בבריטניה ממשיכים לעבוד: מציגים חבילה של אמצעים חדשים לחיזוק היציבות הפיננסית

כחלק מהצעדים אמרה הממשלה, כי תבטח אג"ח המגובה בנכסים, תרכוש נכסים איכותיים ותגדיל את הזרמת הכספים לבנקים
אריאל אטיאס |

שר האוצר הבריטי אליסטר דארלינג הכריז היום (ב') על חבילת הצלה לבנקים, השנייה בשלושת החודשים האחרונים, בה הוא מציע לבטח אגרות חוב מגובות במשכנתאות ונכסים רעילים המוחזקים ע"י הבנקים.

משרד האוצר הבריטי הודיע כי הוא יגדיל את החזקתו ברויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS), כאשר הוא ימיר את 5 מיליארד ליש"ט (7.4 מיליארד דולר) מניות מועדפות אותן רכש בשנה שעברה למניות רגילות, ע"פ הצהרה שפרסם היום. כמו כן, הממשלה תרחיב את תוכנית האשראי של הבנק המרכזי של בריטניה.

"ההשפעה של ההודעה היום על כספי הציבור תהיה בעיקר זמנית, בעוד ההשקעות (של הממשלה) יוחזקו במינימום הזמן הנדרש כדי להבטיח יציבות מספקת והגנה על האינטרסים של האזרחים", נכתב בהצהרת משרד האוצר.

חלון הזמן של הנפקת אגרות חוב חדשות תחת תוכנית ביטוח האשראי של הממשלה (Credit Guarantee Scheme), המתוכננת להפחית את סיכוני האשראי בין הבנקים, יורחב. כמו כן, יוקם אמצעי חדש לטיפול בחובות המגובים בנכסים והממשלה תמשיך לספק נזילות לבנקים מעבר לתאריך היעד שהוגדר בהתחלה. הממשלה אמרה גם, כי יוקם כלי חדש באמצעותו ירכשו נכסים באיכות גבוהה ובנוסף לכך, היא תספק הזרמות הון וביטוח נכסים לבנקים.

מוקדם יותר הבוקר דיווח ה'טלגרף' הבריטי, כי בחבילה שתחשוף הממשלה, היא עשויה להודיע על הגדלת החזקותיה ברויאל בנק אוף סקוטלנד ובחטיבת הבנקאות של לוידס, כך שהאחרונים יוכלו להפחית את עלויות המימון שלהם.

הצעדים החדשים צפויים להוסיף לפחות כ-100 מיליארד ליש"ט ל-250 מיליארד ליש"ט הקודמים אליהם התחייב באוקטובר ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון כאשר ניסה לראשונה להושיט יד למערכת הפיננסית הבריטית, הנחנקת מחובות בעייתיים ומתמודדת עם המיתון הראשון מזה שני עשורים, ע"פ הדיווח בעיתון.

המאמצים המחודשים של בראון מגיעים בעוד הנשיא הנבחר של ארה"ב ברק אובאמה, שוקל חילוצים הכוללים הזרמת הון לבנקים והתמודדות ישירה עם נכסים בעייתיים המכבידים לבנקים על המאזנים, ע"פ אנשים המקורבים לעניין, המצוטטים באנונימיות בטלגרף. דארלינג צפוי לחשוף את התוכנית לפני פתיחת המסחר היום בלונדון (שעה 10:00, שעון ישראל). אובאמה יושבע מחר לנשיאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.