הסתערות של משקיעים: אפריקה זינקה כמעט 10%, קבוצת דלק עלתה 8.3%

מדד המעו"ף הוסיף עוד 3.3% וסגר ברמה של 945 נקודות. כור בלטה בירידה של 4.2%. מחזור המסחר היה גבוה והסתכם ב-2.14 מיליארד שקלים

הראלי החזק בבורסה של תל-אביב נמשך היום (א') ובעוצמה. מדד המעו"ף שרק לפני מספר ימים התקשה בלחצות את קו ה-900 נקודות סגר היום ברמה של 945 נקודות, זאת במקביל לעליות שנרשמו בסיכום שני ימי המסחר האחרוינם בוול סטריט אך בעיקר על רקע כניסה של הציבור בישראל לשוק המניות.

המניות הנסחרות בבורסה בתל אביב פתחו את היום בעליות חדות של כ-1.6%-1.7% במדדים המובילים, וככל שהתקדם יום המסחר הלכו העליות והתחזקו. הסיבה העיקרית למגמה החזקה - חזרתו של הציבור להשקעה במניות, בין השאר גם על רקע הירידה באטרקטיביות על אפיקי השקעה אחרים כמו האג"ח הממשלתיות צמודות המדד והקונצרניות.

כך, מנתונים שפרסם היום בית ההשקעות מיטב עולה כי הקרנות המנייתיות (ישראל , חו"ל וגמישות) שברו בשבוע האחרון את שיא הגיוסים השבועי מראשית 2009 עם כניסת כספים של כ-210 מיליון שקל.

מדד המעו"ף סגר את היום בעליה של 3.3% לרמה של 945.5 נקודות. מחזור המסחר בשעה זו הינו גבוה ויוצא דופן ליום ראשון - מעל 2.1 מיליארד שקלים. נציין כי היום האחרון בו הפגין מדד 25 המניות המובילות עוצמה כזו היה ב-12 לאפריל השנה.

לקראת ריבית בנק ישראל

נזכיר כי מחר בשעה 17:30 יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית לחודש אוגוסט. קונצנזוס הכלכלנים הוא כי פישר יותיר את הריבית במשק על רמתה הנמוכה ביותר מאז קום המדינה.

בעניין אחר: בנק ישראל פרסם הבוקר את סקר החברות והעסקים לרבעון השני של 2009 ממנו עולה, כי החברות הישראליות מדווחות על התמתנות בקצב ירידת הפעילות העסקית ברבעון השני לעומת שני הרביעים הקודמים, כאשר המגבלה העיקרית להרחבת פעילות החברות היא מגבלת הביקושים בעוד במגבלות הביקושים והמימון חלה הקלה בחומרתן. בסקר נשאלות החברות לגבי ציפיותיהן לשיעור האינפלציה, הדולר ועוד.

מגמה מעורבת באג"ח הקונצרני

מגמה מעורבת נרשמה בשוק האג"ח היום (א'). באג"ח הממשלתיות השקליות נרשמו ירידות של כ-0.34% ואילו צמודות המדד ירדו ב-0.26%. בקונצרניות המגמה היתה מעורבת, מדד התל-בונד 20 ירד ב-0.11% והתל-בונד 40 רשם עליה של 0.38%.

מנכ"ל ישיר: השוק מקדים בהרבה את המצב הכלכלי

מנכ"ל ישיר בית השקעות, גיורא סרצ'נסקי, אומר בראיון עם Bizportal על שוק המניות כי "גם פה יש את היעדר האלטרנטיבות שדוחף אנשים לשוק. אבל דווקא כאן המחיר האבסולוטי הוא לא יקר כשמסתכלים שנים קדימה. אבל אני מוכרח להגיד שאני מאוד מאוד מופתע מהמהלך האגרסיבי של השוק. השוק מקדים בהרבה, לדעתי, את המצב הכלכלי".

