על הממשלה להתערב: "הסדרי חוב לוקחים זמן וכסף, ובגללם לא עושים פה ביזנס"
לאילן גיפמן כנראה לא יהיה על מה להתחרט ביום הכיפורים הזה - לפחות לא במישור העסקי. חברת הנדל"ן שהוא עומד בראשה, אספן גרופ, הגיעה לשנה העברית החדשה עם נזילות גבוהה, חוב יחסית נמוך, תשואות נמוכות על אגרות החוב, ודירוג גבוה, שלא ירד במהלך תקופת המשבר האחרון, בניגוד לחברות נדל"ן רבות אחרות.
בענף אומרים על גיפמן, שמכהן משנת 2007 כמנכ"ל חברת הנדל"ן המניב אספן גרופ, שהוא היחיד בארץ שחזה את הקטסטרופה הכלכלית הרבה לפני קריסת בנק ליהמן ברדרס. במצגת לשוק ההון בחודש ינואר 2008, הראה גיפמן, שלב אחרי שלב, כיצד משכנתאות הסאב-פריים בארה"ב למעשה יובילו לקריסה של בנקים ולצניחה בערך הנדל"ן בעולם. "הבנקים הגדולים בארה"ב יישארו עם אגרות חוב חסרות ערך ויפסידו כסף", אמר אז גיפמן. "המשבר יתפשט מארה"ב לשאר העולם והבועה תתנפץ".
גם אז וגם עכשיו, גיפמן סבור שהמשבר רחוק מסיום. אך, כבר במצגת של ינואר 2008, חזה גיפמן את ההזדמנויות העסקיות התמונות בו. בשנה האחרונה רכשה אספן גרופ מספר נכסי נדל"ן מניב בארץ ובחו"ל, תוך ניצול של המחירים הנמוכים והמימון שהיא ממשיכה לקבל. נכסים אלה הגדילו את הכנסות החברה מדמי שכירות בכ-30 מיליון שקלים בשנה. דוגמה לעסקה היא רכישת 50% ממקבץ הדיור לעולים "לב הדר" בחיפה, שמושכר למשרד הבינוי והשיכון ל-13 שנים. העסקה מניבה לאספן תשואה של כ-9% בשנה. "אין עסקאות כאלה", אומר גיפמן בגאווה.
עם כ- 100 מיליון שקלים בקופה, 30% גידול בהכנסות ו-70% גידול ברווח הגולמי השנה, "אני חושב שמגיע לנו דירוג 'A' על איך שצלחנו את המשבר", אומר גיפמן בראיון ל-Bizportal. "לחברות הדירוג יש מחסום פסיכולוגי להעלות לנו את הדירוג כשלכולם מורידים". נציין כי הדירוג של אספן, A מינוס, נותר על כנו לאורך כל תקופת המשבר. "היחס בין שווי השוק שלנו להון העצמי משקף דיסקאונט ענק, ומעיד שיש לנו פוטנציאל אדיר".
כסף צריך לקחת כשנותנים
גיפמן, שכיהן כסמנכ"ל הכספים של חברת מבני תעשיה של כלכלית ירושלים, למד הרבה מבעל השליטה, אליעזר פישמן, ב-9 שנות עבודה משותפת. לדבריו, 3 עקרונות חשובים, אותם הוא מיישם כיום בחברת אספן, הוא רכש מפישמן: "כסף צריך לקחת כשנותנים, ולא כשאתה צריך. כסף שלוקחים צריך לדעת להחזיר. ותמיד צריך להסתכל שנה אחת קדימה".
עקרונות אלה, מסבירים אולי את המדיניות השמרנית של החברה ואת התשואות השמרניות על האג"ח שלה (כ-6%), אך גם את הסיבה לכך שאינה מתרחבת בצעדי ענק. "המסקנות שלי מהמשבר הן שאין לי את הלוקסוס לעשות שגיאות. אני לא יכול לעשות את מה שאני עושה ביותר גדול".
כסף שלוקחים צריך לדעת להחזיר
לגיפמן יש בטן מלאה על חברות שלא עומדות בהחזר החוב שלהן, אך באותה נשימה הוא גם מפרגן ללב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל על כך ש"שם את האמת על השולחן". לדברי גיפמן, "יש עוד 10 חברות כמו אפריקה ישראל - לבייב הוא לא הטייקון היחידי שהשתולל בחו"ל. אבל לבייב החליט לפוצץ את הבלון בשעה שהאחרים ממשיכים לנפח את הבלון. לבייב הוא היחיד שאמר 'בואו נפסיק לשחק בנדמה לי'".
אין טעם לתת לנושי אפריקה ישראל לנהל אותה, אומר גיפמן. "צריך לשים את האגו בצד ולתת לגוסס צ'אנס לחזור לחיים כי שוק ההון לא יודע לנהל את אפריקה ישראל", אומר גיפמן. "צריך להאריך את ההלוואות ב-5-6 שנים ולקנוס את החברה בריבית. לבייב ייתן בטוחה כלשהי, אך לא את השליטה".
דין פרוטה כדין מאה
לדברי גיפמן, אסור לוותר לאפריקה ישראל (או לכל חברה אחרת) על חובות. "אתם הולכים לוותר על 1.5 מיליארד שקלים? על 100 מיליון שקלים אל תוותרו! דין פרוטה כדין מאה. אני מציע 'תספורת' של '0'", אומר גיפמן, שמסביר מדוע אסור לפרק את החברה: "אם לבייב נופל, ייפלו אחריו עוד 10 חברות תוך 3-4 חודשים".
"10 טייקונים מסתכלים מהצד ורואים מה אתם נותנים ללבייב", מזהיר גיפמן את שוק ההון. "קחו ריבית, קחו אג"ח להמרה, קחו אקוויטי, אבל אל תיקחו את החברה".
דרושה התערבות מצד הממשלה
הממשלה טרם נקטה בצעד כלשהו על מנת להתערב במשבר אפריקה. לגיפמן יש מספר הצעות, ביניהן אף לחוקק חוק, לפיו אג"ח קונצרני שיענה על קריטריונים מסוימים, או יקבל דירוג מסויים, יוכלו להאריך אותו או להופכו לאג"ח להמרה.
גם אם הבעיה לא תיפתר במישור החקיקתי, לדעתו על הממשלה להתערב במשבר אפריקה. "ראש הממשלה או שר האוצר צריכים להתערב ולתת הגנה לבעלי החוב מלמעלה", אומר גיפמן. "המדינה יכולה לאפשר לחברה למחזר חובות בתנאים מסוימים ולתת בטחונות לבעלי החוב. חייבים התערבות של הממשלה, לא על מנת לקנות או להלאים, אלא כדי לתת רשת ביטחון למקרה שאחרי מספר שנים לא ייפרע החוב".

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
