בבריטניה ממשיכים לעבוד: מציגים חבילה של אמצעים חדשים לחיזוק היציבות הפיננסית

כחלק מהצעדים אמרה הממשלה, כי תבטח אג"ח המגובה בנכסים, תרכוש נכסים איכותיים ותגדיל את הזרמת הכספים לבנקים
אריאל אטיאס |

שר האוצר הבריטי אליסטר דארלינג הכריז היום (ב') על חבילת הצלה לבנקים, השנייה בשלושת החודשים האחרונים, בה הוא מציע לבטח אגרות חוב מגובות במשכנתאות ונכסים רעילים המוחזקים ע"י הבנקים.

משרד האוצר הבריטי הודיע כי הוא יגדיל את החזקתו ברויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS), כאשר הוא ימיר את 5 מיליארד ליש"ט (7.4 מיליארד דולר) מניות מועדפות אותן רכש בשנה שעברה למניות רגילות, ע"פ הצהרה שפרסם היום. כמו כן, הממשלה תרחיב את תוכנית האשראי של הבנק המרכזי של בריטניה.

"ההשפעה של ההודעה היום על כספי הציבור תהיה בעיקר זמנית, בעוד ההשקעות (של הממשלה) יוחזקו במינימום הזמן הנדרש כדי להבטיח יציבות מספקת והגנה על האינטרסים של האזרחים", נכתב בהצהרת משרד האוצר.

חלון הזמן של הנפקת אגרות חוב חדשות תחת תוכנית ביטוח האשראי של הממשלה (Credit Guarantee Scheme), המתוכננת להפחית את סיכוני האשראי בין הבנקים, יורחב. כמו כן, יוקם אמצעי חדש לטיפול בחובות המגובים בנכסים והממשלה תמשיך לספק נזילות לבנקים מעבר לתאריך היעד שהוגדר בהתחלה. הממשלה אמרה גם, כי יוקם כלי חדש באמצעותו ירכשו נכסים באיכות גבוהה ובנוסף לכך, היא תספק הזרמות הון וביטוח נכסים לבנקים.

מוקדם יותר הבוקר דיווח ה'טלגרף' הבריטי, כי בחבילה שתחשוף הממשלה, היא עשויה להודיע על הגדלת החזקותיה ברויאל בנק אוף סקוטלנד ובחטיבת הבנקאות של לוידס, כך שהאחרונים יוכלו להפחית את עלויות המימון שלהם.

הצעדים החדשים צפויים להוסיף לפחות כ-100 מיליארד ליש"ט ל-250 מיליארד ליש"ט הקודמים אליהם התחייב באוקטובר ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון כאשר ניסה לראשונה להושיט יד למערכת הפיננסית הבריטית, הנחנקת מחובות בעייתיים ומתמודדת עם המיתון הראשון מזה שני עשורים, ע"פ הדיווח בעיתון.

המאמצים המחודשים של בראון מגיעים בעוד הנשיא הנבחר של ארה"ב ברק אובאמה, שוקל חילוצים הכוללים הזרמת הון לבנקים והתמודדות ישירה עם נכסים בעייתיים המכבידים לבנקים על המאזנים, ע"פ אנשים המקורבים לעניין, המצוטטים באנונימיות בטלגרף. דארלינג צפוי לחשוף את התוכנית לפני פתיחת המסחר היום בלונדון (שעה 10:00, שעון ישראל). אובאמה יושבע מחר לנשיאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.