הפקיעה ביום רביעי. יש להזכיר, כי השבוע יהיה זה שבוע מסחר מקוצר. ביום חמישי לא יתקיים מסחר, זאת בשל ט' באב. לכן, פקיעת אופציות המעו"ף לחודש יולי תתקיים השבוע באופן חריג ביום רביעי.

לאחר הזינוקים: תעודות השורט הגדולות בת"א פועלות במינוף אדיר ומתקרבות לפדיון כפוי

בזמן שהמעו"ף ממשיך לדהור קדימה, עולה הסבירות כי במידה ומהלך העליות יימשך, ייאלצו החברות המנפיקות את תעודות השורט הגדולות על מדד המעו"ף (שהונפקו במחיר מימוש של 1200) להודיע על פדיון כפוי.

דוד אללוף, מנכ"ל קבוצת מייקל דיוויס השותפה בתכלית תעודות סל, אומר היום בשיחה עם bizportal כי "המתמטיקה פה היא פשוטה ולנו חשוב מאוד שאנשים יכירו את המוצר ולא ייפגעו ממנו. אנחנו מדברים על היועצים בבנקים ומבקשים שיעדכנו את הלקוחות לגבי האפשרות של פדיון כפוי של התעודה וגם מסבירים על המינוף שגדל בעקבות העליות".

מדדים מובילים: מדד ת"א 75 סגר את היום בעליה של 2.6%, מדד הנדל"ן 15 הוסיף 4.4%, ומדד הבנקים טיפס 3.4%.

מניות במרכז

חברת טבע תפרסם את תוצאותיה לרבעון השני ביום שלישי הקרוב. קונצנזוס תחזיות האנליסטים עומד על הכנסות של 3.47 מיליארד דולר בשורה העליונה ורווח של 80 סנט למניה. עם זאת, בבתי ההשקעות המקומיים חלוקים בדעתם: בכלל פיננסים מעלים המלצה וב-IBI ממתינים עם "נייטרלי".

מניית כיל רשמה עליה חדה. סקטור הדשנים רשם בסיכום שני ימי המסחר האחרונים עליות שערים חדות. פוטאש זינקה בשיעור של 7.96% בסיכום שני ימי המסחר האחרונים. מוזאיק עלתה 10.39% עלתה באותם יומיים. ברקע לזינוקים במניות האשלג, תאגיד יצרניות הדשנים הצפון אמריקני (Canpotex) חתם, כך על פי דיווחים, על הסכם להספקת אשלג להודים לפי מחיר של 460 דולר לטון.

חיים ישראל, מנהל המחקר של מריל לינץ' בישראל, התייחס להתפתחויות בענף הדשנים בשיחה עם Bizportal ואמר: "השוק מתחיל להפנים שהכמויות הן שם המשחק ולא המחירים".

מניית כור רשמה ירידה חדה בסיום. המניה נסחרה ברקע לדיווח החברה כי בימים האחרונים ביצעה מספר פעולות במניות קרדיט סוויס בדרך שהביאה להגדלת החזקתה בבנק השוויצרי וליצירת רווח של עשרות מיליוני שקלים ברבעון השלישי. כור רכשה עוד 7.01 מיליון מניות נטו, כך שכעת היא מחזיקה בכ-27.55 מיליון מניות של קרדיט סוויס המהוות 2.33% מהון המניות של קרדיט סוויס.

עוד בלטו בעליות חדות מניות מובייל מקס, שזינקה בעוד 77% במחזור גבוה לאחר ההודעה המשמעותית ששיגרה החברה לבורסה ביום רביעי, פאנגאיה נדלן שלא עוצרת, אפריקה, נצבא, גזית, אלרוב, דיסקונט, אדגר ושיכון ובינוי של שרי אריסון.

לקראת פרסום דוחות חברת אלווריון, ביום רביעי הקרוב לפני תחילת המסחר בארה"ב, מעדכן האנליסט ערן יעקובי מלידר שוקי הון את סקירתו לחברה ואומר כי ברבעון השני ראיינו את התחתית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיותאורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית; קרדיט: רשתות חברתיות

האיחוד האירופאי מאיים להעניש את ישראל - האם זה יקרה?

