מוטי שקלאר: "אפילו אתמול אמר לי מיקי רוזנטל שזה לא נכון להקרין את סרט התגובה"
אתמול בערב (ג') שודר בערוץ הראשון הסרט 'שיטת השקשוקה' של העיתונאי מיקי רוזנטל, זאת לאחר תקופה ארוכה בה ערוצי השידור סרבו לשדרו. מייד לאחר שידור הסרט הוקרן סרט התגובה של משפחת עופר. בסיום הקרנת הסרטים התנהל עימות חריף בין מיקי רוזנטל לבין נציג משפחת עופר, עו"ד אלי גולדשמיט. לכתבה: מלחמת השקשוקה בשיאה: "אתה משקר פה כי משפחת עופר משלמת לך"
המשדר השיג רייטינג, ועל פי נתוני הוועדה למידרוג המשדר המיוחד זכה לממוצע רייטינג של 12.8% שיעורי חשיפה, זאת בזמן שממוצע השידורים בשאר הערבים בשעה הזו בערוץ הראשון עומד על כ-4% כלומר זוהי עלייה של כ-200%.
בעקבות המשדר, שוחח Bizportal עם מנכ"ל רשות השידור:
לנוכח הרייטינג הנאה והבאזז התקשורתי שהצליח לייצר הערוץ, אמר שקלאר, כי "בהחלט הופתעתי לטובה מהרייטינג. מדובר היה במשדר ארוך מאוד ובכל זאת הגענו ל-12 בלילה עם רייטינג של כמעט 10%, זה מראה שהנושא בוער, הוגש בצורה טובה ונתן לאנשים אתגר מחשבתי".
"בעניין הבאזז התקשורתי, אין ספק שהעבודה שאף אחד לא רצה לשדר את הסרט בהחלט מינפה את הסרט עבורנו. לקחנו את ההימור ושידרנו אותו מכיוון שחשבנו שזה מה שנכון לעשות".
בתשובה לטענה לפיה ערוץ 1 אומנם שידר את הסרט אתמול אך גם היה זה שעיכב את הקרנתו במשך זמן מה, אמר שקלאר, "לא אנחנו דחינו את ההקרנה של הסרט, מיקי רוזנטל החליט שהוא מעוניין למנף את הסרט במקומות רבים בארץ כגון בסינמטקים ובישובים קהילתיים ולכן זה התעכב".
בתשובה לשאלה בדבר פרק הזמן הארוך שלקח מאז קיבל לידיו הערוץ הראשון של הסרט ועד להקרנתו (פרק זמן של כשנה) אמר שקלאר כי "יש בסרט דברים נוקבים וקשים והיינו חייבים לבחון האם אנו עלולים ליפול לתביעה של לשון הרע וכד'. לכן פנינו לגורמים שונים והתלבטנו, כי אם אנו מקרינים את הסרט אנו לוקחים על כך אחריות". שקלאר ציין גם, כי הייתה לו בעיה עם קטעים מסוימים בסרט של רוזנטל (כגון החלק המזכיר את בעיית הסרטן של אנשים בשכונה מסוימת) ועם זאת אמר שקלאר כי "ברגע שהתאפשר לנו להראות סרט תגובה שאיפשר לצד השני להציג את עמדתו, הייתה לי פחות בעיה עם כך".
בתשובה לשאלה בדבר לחצים שהפעילה (או לא הפעילה) משפחת עופר על הערוץ הראשון טרם הקרנת הסרט, אמר שקלאר כי "לא היו עליי לחצים יוצאי דופן, הייתה דרישה מצד משפחת עופר לא להראות את הקטעים שבהם מכפישים את שמם או מסלפים את העובדות וכמובן שנאפשר להם להציג סרט תגובה"
באשר למיקי רוזנטל, אמר שקלאר, כי "מיקי קיבל את כל מה שהוא חלם עליו, לקחת נושא ולהעלות אותו לסדר היום כשמדינה שלמה מתמקדת במה שהוא הפיק ויזם". עם זאת, הוסיף שקלאר, כי עד הרגע האחרון לא אהב רוזנטל את העובדה שהערוף הראשון מקרין את הסרט של משפחת עופר. "גם באתמול, ביום הקרנת הסרט, אמר לי רוזנטל כי הוא לא חושב שהקרנת סרט התגובה היא הדבר הנכון לעשות", כך אמר שקלאר.
שקלאר חזר ואמר כי הוא הותקף מכיוונים שונים בשל משדר זה, "הותקפתי על ידי היוצרים ועל ידי גורמים אחרים שזו כניעה לבעלי ההון אבל אני לא רואה בכך כניעה אלא נושא שראוי להביא לסדר היום הציבורי".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
