התלהבות בחברת ביוליין: "תוצאות הניסוי מהוות פריצת דרך בתחום הטיפול בחולי סכיזופרניה"

החברה פרסמה היום ניתוח של תוצאות מהניסוי שביצעה: חולי סכיזופרניה שטופלו ב-BL-1020 שיפרו באופן מובהק את תפקודם הקוגניטיבי
קובי ישעיהו |

חברת הביומד ביוליין שוב משגרת הבוקר (ד') הודעה חיובית לבורסה, המתייחסת לעדכון נוסף בנוגע לתוצאות של ניסוי שביצעה לאחרונה שכלל טיפול בחולי סכיזופרניה. סכיזופרניה היא מחלת נפש קשה המשפיעה על כ-1% מאוכלוסיית העולם. זוהי מחלה המאופיינת על ידי מחשבות שווא והזיות, ניתוק רגשי ואפאתיה, וקשב ורמת ארגון לקויים. בשנת 2002, העלות הכוללת לטיפול בסכיזופרניה בארה"ב בלבד הוערכה כ-62.7 מיליארד דולר, והשוק האמריקני לתרופות לסכיזופרניה צפוי להגיע ל-10 מיליארד דולר בשנת 2012. נזכיר כי לפני כשבוע וחצי שיגרה החברה הודעה בנוגע לתוצאות חיוביות ראשוניות מן הניסוי הקליני Phase 2b, לבחינת היעילות, הבטיחות והסבילות של BL-1020, תרופה חדשנית לטיפול בסכיזופרניה. הניסוי התבצע תחת אישור IND שהתקבל ממנהלת המזון והתרופות האמריקנית (FDA), והתקיים בכ-40 מרכזים בארה"ב, אירופה והודו. לכתבה על ההצלחה של ביוליין בניסוי לטיפול בסכיזופרניה . הבוקר הודיעה החברה על השלמת הניתוח של תוצאות הניסוי בתחום התפקוד הקוגניטיבי. חולי סכיזופרניה סובלים בין היתר מירידה משמעותית ביכולת התפקוד הקוגניטיבי. ירידה זו מתבטאת בקשיי תפקוד יום-יומי וביכולת מופחתת להשתלב במעגל החברתי ולתפקד בעבודה. בהתאם למחקרים שנעשים בתחום ולמיטב ידיעת החברה, לתרופות הקיימות כיום, או אשר נמצאות בפיתוח מתקדם, אין השפעה מטיבה על פגיעה קוגניטיבית. בכל אופן, ניתוח הממצאים בניסוי בתרופת ה-BL 1020 מעיד כי חולים אשר טופלו במשך שישה שבועות בתרופה במינון של 20-30 מ"ג הראו שיפור משמעותי קלינית לעומת קבוצת הפלצבו וקבוצה נוספת של חולים שטופלה בתרופת הריספרידון (אשר הינה התרופה המאושרת המובילה בשוק לטיפול בסכיזופרניה). פרופסור מיכאל דוידזון, ראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב ויועץ לחברה, אמר כי "פגיעה קוגניטיבית הינה סימפטום מרכזי במחלת הסכיזופרניה הפוגעת ביכולת החולים לתפקד בחברה וביכולתם לנהל חיים נורמטיביים. פגיעה זו משפיעה על מצב החולים אף יותר מן הסימפטומים המאפיינים את המחלה, מחשבות שווא והזיות. נכון לרגע זה לא קיימת תרופה משווקת או כזו שנמצאת במחקר קליני מתקדם, המסוגלת לטפל באופן יעיל בפגיעה הקוגניטיבית". לדעת החברה תוצאות אלה מהוות פריצת דרך בתחום הטיפול בחולי סכיזופרניה. על פי סקר שוק מקיף, שנערך על ידי The Frankel Group עבור ביוליין, שווי שוק התרופות האנטי-פסיכוטיות העולמי צפוי להגיע לכ-17 מיליארד דולר בשנת 2016. ע"פ ממצאי הסקר כאמור, צפויה BL-1020 לתפוס נתח של 20-30% מכלל השוק, ככל ויושלם פיתוחה, וזאת מבלי שהחברה לוקחת בחשבון את הפוטנציאל שעשוי להיות לתרופה לעזר במחלות ניורולגיות/פסיכיאטריות נוספות בהן סובלים החולים מירידה בתפקוד הקוגניטיבי. בהתאם לאסטרטגיה של החברה, אשר מפתחת תרופות אשר ראשיתן באקדמיה בישראל, ובהתאם למודל העסקי שלה, בכוונת החברה לפעול על בסיס תוצאות אלו לפעול ליצירת שיתופי פעולה עם חברות פארמה בין-לאומית, במטרה להשלים את הפיתוח והשיווק של BL-1020. ביוליין אר. אקס., חברת פיתוח תרופות עם מוצרים בשלבי פיתוח קליניים ופרה-קליניים הנסחרת בבורסה בת"א, מתמקדת בבניית צנרת תרופות לצרכים רפואיים קיימים. התרופות המובילות של החברה הן BL-1020 לטיפול בסכיזופרניה ו-BL-1040 , לטיפול באוטם שריר הלב. BL-1040 נמכרה לאחרונה לחברת איקריה עבור עסקה כוללת של כ-282 מיליון דולר תמלוגים (אם החברה תעמוד באבני דרך שנקבעו לשנים הבאות). מוצרים נוספים נמצאים בפיתוח קליני ופרה-קליני למגוון מוצרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.