קרן ריאליטי תקים מתחם מגורים ענק בת"א: רכשה מ"בזק" 33 דונם ב-44 מ' ש'
קרן ריאליטי הודיע היום (יום ג') כי רכשה מחברת בזק 33 דונמים ברחוב הרצל בדרום תל אביב תמורת 44.5 מיליון שקלים. הקרן מתכננת לשנות את יעוד המתחם לצורך הקמת פרויקט נרחב למגורים ולמסחר.
המתחם ממוקם בסמוך לגנים הבוטאניים, הגן הזואולוגי וביה"ס לטבע ונמצא בין הרחובות הרצל והתחייה בדרום תל אביב. בסמוך למתחם, מתכננת עיריית תל-אביב להקים את "פארק החורשות" בשטח של 230 ובהשקעה מתוכננת של כ- 60 מיליון שקלים. המתחם שנרכש משמש כיום כמרכז לוגיסטי, מרכזיה ומשרדים של חברת בזק. בכוונת קרן ריאליטי, כאמור, לקדם תכנון לשינוי ייעוד של הקרקע לצורך הקמת פרויקט נרחב למגורים ולמסחר.
בראש קרן ריאליטי עומד ד"ר מיכאל (מיקי) ורדי, והיא מנוהלת על ידי אסף ורדי, ניב כהן ואוהד רוזן. קרן ריאליטי יוצגה בעסקה על ידי עו"ד משה הרדי, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן ושות'.
מיקי ורדי, מנהל ההשקעות הראשי בקרן ריאליטי, מסר כי "חטיבת הקרקע אותרה על ידינו כייחודית בגודלה בעיר. כמו כן, מדובר במיקום בעל פוטנציאל התפתחות גדול בשל תוכניות העירייה לפיתוח האזור והפארק הירוק העתידי, קרבתו לצירי תנועה ראשיים וסמיכותו למכללה האקדמית של ת"א-יפו. בכוונת הקרן להיכנס לפרויקטים נוספים בעלי ערך מוסף ובעלי פוטנציאל השבחה במיקומים אטרקטיביים ברחבי הארץ, כפי שעשינו בעסקה בפארק הירדן ובעסקה זו".
נזכיר כי, לפני כשנה רכשה קרן ריאליטי זכויות במתחם של כ-94 דונם בתוך שמורת "פארק הירדן" ממנהל מקרקעי ישראל. הקרקע הינה בייעוד למלונאות ונופש, וממוקמת בסמוך לנהר הירדן וצופה לכינרת.
אייל קמיל, סמנכ"ל התפעול והלוגיסטיקה של בזק, ציין כי "מכירת הנכס ברחוב הרצל בתל אביב מהווה צעד נוסף ביישום מדיניות החברה למכור נכסים שאין בהם שימוש, או שניתן לפנותם בתוך פרק זמן קצר, כתוצאה מהתקדמות פריסת תשתית רשת התקשורת החדשה של בזק, רשת ה - NGN".
קרן ריאליטי גייסה לאחרונה כ-40 מיליון דולרים מלקוחות מוסדיים ישראליים ומלקוחות פרטיים וזרים לצורך השקעה בנדל"ן בישראל. ועדת ההשקעות שלה מונה יו"ר הקרן יעקב פרי (יו"ר בנק המזרחי), ד"ר אהוד שפירא (יו"ר הפניקס חברה לביטוח), יוסי רוזן (יו"ר בתי הזיקוק ויו"ר כימיקלים לישראל והחברה לישראל לשעבר), עו"ד יעקב ברנט (שותף וראש תחום הנדל"ן במשרד עו"ד הרצוג פוקס נאמן ושות') ועוזי ורדי-זר (מנכ"ל שיכון ובינוי ויו"ר שיכון עובדים לשעבר).
בין המשקיעים בקרן גופים מוסדיים ופרטיים שבין הבולטים שבהם: חברת הביטוח הראל, אוניברסיטת בין גוריון, אוניברסיטת בר אילן, האוניברסיטה העברית בירושלים, בית השקעות אי.בי.אי, גורמים מוסדיים נוספים, משקיעים פרטיים וזרים וכן מנהלי הקרן וחברי ועדת ההשקעות.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