נשיאת האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, הודיעה בנאום "מצב האיחוד" כי תבקש לעצור חלק מהתשלומים הדו-צדדיים לישראל, להטיל סנקציות על שרים ומתנחלים אלימים ולהשעות את ההטבות המסחריות בהסכם האסוציאציה; סער הגיב: "אירופה מעבירה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון"

רן קידר |

בנאומה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, הציגה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין שורה של צעדים מדיניים וכלכליים חריפים כלפי ישראל. בין ההצעות שהוצגו: השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה עם ישראל, המתמקד בהטבות מסחריות ובפרט במשטר הפטור ממכס על מוצרים ישראליים. עצירת תשלומים ותכניות שיתוף פעולה דו־צדדיות, למעט תמיכה בחברה האזרחית ובמוסדות ייחודיים כגון "יד ושם". דבר נוסף שהעלתה הוא הטלת סנקציות אישיות על "שרים קיצונים" ועל מתנחלים ביהודה ושומרון. עוד אמרה פון דר ליין כי תוקם קבוצת תורמים פלסטינית שתכלול מנגנון ייחודי לשיקום רצועת עזה. 

לדברי פון דר ליין, מדובר בצורך מוסרי נוכח "רעב מעשה ידי אדם" ותשלום כבד שמוטל על האוכלוסייה הפלסטינית. עם זאת, היא הודתה כי "יהיה קשה למצוא רוב" למהלכים, שכן חלק מהמדינות החברות מתנגדות לקו תקיף מול ישראל. הנשיאה צייצה ברשת ה-X וכתבה, "מה שמתרחש בעזה טלטל את מצפונה של הקהילה הבינלאומית. רעב מעשה ידי אדם לעולם אינו יכול לשמש כנשק מלחמה. הדבר הזה חייב להיפסק. הסיוע של האיחוד האירופי לעזה עולה בהרבה על זה של כל שותף אחר. אבל ברור שאירופה צריכה לעשות יותר. הנה צעדים אפשריים להמשך הדרך:

1. השעיית התמיכה שלנו בישראל, מבלי לפגוע בחברה האזרחית או ביד ושם.

2. הצעות חדשות בנושא: סנקציות על שרים קיצוניים ומתנחלים אלימים. השעיה חלקית של הסכם השותפות בנושאים הקשורים לסחר.

3. הקמת קבוצת תורמים לפלסטין, כולל מנגנון ייעודי לשיקום עזה.


המשמעות הכלכלית והתגובה הישראלית

שר החוץ גדעון סער הגיב מיידית ואמר כי "דבריה של נשיאת הנציבות האירופית הבוקר - מצערים. חלקם גם נגוע בהדהוד תעמולת הכזב של חמאס ושותפיו. ‏פעם נוספת מעבירה אירופה מסר שגוי, שמחזק את חמאס והציר הרדיקלי במזרח התיכון. ‏ישראל, המדינה היהודית היחידה בעולם והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נלחמת מלחמת קיום נגד אויבים קיצוניים הפועלים לחיסולה. הקהילה הבינ״ל צריכה לגבות את ישראל במאבקה זה".

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, עם נתח של כ-32% מהסחר הכולל בשנת 2024. במהלך 2024, הסתכם היקף היצוא של האיחוד לישראל בכ-26.7 מיליארד אירו , בעיקר בציוד מכני, כלי תחבורה וכימיקלים. לכן, כל פגיעה במשטר הפטור ממכס צפויה להיות בעלת השפעה משמעותית על הכלכלה הישראלית. עם זאת, כדי לבצע מהלך של השעיה חלקית של הסכם האסוציאציה נדרש רוב מוסמך (Qualified Majority), כלומר, תמיכה של 55% מהמדינות המייצגות לפחות 60% מאוכלוסיית האיחוד.