"מידע פנים"? משקיע דורש מאורמת לתבוע את גזית על 350 מיליון שקל
מחזיק מניות בחברת אורמת טוען כי גזית, הנמצאת בשליטת חיים כצמן, ביצעה שימוש ב"מידע פנים" כאשר רכשה בשנת 2007 ממניות אורמת במטרה להשתלט על חברת האנרגיה הירוקה, זאת מבלי להודיע לבורסה. המשקיע דורש מיו"ר אורמת, יהודה ברוניצקי, להגיש תביעה כנגד חברת גזית על סך 350 מיליון שקלים.
באמצעות עו"ד ניר מילשטיין, שותף במשרד שניצר, גוטליב,סאמט המתמחה בשוק ההון, טוען מחזיק המניות, רומן אלטמן, כי בתקופת מאבק השליטה בין גזית לבין הברוניצקים רכשה גזית מניות של אורמת בסכום כולל של 1.1 מיליארד שקלים הגיעה לאחזקה של למעלה מ-18% מהון המניות המונפק של אורמת.
לטענת המשקיע, לא יכול להיות ספק כי גזית ביקשה להשתלט על אורמת, או לרכוש חלק משמעותי ממניותיה, דבר שלכאורה מהווה שימוש ב"מידע פנים", שכן חל איסור חמור על גזית לרכוש מניות תוך שימוש במידע זה על כוונותיה.
גזית אינק. רכשה ב-13 ביוני 2007 כ-8.5 מיליון מניות של אורמת, שווה ערך לכ-12% מהונה, במחיר ממוצע של 47.91 שקלים למנייה. גזית הודיעה על הרכישה רק למחרת ומסרה כי השקיעה עד אותו המועד כ-688 מיליון שקלים. בחודשים שאחרי המשיכה גזית לרכוש ממניות אורמת והדיעה בסופו של דבר להחזקה של 18.3% מהחברה.
במכתב שנשלח ליהודה ברוניצקי, יו"ר אורמת, נטען כי היה על גזית לדווח לציבור בזמן אמת אודות כוונותיה בחברת אורמת. כאשר לא דיווחה אודות כוונותיה, לכאורה, ביצעה שימוש במידע פנים, שלא כדין, נטען.
כתוצאה מפעולה זו, נטען, גרפה גזית רווח כולל תיאורטי של כ-350 מיליון שקלים - ההפרש בין המחיר בו נרכשו המניות לבין המחיר בו היו נסחרות המניות לו פורסם המידע לציבור. לדברי עו"ד מילשטיין, קיים סעיף בחוק ניירות ערך הקובע, כי חברה רשאית לתבוע מאדם את הרווח שהופק על ידו מסחר בניירות ערך שלה, תוך שימוש במידע פנים, ולכן קמה לאורמת עילת תביעה נגד גזית.
מגזית אינק נמסר: "החברה עמדה ועומדת בכל דרישות הדיווח החלות עליה על פי כל דין, העניין אינו מצדיק את תגובת החברה".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
