מניות הבנקים צנחו: קסם - "סיטי צריך להעביר אלינו 47 מיליון ש' עד יום רביעי"
מניות הבנקים רשמו היום ירידות שערים חדות והפילו את מדד המעו"ף לרמה של 592 נקודות בלבד, ירידה של 6.57%. מניות מניות הבנקים הובילו את המגמה השלילית, זאת על רקע החשיפה של הבנקים לענקית הבנקאות האמריקנית, חברת סיטי גרופ, שמצוייה בימים אלו בעין הסערה בוול סטריט.
מניית לאומי איבדה לא פחות מ-9.73% ומניית דיסקונט איבדה 6.15%. בשוק מעריכים כי החשיפה של שני הבנקים הללו לסיטי גרופ עומדת על כ-300 מיליון דולר כ"א ואף יותר מכך. בתוך כך, מניית בנק הפועלים שחשוף הרבה פחות לסיטי גרופ (לפי ההערכות - 40-50 מיליון דולר), צנחה בשיעור של 7.87%.
מניית סיטי גרופ איבדה בשלושת ימי המסחר האחרונים לא פחות מ-55% משוויה על רקע חשש המשקיעים מקריסת הבנק. בסה"כ רשמה מניית הבנק ירידה של כ-95% משוויה מאז השיא במאי 2007. עם זאת, ההערכה היא שהבנק יקבל בסופו של דבר סיוע מהממשל באמצעות הון או רכישת נכסים בעייתיים.
החשיפה של תעודות הסל
מעבר לכך, גם לתעודות הסל יש חשיפה לא מועטה לסיטי גרופ ובשעות אלו מדווחות חברות תעודות הסל על החשיפה.
חברת תעודות הסל קסם מבית אקסלנס, אותה אחת שהביאה ביום חמישי
בתוך כך ממידע שהגיע ל-Bizportat עולה, כי מדובר בכספים של הנוסטרו של קסם שהושקעו במהלך השנה האחרונה באג"חים ופיקדונות של סיטי. בקסם כנראה ראו את ההידרדרות המהירה במניית סיטי והחליטו להקדים תרופה למכה ולסגור את הפוזיציות.
נזכיר, כי בסופ"ש שקדם לקריסתו של ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות האמריקני, בנק לאומי הודיע, כי פדה ניירות ערך בשווי של כ-100 מיליון דולר מליהמן ברדרס. אולם לאחר שהבנק קרס, הודיע לאומי, כי הוא נתקל בקשיים בקבלת התמורה. (לכתבה המלאה על
הסיפור נסגר, לאחר שביהמ"ש המחוזי בתל אביב, נעתר לבקשתו של לאומי לעקל את כל הכספים של חברות שונות מקבוצת ליהמן ברדרס המצויים בבנק דיסקונט ישראל עד לסך של כ-370 מיליון שקלים. למרות זאת, לאחר פדיון הניירות נשאר בנק לאומי בחשיפה של 88 מיליון דולר לבנק ההשקעות ליהמן ברדרס.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
