשנת 2001, ובתביעה נוספת שהוגשה בשנת 2003, טען חננאל כנגד אדלסון כי אדלסון גזל ממנו את זכויותיו במיזם התיירות של אדלסון במקאו וכי אדלסון שלל ממנו זכויות המגיעות לו מכח דיני העבודה. חננאל טען כי הוא זה שגילה לאדלסון את האפשרות להשקיע במקאו וכי הסיוע שהוא כביכול הושיט לאדלסון הביא לכך שאדלסון הצליח לקבל את הזיכיון מממשלת מקאו לבניית מיזם תיירות וקזינו ענק במקאו.
בפסק דין דחה השופט "דחיה גורפת את גרסת התביעה" של חננאל. בית הדין לעבודה קבע כי עדותו של חננאל "לא יכולה לעמוד" וכי היא "אינה מתיישבת עם השכל הישר" והיא "מעוררת תמיהות, בלשון המעטה". בית הדין לעבודה מתח ביקורת חריפה על חננאל על כך שלא גילה על הקשר שלו עם אחד העדים במשפט וקבע כי מדובר בהתנהגות "חמורה מכל".
בקשר למקאו, בית הדין דחה את טענתו של חננאל כי אדלסון נתן לו אופציה ל-12% מעסקיו במקאו וכי הוא סייע לאדלסון להגיע להצלחות שאליהן אדלסון הגיע במקאו. בית הדין קבע כי מדובר ב"טענות בעלמא" ואמר בהתייחסות לגירסתו של חננאל, לפיה הוא זכאי לאחוזים ממיזם מקאו של אדלסון, כי היא "מעוררת חוסר נוחות".
מלבד עניין מקאו, בית הדין לעבודה דחה גם את כל טענותיו של חננאל כאילו אדלסון שלל את זכויותיו מכח דיני העבודה. אדלסון שילם לחננאל פיצויי פיטורין על פי החוק, ותביעתו של חננאל לפיצויי פיטורין נוספים נדחתה. בית הדין לעבודה גם דחה את תביעתו של חננאל לבונוס בגין מימוש השקעתו של אדלסון בחברת אוטו דיפו.
- 3.עידן 31/01/2011 22:18הגב לתגובה זולקח 4 עו" ד. שילם להם כסף, ובסוף היה צריך לשלם גם הוצאות משפט... איזה טמבל, ואיזה עושקים.
- 2.ד 30/01/2011 10:50הגב לתגובה זוכנראה שהשופט לא באמת מכיר את אדלסון.
- 1.הבורר 28/01/2011 22:14הגב לתגובה זונגד אדם בסדר גודל של שלדון לא מגישים תביעה ללא צידוק אלה מה. נערך כניראה הסכם בלחיצת יד שלדון לא פרייר והשני פשוט טיפש שלא הקליט אותו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
