יום מטורף בגבעות: נסחרה בעלייה של עד 65% והתמתנה ל-20%, המחזור היה עצום

המסחר בנייר התחיל רק ב-14:36 לאחר הבהרות שסיפקה השותפות לדרישת רשות ני"ע בהן הודגש כי "אין פרטים לגבי כמויות הנפט שניתן להפיק"

המסחר ביחידות ההשתתפות של גבעות נפתח לאחר המתנה מורטת עצבים של למעלה מ-4 שעות. יחידות ההשתתפות מגיבות לדו"ח ההנדסי ולהבהרות שצופרו ע"פ דרישת רשות ניירות ערך בזינוק של למעלה מ-20% במסחר עצבני במיוחד, ובמחזור גבוה. יחידות ההשתתפות פתחו את המסחר עם עלייה של 50%, אולם לאחר כ-20 דקות של מסחר העליות התמהתנו עד לעלייה של כ-15% בלבד.

המסחר בנייר נפתח ב-14:36 ורק לאחר שהשותפות סיפקה למשקיעים הבהרות על ההודעה הלילית, זאת לדרישת רשות ני"ע ערך. דיווחים אלו לא כללו מידע כמותי חדש עבור המשקיעים. עם זאת, בגבעות הדגישו כי לשותף הכללי אין עדיין הערכה כלכלית לקידוח וציינו כי הערכה כלכלית לגבי כדאיות הקידוח תתקבל רק לאחר פרסום הסופי.

בהבהרות שפרסה גבעות הודגש גם עניין כמויות הנפט בר ההפקה. בדיווח הלילי נכתב כי כמות הנפט המקסימלית עומדת על 1.5 מיליארד חביות. בדיווח שבוצע לדרישת הרשות נכתב והודגש כי "יש לשים לב ולהבחין בין כמויות הנפט במאגר לבין כמויות הנפט בר ההפקה שהינן נמוכות משמעותית ושאין פרטים לגביהן בשלב זה."

בתוך כך, מציינים בגבעות כי "הערכות השותף הן כי ברמת סיכוי גבוהה שיעור הנפט בר ההפקה יהיה 10% ואילו ברמת סיכוי בינונית שיעור הנפט יהיה 20% אך בפועל עשויים להתקבל שיעורי נפט בר הפקה גבוהים או נמוכים יותר." בעבור מי שמחפש תשובות לכלכליות המאגר, ציטוט זה מבהיר את מידת חוסר הודאות.

מוקדם יותר הבוקר עצרה רשות הבורסה את המסחר בגבעות לאחר שלא היו מרוצים מאי הבהירות של הדיווח הלילי. לדיווח המלא של גבעות

שותפות חיפושי הנפט גבעות יהש פרסמה הלילה את הדו"ח ההנדסי הראשוני של מגד 5, זאת לאחר שבועות של המתנה מורטת עצבים עבור המשקיעים. טרם פתיחת המסחר, במהלך המסחר התיאורטי זינקו יחידות ההשתתפות של גבעות בשיעור המקסימלי שעמד על 34%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.