ניהול טוב יותר יגביר את אמינות הגוש האירופאי
אפשר להגביר את האמינות של הגוש האירופאי, על ידי אכיפה יותר טובה של החוקים הכלכליים, כך אמר נשיא הנציבות האירופאית, חוזה מנואל בארוסו, ביום שלישי. האירו נמצא תחת לחצים והוא הפסיד 12% מערכו מאז תחילת השנה, בגלל שהמשקיעים דואגים בנוגע לחוב הגבוה ורמות הגירעון ואיך כל זה ישפיע על הצמיחה. בארוסו אמר לקובעי החוק בפרלמנט האירופאי שאירופה צריכה לתפוס את המומנטום שנוצר בגלל משבר הגירעונות, כדי לחזק את הניהול הכלכלי "מה שמונח על המאזניים הוא העתיד של האירו" הוא הוסיף.
הכלכלנים חוששים שאיטליה מהווה סיכון לגוש האירופאי
הכלכלנים מסתכלים על איטליה כעל פצצה מתקתקת כאשר החשש הוא שאם מדינה כלשהי בגוש האירופאי תיקלע למצב של חדלות פירעון, איטליה תבוא בעקבותיה. ממשלת איטליה בראשותו של סילביו ברלסקוני מתכננת לאשר חבילת קיצוצים בסכום של כ- 2.5 מיליארד אירו, אבל הכלכלנים חוששים שבגלל שהצמיחה של הכלכלה האיטלקית היא חלשה באופן קבוע ובגלל הגובה העצום של החובות הממשלתיים, לאיטליה יש פוטנציאל גבוהה להתרסקות בגלל היקף החובות הממשלתיים שיגרום לשווקים בסופו של דבר לחשוש ממצבה של המדינה. החוב הציבורי באיטליה מטפס ל- 115% מהתוצר המקומי הגולמי שלה.
הגרוע מכול עדיין לא הגיע לאירופה
החזאים הכי מדויקים של מטבע החוץ אומרים שמטבע האירו ימשיך להיחלש והוא עשוי אפילו להגיע לשוויון עם הדולר, כל עוד הבנק המרכזי באירופה קונה אגרות חוב ממשליות כדי לתמוך בכלכלה. אוסברון אסטרטג בכיר מעריך שמטבע האירו יגיע לרמה של 1.13$ ברבעון השלישי, ל- 1.08$ עד לסוף השנה והוא יכול אפילו להגיע ל- 1 דולר בשנת 2011 לפניי שהוא יתחיל להתחזק.
מטבע האירו נחלש ב- 15% מול הדולר במחצית הראשונה בגלל השמועות על גירעונות שיא מאירלנד עד פורטוגל ויוון אשר יכריחו את הממשלות לקצץ בהוצאות ועל ידי כך לצמצם את גדילת הכלכלה.
בריטניה מכריזה על קיצוצים
במסגרת המאמצים של בריטניה לצמצום הגירעונות שלה, הממשלה מתכננת לבטל את תוכניות ההצטיידות בנושאות מטוסים ובמטוסי תדלוק אווירי, הממשלה מתכננת בנוסף לקצץ בתעשיות הצבאיות שמהוות כ- 10% מסך הייצור התעשייתי במדינה. החשש הוא שהקיצוצים בתעשיות הייצור הביטחוניות ששווים מסתכם בכ- 35 אלף ליש"ט ושמועסקים בהם כ- 300 אלף עובדים, יקטינו את התעשייה וייגרמו להפסדים ופיטורים במגזר זה. מכיוון שמגזר הייצור התעשייתי אחראי ל- 13 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי, הפסדים יכולים לערער את הכלכלה כולה במיוחד בתקופה שבה היא זקוקה ליציבות שלה. גורמים בבריטניה חוששים גם שקיצוצים בתעשיית הביטחון וקיצוצים בתקציב המשטרה יכולים להחליש את מנגנוני ההגנה במדינה נגד ארגוני הטרור. בנוסף לקיצוצם אלו, שרי הממשלה נערכים גם לקיצוצים שעשויים להגיע ל- 40% מהתקציב של משרדם וזאת בין השאר גם בעזרת הפחתת הוצאות המנהלה השוטפות.
הנתונים החשובים שיתפרסמו היום
בשעה 17:00 בקנדה - מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים
את הנתונים המרכזיים שיתפרסמו בימים הקרובים ניתן לראות בסקירה השבועית של כלל פורקס.
