החגיגה בשוק קרנות הנאמנות: המסורתיות גייסו ביולי כ-4.2 מיליארד שקל

הקרנות המנייתיות גייסו בשבוע האחרון עוד כ-180 מיליון שקל. הקרנות הכספיות סיימו את יולי עם יציאת כספים מאסיבית של כ-1.7 מיליארד שקל
קובי ישעיהו |

עליות השערים בשוקי המניות והאג"ח, הריבית הנמוכה והחזרה של חלק מהציבור ללקיחת סיכונים הביאו להמשך ההתאוששות בתעשיית קרנות הנאמנות בחודש שעבר.

מנתונים שפרסם היום בית ההשקעות מיטב עולה כי תעשיית הקרנות גייסה בחודש יולי כ-2.6 מיליארד שקל, ובנטרול הקרנות הכספיות שפדו כ-1.7 מיליארד שקל, גייסה תעשיית הקרנות המסורתיות כ-4.2 מיליארד שקל או כ-200 מיליון שקל ליום, פי שניים מקצב הגיוסים בחודש יוני.

קרנות אג"ח מדינה וצמודי מדד היו הבולטות בחודש יולי עם גיוס של לא פחות מ-2.54 מיליארד שקל לעומת 0.7 מיליארד שקל בלבד בחודש יוני. בשבוע החולף הן הוסיפו עוד כ-350 מיליון שקל, המבטא ירידה של 50% בקצב הגיוסים השבועי.

קרנות אג"ח חברות וכללי היו הבולטות בגיוסים בשבוע החולף עם כניסת כספים של כ-0.5 מיליארד שקל, כך שבסיכומו של חודש יולי הן גייסו כ-1.65 מיליארד שקל, עליה קלה לעומת גיוס של 1.6 מיליארד שקל בחודש יוני.

במיטב מציינים כי הקרנות השקליות מסכמות את החודש הגרוע ביותר מאז תחילת 2009 עם פדיונות של כ-500 מיליון שקל, קצת יותר מחודש יוני. מצד שני, בשבוע שעבר הורגשה ירידה של כ-20% בקצב הפדיונות לעומת השבוע הקודם לו, שהסתכמו ב-270 מיליון שקל.

הקרנות המנייתיות (ישראל , חו"ל וגמישות) מציינות את החודש השני הטוב ביותר מראשית השנה (חודש מאי היה הבולט עד כה בגיוסים) עם גיוס של כ-420 מיליון שקל, לאחר שבשבוע האחרון הן הוסיפו עוד כ-180 מיליון שקל.

הקרנות הכספיות סיימו את חודש יולי עם יציאת כספים מאסיבית של כ-1.7 מיליארד שקל, כ-7% מנכסיהן (הפדיון הגבוה ביותר מאז אפריל 2009) לאחר שבשבוע האחרון הן פדו עוד כ-0.6 מיליארד שקל, עלייה קלה בקצב הפדיונות מהשבוע הקודם לו.

בסיכום חודש יולי צמחה תעשיית הקרנות בכ-3.7 מיליארד שקל, המיוחסת לגיוסים נטו של כ-2.6 מיליארד שקל ולעליית ערך נכסי הקרנות ב-1.1 מיליארד שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.