בבריטניה ממשיכים לעבוד: מציגים חבילה של אמצעים חדשים לחיזוק היציבות הפיננסית
שר האוצר הבריטי אליסטר דארלינג הכריז היום (ב') על חבילת הצלה לבנקים, השנייה בשלושת החודשים האחרונים, בה הוא מציע לבטח אגרות חוב מגובות במשכנתאות ונכסים רעילים המוחזקים ע"י הבנקים.
משרד האוצר הבריטי הודיע כי הוא יגדיל את החזקתו ברויאל בנק אוף סקוטלנד (RBS), כאשר הוא ימיר את 5 מיליארד ליש"ט (7.4 מיליארד דולר) מניות מועדפות אותן רכש בשנה שעברה למניות רגילות, ע"פ הצהרה שפרסם היום. כמו כן, הממשלה תרחיב את תוכנית האשראי של הבנק המרכזי של בריטניה.
"ההשפעה של ההודעה היום על כספי הציבור תהיה בעיקר זמנית, בעוד ההשקעות (של הממשלה) יוחזקו במינימום הזמן הנדרש כדי להבטיח יציבות מספקת והגנה על האינטרסים של האזרחים", נכתב בהצהרת משרד האוצר.
חלון הזמן של הנפקת אגרות חוב חדשות תחת תוכנית ביטוח האשראי של הממשלה (Credit Guarantee Scheme), המתוכננת להפחית את סיכוני האשראי בין הבנקים, יורחב. כמו כן, יוקם אמצעי חדש לטיפול בחובות המגובים בנכסים והממשלה תמשיך לספק נזילות לבנקים מעבר לתאריך היעד שהוגדר בהתחלה. הממשלה אמרה גם, כי יוקם כלי חדש באמצעותו ירכשו נכסים באיכות גבוהה ובנוסף לכך, היא תספק הזרמות הון וביטוח נכסים לבנקים.
מוקדם יותר הבוקר דיווח ה'טלגרף' הבריטי, כי בחבילה שתחשוף הממשלה, היא עשויה להודיע על הגדלת החזקותיה ברויאל בנק אוף סקוטלנד ובחטיבת הבנקאות של לוידס, כך שהאחרונים יוכלו להפחית את עלויות המימון שלהם.
הצעדים החדשים צפויים להוסיף לפחות כ-100 מיליארד ליש"ט ל-250 מיליארד ליש"ט הקודמים אליהם התחייב באוקטובר ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון כאשר ניסה לראשונה להושיט יד למערכת הפיננסית הבריטית, הנחנקת מחובות בעייתיים ומתמודדת עם המיתון הראשון מזה שני עשורים, ע"פ הדיווח בעיתון.
המאמצים המחודשים של בראון מגיעים בעוד הנשיא הנבחר של ארה"ב ברק אובאמה, שוקל חילוצים הכוללים הזרמת הון לבנקים והתמודדות ישירה עם נכסים בעייתיים המכבידים לבנקים על המאזנים, ע"פ אנשים המקורבים לעניין, המצוטטים באנונימיות בטלגרף. דארלינג צפוי לחשוף את התוכנית לפני פתיחת המסחר היום בלונדון (שעה 10:00, שעון ישראל). אובאמה יושבע מחר לנשיאות.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