פאונד/דולר
צמד הפאונד/דולר לא הצליח אתמול לסגור מעל הגבוה של יום חמישי במחיר 1.5226 והוא הנמיך עד לאזור מחיר 1.5129, הצמד נמצא באזור תיקון של קצת מעבר ל- 23.6% ממהלך העליות שהתחיל בנמוך במחיר 1.4872 והסתיים בגבוה במחיר 1.5226. גם היום ישנם סיכויים להמשך מהלך העליות, אבל עליות אלו נחשבות כתיקון בלבד למגמה הראשית. ההתנגדות באזור 1.5240 – 1.5289 יכולה לגרום להיפוך בצמד. פריצה מתחת לתמיכה במחיר 1.4873 תוביל ככל הנראה למהלך של ירידות.
רצועות בולינגר בגרף שעה בינוניות כשהמחיר נמצא בחלקן התחתון, אינדיקאטור ה- RSI במצב מכירה.
על פי ניתוח טכני המגמה המיידית בצמד היא שורית עם צפי להמשך העליות.
התרחיש שלנו; חיפוש הזדמנות קנייה בסגירה ודאית מעל למחיר 1.5240. תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות מכירה בסגירה ודאית מתחת למחיר 1.4873.
תמיכה 3: 1.4937
תמיכה 2: 1.5009
תמיכה 1: 1.5087
התנגדות 1: 1.5227
התנגדות 2: 1.5299
התנגדות 3: 1.5372
אירו/דולר
צמד האירו/דולר המשיך אתמול במהלך העליות שלו ומהנמוך במחיר 1.2486 הצמד הגיע עד לגבוה במחיר 1.2660 ואף סגר מעל הגבוה של יום חמישי. על פי ניתוח הגרף בצמד, אפשר לצפות להמשך מהלך העליות לפחות עד להתנגדות במחיר 1.2671, כאשר ההתנגדות באזור זה יכולה לעצור את מהלך העליות ולהביא לשינוי. מצד שני פריצה מתחת לתמיכה 1.2479 יכולה להוביל למהלך של ירידות עד לתמיכה במחיר 1.2149 ואולי אפילו לבדיקה חוזרת של הנמוך במחיר 1.1875.
רצועות בולינגר בגרף שעה צמודות כשהמחיר נמצא בחלקן התחתון, אינדיקאטור ה- RSI במצב קנייה אבל קרוב מאוד לניטרלי.
על פי ניתוח טכני בגרף שעה המגמה המיידית היא שורית עם צפי להמשך העליות.
התרחיש שלנו; חיפוש הזדמנות קנייה בסגירה ודאית מעל למחיר 1.2671. תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות מכירה זהירה מתחת למחיר 1.2480.
תמיכה 3: 1.2333
תמיכה 2: 1.2407
תמיכה 1: 1.2514
התנגדות 1: 1.2695
התנגדות 2: 1.2769
התנגדות 3: 1.2876
דולר/שקל
צמד הדולר/שקל תקוע בדשדוש בין הגבוה במחיר 3.8954 לבין הנמוך במחיר 3.8740. בזמן כתיבת סקירה זו הצמד נמצא על תיקון 23.6% ממהלך העליות שהתחיל בנמוך במחיר 3.7951 והסתיים בגבוה במחיר 3.8954. אמנם המגמה בצמד היא שורית, אבל חוסר היכולת של הצמד לפרוץ מעל ההתנגדות במחיר 3.9000 מצביע על אפשרות להמשך התיקונים.
רצועות בולינגר בגרף שעה צמודות כשהמחיר נמצא בחלקן התחתון, אינדיקאטור ה- RSI במצב מכירה.
המגמה הנוכחית על פי גרף שעה היא שורית עם צפי להמשך העליות לאחר פריצה ודאית של ההתנגדות במחיר 3.9000.
התרחיש שלנו, חיפוש אפשרות קניה בסגירה ודאית מעל 3.9000. תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות מכירה זהירה מתחת למחיר 3.8500.
תמיכה 3: 3.8400
תמיכה 2: 3.8500
תמיכה 1: 3.8600
התנגדות 1: 3.9000
התנגדות 2: 3.9100
התנגדות 3: 3.9200
* החדשות הכלכליות מתורגמות מאתרי החדשות בלומברג, ניו-יורק טיימס ורויטרס.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.21% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקהלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
הנתונים המעודכנים חושפים פער הולך מתרחב בין הכסף שהמדינה משקיעה בשירותי הבריאות ובין הצרכים בשטח, ולמרות שההוצאה הלאומית לבריאות עלתה מעט בשנת 2024 היא עדיין נמוכה ביחס לעולם
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום כי ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הגיעה בשנת 2024 לכמעט 7.3% מהתמ"ג. זהו גידול ריאלי של כ-1.7% לעומת 2023, אם כי ההוצאה לנפש עלתה בשיעור מתון במיוחד של כ-0.4% בלבד. בסך הכל הסתכמה ההוצאה בכ-146 מיליארד שקלים, לרבות שירותי אשפוז, מרפאות, פעילות רפואה פרטית, ציוד רפואי, תרופות ותחומי מחקר. עם זאת, במקביל לעלייה בהוצאה הכוללת, נרשמה ירידה קלה במימון הציבורי מ-4.8% ל-4.7% מהתוצר בין 2023 ל-2024.
