נצחון לשלדון אדלסון: התובע בעניין מיזם הקזינו במקאו ישלם הוצאות משפט בסך 360 אלף ש'
לאחר עשר שנים של מאבק משפטי ניתן אתמול (ג') פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בראשות השופט אילן איטח בסכסוך שבין שלדון אדלסון לבין משה חננאל, מנכ"ל לשעבר של הסניף הישראלי של חברת אינטרפייס של אדלסון, ומי שהיה בעבר הבעלים והמנכ"ל של "טיולי הגליל".
בתביעה שהוגשה בשנת 2001, ובתביעה נוספת שהוגשה בשנת 2003, טען חננאל כנגד אדלסון כי אדלסון גזל ממנו את זכויותיו במיזם התיירות של אדלסון במקאו וכי אדלסון שלל ממנו זכויות המגיעות לו מכח דיני העבודה. חננאל טען כי הוא זה שגילה לאדלסון את האפשרות להשקיע במקאו וכי הסיוע שהוא כביכול הושיט לאדלסון הביא לכך שאדלסון הצליח לקבל את הזיכיון מממשלת מקאו לבניית מיזם תיירות וקזינו ענק במקאו.
בפסק דין דחה השופט "דחיה גורפת את גרסת התביעה" של חננאל. בית הדין לעבודה קבע כי עדותו של חננאל "לא יכולה לעמוד" וכי היא "אינה מתיישבת עם השכל הישר" והיא "מעוררת תמיהות, בלשון המעטה". בית הדין לעבודה מתח ביקורת חריפה על חננאל על כך שלא גילה על הקשר שלו עם אחד העדים במשפט וקבע כי מדובר בהתנהגות "חמורה מכל".
בקשר למקאו, בית הדין דחה את טענתו של חננאל כי אדלסון נתן לו אופציה ל-12% מעסקיו במקאו וכי הוא סייע לאדלסון להגיע להצלחות שאליהן אדלסון הגיע במקאו. בית הדין קבע כי מדובר ב"טענות בעלמא" ואמר בהתייחסות לגירסתו של חננאל, לפיה הוא זכאי לאחוזים ממיזם מקאו של אדלסון, כי היא "מעוררת חוסר נוחות".
מלבד עניין מקאו, בית הדין לעבודה דחה גם את כל טענותיו של חננאל כאילו אדלסון שלל את זכויותיו מכח דיני העבודה. אדלסון שילם לחננאל פיצויי פיטורין על פי החוק, ותביעתו של חננאל לפיצויי פיטורין נוספים נדחתה. בית הדין לעבודה גם דחה את תביעתו של חננאל לבונוס בגין מימוש השקעתו של אדלסון בחברת אוטו דיפו.
- 3.עידן 31/01/2011 22:18הגב לתגובה זולקח 4 עו" ד. שילם להם כסף, ובסוף היה צריך לשלם גם הוצאות משפט... איזה טמבל, ואיזה עושקים.
- 2.ד 30/01/2011 10:50הגב לתגובה זוכנראה שהשופט לא באמת מכיר את אדלסון.
- 1.הבורר 28/01/2011 22:14הגב לתגובה זונגד אדם בסדר גודל של שלדון לא מגישים תביעה ללא צידוק אלה מה. נערך כניראה הסכם בלחיצת יד שלדון לא פרייר והשני פשוט טיפש שלא הקליט אותו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
