סחר החוץ של ישראל: צניחה של 32% בייצוא לארה"ב, שיפור במסחר עם אסיה

מתחילת השנה ועד סוף נובמבר הסתכם היצוא ב-45.8 מיליארד דולר. היבוא הסתכם בתקופה זו ב-37.9 מיליארד דולר
יונתן גורודישר |

מאז תחילת שנת 2010 ועד לחודש נובמבר נרשמה ירידה של מעל ל-30% בייצוא הישראלי לארצות הברית, כך עולה מנתוני סחר החוץ שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יבוא הסחורות הכולל במהלך חודשים אלה הסתכם ב-45.8 מיליארד דולר. 35% מהיבוא לישראל היה מארצות האיחוד האירופי, 22% מארצות אסיה, 12% מארצות הברית ו-31% הנותרים מיתר ארצות העולם.

יצוא הסחורות הסתכם בחודשים בתקופה זו ב-37.9 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, יצוא הסחורות לארצות האיחוד האירופי היווה 30%, 28% לארצות הברית, 20% לארצות אסיה ו-22% הנותרים ליתר ארצות העולם.

הגירעון המסחרי הסתכם ב-11 החודשים הראשונים של השנה ב-7.9 מיליארד דולר לעומת גירעון של 5.6 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתמקד. הגירעון בסחר עם האיחוד האירופי הסתכם ב-4.5 מיליארד דולר ובתקופה זו נרשם עודף של 5.2 מיליארד דולר במאזן הסחר עם ארה"ב.

הנתונים מעידים על ירידה ביבוא לישראל מכל העולם, אך המובילה ברשימה היא ארה"ב, עם ירידה בהיקף של 15.2% ביבוא בין חודש ספטמבר לנובמבר, לאחר עלייה של 6.8% בין חודש יוני לאוגוסט. היבוא מאסיה ירד בתקופה שבין ספטמבר לנובמבר ב-5.9% בהמשך לירידה של 7.4% בין יוני לאוגוסט. היבוא מיתר מדינות העולם צנח ב-14.1% בשלושת החודשים לאחר ירידה של 18.8% בין יוני לאוגוסט.

באותה תקופה, היצוא לישראל ירד ב-6.5% קצת נמוך מהירידה בשלושת החודשים שבין יוני לאוגוסט, אז ירד היצוא ב-11.7%. היצוא לאיחוד האירופי נותר יציב אחרי שגדל בין יוני לאוגוסט ב-2.4%. עם זאת, ירידה חדה של 32.8% נרשמה ביצוא לארצות הברית, זאת בנוסף לירידה של 23.5% בין יוני לאוגוסט. שיפור נרשם ביצוא למדינות אסיה, שם נרשמה ירידה של 3.4% לעומת צניחה של 17.6% בין יוני לאוגוסט. ירידה חדה נרשמה ביצוא הסחורות לאזרבייג'ן וירדן. היצוא ליתר ארצות עלה ב-8.4% בין ספטמבר לנובמבר, לאחר ירידה של 8.1% בשלושת החודשים שקדמו לו. מתחילת השנה עלה במיוחד יצוא הסחורות לקוסטה ריקה, טורקיה, ברזיל ורוסיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.