תוצאות חזקות לבנק מרכנתיל דיסקונט: גידול של 12.5% ברווח הנקי ל-72 מיליון שקל ברבעון השני

יחס הלימות ההון עמד על כ-12.7%, לעומת 12.4% בסוף שנת 2008
קובי ישעיהו |

בנק מרכנתיל דיסקונט דיווח הבוקר (א') על תוצאות טובות לרבעון השני של 2009. בשורה התחתונה דיווח הבנק כי הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-72 מיליון שקל, עליה של כ-12.5% לעומת רווח בסך של כ-64 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח ברבעון השני הינו רווח המהווה שיא של כל הזמנים מבחינת הבנק ברבעון בודד.

בבנק מציינים כי הגורמים העיקריים לשיפור ברווח הנקי היו עליה בשיעור של כ-11.6% ברווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, לרמה של כ-212 מיליון שקל ועליה של כ-16.7% בהכנסות התפעוליות והאחרות לסך של כ-98 מיליון שקל.

הרווח הנקי במחצית הראשונה של שנת 2009 הסתכם בכ-98 מיליון שקל, בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד.

תשואת הרווח הנקי על ההון העצמי ברבעון השני של 2009 הסתכמה בכ-19.4%, לעומת כ-19.1% ברבעון המקביל אשתקד. התשואה על ההון במחצית הראשונה של השנה עמדה על כ-13.1%.

הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ברבעון השני של 2009 בכ-212 מיליון שקל, עליה של כ-11.6% לעומת הרווח ברבעון המקביל אשתקד, שהסתכם בכ-190 מיליון שקל.

בבנק מציינים כי העלייה ברווח מפעילות מימון הינה בעיקרה פועל יוצא של עליה בשיעור של כ-13.8% ביתרות הממוצעות של המכשירים הפיננסים המניבים - לרבות ניירות ערך, מזומנים ואשראי ? וכן תוצאה מעליה ברווחים ממימוש איגרות חוב על ידי הבנק. ההפרשה לחובות מסופקים ברבעון השני של 2009 הסתכמה בכ-25 מיליון שקל, לעומת כ-16 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2008.

הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים במחצית הראשונה של השנה הסתכם בכ-357 מיליון שקל, בדומה לאשתקד. ההפרשה לחובות מסופקים במחצית הראשונה של 2009 הסתכמה בכ-61 מיליון שקל, בהשוואה לכ-49 מיליון שקל באותה התקופה אשתקד.

ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו ברבעון השני של 2009 בכ-98 מיליון שקל, לעומת כ-84 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2008 ? עליה של כ-16.7%. הגידול נבע ברובו מעלייה בעמלות התפעוליות ומגידול ברווחי היעודה לפיצויי פרישה.

ההכנסות התפעוליות והאחרות במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-193 מיליון שקל, בהשוואה לכ-155 מיליון שקל אשתקד. ההוצאות התפעוליות והאחרות של הבנק ברבעון השני של 2009 הסתכמו בכ-170 מיליון שקל, לעומת כ-160 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

במחצית הראשונה של 2009 הסתכמו הוצאות אלה בכ-333 מיליון שקל, בהשוואה לכ-313 מיליון שקל באותה התקופה ב-2008. העלייה בהוצאות אלה נבעה בעיקרה מהתרחבות בפריסת הסניפים של הבנק, שהביאה לעלייה במצבת כוח האדם ובהוצאות השכר. יצוין, כי בכוונת הבנק, שמפעיל כיום 72 סניפים, לפתוח בשנה הקרובה 4 סניפים נוספים.

סך המאזן של הבנק לסוף הרבעון הסתכם בכ-21.6 מיליארד שקל, עליה של כ-6.5% לעומת סוף שנת 2008. האשראי לציבור ליום 30.6.09 הסתכם בכ-14.1 מיליארד שקל, בדומה לאשתקד. פיקדונות הציבור בסוף הרבעון הסתכמו בכ-18.2 מיליארד שקל, עליה בשיעור של 12.6% בהשוואה לאשתקד.

ההון העצמי של הבנק נכון לסוף הרבעון הסתכם בכ-1.66 מיליארד שקל, עליה של כ-12.2% לעומת סוף שנת 2008.

יחס הלימות ההון (יחס ההון לרכיבי סיכון) ליום 30.6.09 עמד על כ-12.7%, לעומת 12.4% בסוף שנת 2008.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.