כלכלני הפועלים: "בטווח הקצר ייתכנו עליות בשוק המקומי - לא להתפתות"

בסקירה השבועית מצביעים בבנק על אישור תוכנית החילוץ בבית הנבחרים כדבר שעשוי להרגיע את השווקים אך "ממליצים למשקיעים שלא להתפתות מעליות בטווח הקצר"
יוסי פינק |

"האירוע החשוב ביותר בשוקי ההון הגלובליים בימים אלה, הוא האישור הצפוי של הממשל האמריקאי בסוף השבוע הקרוב לתוכנית סיוע החירום למגזר הפיננסי בארה"ב. אישור התוכנית עשוי להרגיע את השווקים הגלובליים, ולהקרין גם על שוק המניות המקומי." כך פותחים כלכלני בנק הפועלים את סקירתם השבועית.

אך אופטימיות יתרה לא מצאנו בדבריהם של כלכלני הבנק. "קיים חשש כי מדובר בהשפעה לטווח קצר בלבד, שכן להיקף העצום של התוכנית עלולות להיות השפעות כלכליות נרחבות. בנוסף, מתרבים סימני ההאטה גם מחוץ לארה"ב (בעיקר באירופה), כך שלא ניתן לומר כי המשבר הכלכלי הגלובלי מאחורינו."

בחברות לא יתגעגעו לרבעון השלישי

בעניין מצבן של החברות, מציינים בפועלים, כי "הרבעון השלישי, שתם בשבוע האחרון, צפוי להסתמן בדוחות החברות השונות כרבעון חלש נוסף, בהמשך למחצית הראשונה של השנה. מלבד ההאטה בפעילות הגלובלית, סבלו החברות מאינפלציה גבוהה ברבעון (2.1%), מהירידות החדות בשווקים (שפגעו בהכנסות משוק ההון וברווחי הנוסטרו), ומהתיסוף בשקל, שפגע בחברות היצואניות. נזכיר כי זהו הרבעון השלישי ברציפות שבו צפויה להרשם ירידה ברווחיות המצרפית של חברות המעו"ף – תופעה שלא היינו עדים לה מאז שנת 2002."

בתוך כך מציינים בפועלים, כי "כעת נשאלת השאלה כיצד יראה הרבעון הרביעי של השנה. אומנם מוקדם עוד להעריך, אך לפי התחזיות הכלכליות, הרי שהכלכלה הגלובלית לא צפויה להתאושש במהלך הרבעונים הקרובים, ומכאן החשש כי גם ביצועי החברות ימשיכו לגמגם, מה שיקשה על התאוששות בשוק המניות בטווח הקרוב."

חול המועד – בדרך כלל תקופה חיובית, אבל...

בהתייחס לתקופת החגים מציינים בפועלים, כי "על פי רוב תקופת החגים הינה תקופה חיובית בשוק המניות, בעיקר בימי חול המועד. זו כמובן סטטיסטיקת העבר, שלא מחייבת לגבי העתיד. עם זאת, יתכן שבטווח הקצר נראה תיקון חיובי בשווקים, בעיקר בזכות האוירה המעודדת במידה ותוכנית הסיוע של הממשל האמריקאי תאושר גם בבית הנבחרים. למרות זאת, אנו ממליצים למשקיעים שלא להתפתות מהעליות בטווח הקצר, שכן הסיכונים הכלכליים עודם שרירים וקיימים, והם עלולים להמשיך ולפגוע בביצועי שוקי המניות בחודשים הקרובים."

לסיכום, כלכלני הפועלים מעריכים כי "כי כל זמן שלא יחול מפנה במשק האמריקני, שישנה את מגמת ההאטה הגלובלית שנרשמת בחודשים האחרונים, ישפיע הדבר על כלל השווקים, כולל על השוק המקומי. תוכנית הממשל האמריקני, אם תאושר, היא צעד חשוב להרגעת שוקי ההון הגלובליים, אולם לעלויותיה הכבדות עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה האמריקנית והגלובלית."

"במישור המקומי, הירידות שנרשמו בבורסה ברבעון השלישי והאינפלציה הידועה הגבוהה ברבעון, צפויות להביא להוצאות מימון גבוהות, ולפגוע ברווחיהן של חברות רבות. התיסוף בשקל למול הדולר והאירו עלול לפגוע גם כן ברווחיותן של חברות היצוא השונות, בעיקר בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.76%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.