בבריטניה ממשיכים לעבוד: מציגים חבילה של אמצעים חדשים לחיזוק היציבות הפיננסית

כחלק מהצעדים אמרה הממשלה, כי תבטח אג"ח המגובה בנכסים, תרכוש נכסים איכותיים ותגדיל את הזרמת הכספים לבנקים
אריאל אטיאס |

שר האוצר הבריטי אליסטר דארלינג הכריז היום (ב') על חבילת הצלה לבנקים, השנייה בשלושת החודשים האחרונים, בה הוא מציע לבטח אגרות חוב מגובות במשכנתאות ונכסים רעילים המוחזקים ע"י הבנקים.

משרד האוצר הבריטי הודיע כי הוא יגדיל את החזקתו ברויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS), כאשר הוא ימיר את 5 מיליארד ליש"ט (7.4 מיליארד דולר) מניות מועדפות אותן רכש בשנה שעברה למניות רגילות, ע"פ הצהרה שפרסם היום. כמו כן, הממשלה תרחיב את תוכנית האשראי של הבנק המרכזי של בריטניה.

"ההשפעה של ההודעה היום על כספי הציבור תהיה בעיקר זמנית, בעוד ההשקעות (של הממשלה) יוחזקו במינימום הזמן הנדרש כדי להבטיח יציבות מספקת והגנה על האינטרסים של האזרחים", נכתב בהצהרת משרד האוצר.

חלון הזמן של הנפקת אגרות חוב חדשות תחת תוכנית ביטוח האשראי של הממשלה (Credit Guarantee Scheme), המתוכננת להפחית את סיכוני האשראי בין הבנקים, יורחב. כמו כן, יוקם אמצעי חדש לטיפול בחובות המגובים בנכסים והממשלה תמשיך לספק נזילות לבנקים מעבר לתאריך היעד שהוגדר בהתחלה. הממשלה אמרה גם, כי יוקם כלי חדש באמצעותו ירכשו נכסים באיכות גבוהה ובנוסף לכך, היא תספק הזרמות הון וביטוח נכסים לבנקים.

מוקדם יותר הבוקר דיווח ה'טלגרף' הבריטי, כי בחבילה שתחשוף הממשלה, היא עשויה להודיע על הגדלת החזקותיה ברויאל בנק אוף סקוטלנד ובחטיבת הבנקאות של לוידס, כך שהאחרונים יוכלו להפחית את עלויות המימון שלהם.

הצעדים החדשים צפויים להוסיף לפחות כ-100 מיליארד ליש"ט ל-250 מיליארד ליש"ט הקודמים אליהם התחייב באוקטובר ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון כאשר ניסה לראשונה להושיט יד למערכת הפיננסית הבריטית, הנחנקת מחובות בעייתיים ומתמודדת עם המיתון הראשון מזה שני עשורים, ע"פ הדיווח בעיתון.

המאמצים המחודשים של בראון מגיעים בעוד הנשיא הנבחר של ארה"ב ברק אובאמה, שוקל חילוצים הכוללים הזרמת הון לבנקים והתמודדות ישירה עם נכסים בעייתיים המכבידים לבנקים על המאזנים, ע"פ אנשים המקורבים לעניין, המצוטטים באנונימיות בטלגרף. דארלינג צפוי לחשוף את התוכנית לפני פתיחת המסחר היום בלונדון (שעה 10:00, שעון ישראל). אובאמה יושבע מחר לנשיאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".