הנתונים של הלמ"ס מלמדים לצד העלייה הקלה במימון המדינה לשירותי בריאות, נראה כי שיעור המימון הפרטי שאנחנו מממנים מכיסנו נותר גבוה יחסית והגיע ל 2.5% מהתוצר. מדובר בתזכורת לכך שמימון הבריאות בישראל נשען במידה רבה על הציבור. למעשה שליש (כ-33.6%) מההוצאה הלאומית מגיעה מהציבור, בין אם דרך ביטוחים פרטיים או הוצאות ישירות של משקי בית. שיעור זה גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות ה-OECD שבהן חלקו של המימון הציבורי רחב יותר.
בהשוואה בין לאומית רחבה יותר, ישראל נמצאת בחלק התחתון של דירוג ה OECD מבחינת היקף ההוצאה לבריאות. כאשר שיעור ההוצאה השוטפת, נמוך בהרבה מארצות הברית שבה שיעור ההוצאה מתקרב ל-17%. גם בגרמניה, צרפת וקנדה הרמות גבוהות משמעותית ונעות בין 10% ל-12%. מדינות שמשקיעות פחות מישראל הן טורקיה ומקסיקו שמציגות הוצאה מצומצמת יותר, בין 4.7% ל-5.9%. ישראל נמצאת באמצע הדרך, אך קרובה יחסית לקבוצת המדינות שלהן רמת השקעה נמוכה. מבנה המימון משפיע גם על התוצאות: במדינות אירופה המערבית הממשלה מממנת בין 70%-80% מההוצאה הלאומית, לעומת כ 66% בישראל. זה גורר עומסים על התשתיות וזמני המתנה ארוכים יותר, בעיקר על רקע הגידול המהיר באוכלוסייה, שישראל מאופיינת בה.
אם בוחנים את ההוצאה לנפש במונחי שווי כוח הקנייה, הפערים גדולים אף יותר. בישראל ההוצאה לנפש עומדת על כ 3,900 דולר לשנה, דומה לליטא אך נמוכה משמעותית מהמדינות המובילות. בארצות הברית ההוצאה חוצה את רף 14,000 דולר לנפש, ובמדינות מערביות כמו גרמניה, צרפת וקנדה היא נעה סביב 6,000 עד 7,000 דולר. אומנם האוכלוסייה בישראל צעירה יותר, מה שמקטין לכאורה את הצורך בהוצאה גבוהה, אבל גם לאחר התאמה לגילאים ישראל נותרת ברבע התחתון של המדינות המפותחות. העלייה בביקוש לשירותים ובצורכי כוח אדם ורפואה מתקדמת מתרחש בקצב מהיר יותר מקצב התוספת התקציבית, כך שנוצרים עומסים מתמשכים על בתי החולים, על המרפאות ועל שירותי הבריאות הקהילתיים.
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי נתוני הלמ"ס, המגזר הפרטי הוא גורם מרכזי בהיקף השירותים. בעוד גורמים פרטיים מספקים יותר ממחצית היקף השירותים, קופות החולים מספקות כשליש מההוצאה על שירותי בריאות, ומוסדות ממשלתיים מספקים רק כ-5.7% מהשירותים, אך נציין כי היקף שירותי הבריאות נמצאים בירידה מאז השנים המורכבות של הקורונה שבהן הזרימה הממשלה משאבים מוגברים למערכת. הלמ"ס מפרט כי משקי הבית ממשיכים לשלם סכומי כסף גדולים על טיפולי שיניים, תרופות, בדיקות ורפואה פרטית. מערכת הבריאות בישראל אמנם נחשבת ליעילה, אבל עם עומס כלכלי גובר על הציבור. ישראל אמנם נהנית מתוצאות בריאות טובות כמו תוחלת חיים גבוהה ושיעורי תמותה נמוכים יחסית, אבל מנגד יש עדיין זמני המתנה ארוכים לתורים ומספר המיטות בבתי חולים לאלף נפש, עודנו הנמוך בהרבה מהממוצע באירופה.
