נצחון לשלדון אדלסון: התובע בעניין מיזם הקזינו במקאו ישלם הוצאות משפט בסך 360 אלף ש'

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את טענותיו של שלדון אדלסון ודחה את תביעתו של משה חננאל לקבלת 12% מזכויותיו של אדלסון בעסקיו במקאו
אריאל אטיאס | (3)

לאחר עשר שנים של מאבק משפטי ניתן אתמול (ג') פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בראשות השופט אילן איטח בסכסוך שבין שלדון אדלסון לבין משה חננאל, מנכ"ל לשעבר של הסניף הישראלי של חברת אינטרפייס של אדלסון, ומי שהיה בעבר הבעלים והמנכ"ל של "טיולי הגליל".

בתביעה שהוגשה בשנת 2001, ובתביעה נוספת שהוגשה בשנת 2003, טען חננאל כנגד אדלסון כי אדלסון גזל ממנו את זכויותיו במיזם התיירות של אדלסון במקאו וכי אדלסון שלל ממנו זכויות המגיעות לו מכח דיני העבודה. חננאל טען כי הוא זה שגילה לאדלסון את האפשרות להשקיע במקאו וכי הסיוע שהוא כביכול הושיט לאדלסון הביא לכך שאדלסון הצליח לקבל את הזיכיון מממשלת מקאו לבניית מיזם תיירות וקזינו ענק במקאו.

בפסק דין דחה השופט "דחיה גורפת את גרסת התביעה" של חננאל. בית הדין לעבודה קבע כי עדותו של חננאל "לא יכולה לעמוד" וכי היא "אינה מתיישבת עם השכל הישר" והיא "מעוררת תמיהות, בלשון המעטה". בית הדין לעבודה מתח ביקורת חריפה על חננאל על כך שלא גילה על הקשר שלו עם אחד העדים במשפט וקבע כי מדובר בהתנהגות "חמורה מכל".

בקשר למקאו, בית הדין דחה את טענתו של חננאל כי אדלסון נתן לו אופציה ל-12% מעסקיו במקאו וכי הוא סייע לאדלסון להגיע להצלחות שאליהן אדלסון הגיע במקאו. בית הדין קבע כי מדובר ב"טענות בעלמא" ואמר בהתייחסות לגירסתו של חננאל, לפיה הוא זכאי לאחוזים ממיזם מקאו של אדלסון, כי היא "מעוררת חוסר נוחות".

מלבד עניין מקאו, בית הדין לעבודה דחה גם את כל טענותיו של חננאל כאילו אדלסון שלל את זכויותיו מכח דיני העבודה. אדלסון שילם לחננאל פיצויי פיטורין על פי החוק, ותביעתו של חננאל לפיצויי פיטורין נוספים נדחתה. בית הדין לעבודה גם דחה את תביעתו של חננאל לבונוס בגין מימוש השקעתו של אדלסון בחברת אוטו דיפו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עידן 31/01/2011 22:18
    הגב לתגובה זו
    לקח 4 עו" ד. שילם להם כסף, ובסוף היה צריך לשלם גם הוצאות משפט... איזה טמבל, ואיזה עושקים.
  • 2.
    ד 30/01/2011 10:50
    הגב לתגובה זו
    כנראה שהשופט לא באמת מכיר את אדלסון.
  • 1.
    הבורר 28/01/2011 22:14
    הגב לתגובה זו
    נגד אדם בסדר גודל של שלדון לא מגישים תביעה ללא צידוק אלה מה. נערך כניראה הסכם בלחיצת יד שלדון לא פרייר והשני פשוט טיפש שלא הקליט אותו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.