בבריטניה ממשיכים לעבוד: מציגים חבילה של אמצעים חדשים לחיזוק היציבות הפיננסית
שר האוצר הבריטי אליסטר דארלינג הכריז היום (ב') על חבילת הצלה לבנקים, השנייה בשלושת החודשים האחרונים, בה הוא מציע לבטח אגרות חוב מגובות במשכנתאות ונכסים רעילים המוחזקים ע"י הבנקים.
משרד האוצר הבריטי הודיע כי הוא יגדיל את החזקתו ברויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS), כאשר הוא ימיר את 5 מיליארד ליש"ט (7.4 מיליארד דולר) מניות מועדפות אותן רכש בשנה שעברה למניות רגילות, ע"פ הצהרה שפרסם היום. כמו כן, הממשלה תרחיב את תוכנית האשראי של הבנק המרכזי של בריטניה.
"ההשפעה של ההודעה היום על כספי הציבור תהיה בעיקר זמנית, בעוד ההשקעות (של הממשלה) יוחזקו במינימום הזמן הנדרש כדי להבטיח יציבות מספקת והגנה על האינטרסים של האזרחים", נכתב בהצהרת משרד האוצר.
חלון הזמן של הנפקת אגרות חוב חדשות תחת תוכנית ביטוח האשראי של הממשלה (Credit Guarantee Scheme), המתוכננת להפחית את סיכוני האשראי בין הבנקים, יורחב. כמו כן, יוקם אמצעי חדש לטיפול בחובות המגובים בנכסים והממשלה תמשיך לספק נזילות לבנקים מעבר לתאריך היעד שהוגדר בהתחלה. הממשלה אמרה גם, כי יוקם כלי חדש באמצעותו ירכשו נכסים באיכות גבוהה ובנוסף לכך, היא תספק הזרמות הון וביטוח נכסים לבנקים.
מוקדם יותר הבוקר דיווח ה'טלגרף' הבריטי, כי בחבילה שתחשוף הממשלה, היא עשויה להודיע על הגדלת החזקותיה ברויאל בנק אוף סקוטלנד ובחטיבת הבנקאות של לוידס, כך שהאחרונים יוכלו להפחית את עלויות המימון שלהם.
הצעדים החדשים צפויים להוסיף לפחות כ-100 מיליארד ליש"ט ל-250 מיליארד ליש"ט הקודמים אליהם התחייב באוקטובר ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון כאשר ניסה לראשונה להושיט יד למערכת הפיננסית הבריטית, הנחנקת מחובות בעייתיים ומתמודדת עם המיתון הראשון מזה שני עשורים, ע"פ הדיווח בעיתון.
המאמצים המחודשים של בראון מגיעים בעוד הנשיא הנבחר של ארה"ב ברק אובאמה, שוקל חילוצים הכוללים הזרמת הון לבנקים והתמודדות ישירה עם נכסים בעייתיים המכבידים לבנקים על המאזנים, ע"פ אנשים המקורבים לעניין, המצוטטים באנונימיות בטלגרף. דארלינג צפוי לחשוף את התוכנית לפני פתיחת המסחר היום בלונדון (שעה 10:00, שעון ישראל). אובאמה יושבע מחר לנשיאות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
