כלכלני הפועלים: "בטווח הקצר ייתכנו עליות בשוק המקומי - לא להתפתות"

בסקירה השבועית מצביעים בבנק על אישור תוכנית החילוץ בבית הנבחרים כדבר שעשוי להרגיע את השווקים אך "ממליצים למשקיעים שלא להתפתות מעליות בטווח הקצר"
יוסי פינק |

"האירוע החשוב ביותר בשוקי ההון הגלובליים בימים אלה, הוא האישור הצפוי של הממשל האמריקאי בסוף השבוע הקרוב לתוכנית סיוע החירום למגזר הפיננסי בארה"ב. אישור התוכנית עשוי להרגיע את השווקים הגלובליים, ולהקרין גם על שוק המניות המקומי." כך פותחים כלכלני בנק הפועלים את סקירתם השבועית.

אך אופטימיות יתרה לא מצאנו בדבריהם של כלכלני הבנק. "קיים חשש כי מדובר בהשפעה לטווח קצר בלבד, שכן להיקף העצום של התוכנית עלולות להיות השפעות כלכליות נרחבות. בנוסף, מתרבים סימני ההאטה גם מחוץ לארה"ב (בעיקר באירופה), כך שלא ניתן לומר כי המשבר הכלכלי הגלובלי מאחורינו."

בחברות לא יתגעגעו לרבעון השלישי

בעניין מצבן של החברות, מציינים בפועלים, כי "הרבעון השלישי, שתם בשבוע האחרון, צפוי להסתמן בדוחות החברות השונות כרבעון חלש נוסף, בהמשך למחצית הראשונה של השנה. מלבד ההאטה בפעילות הגלובלית, סבלו החברות מאינפלציה גבוהה ברבעון (2.1%), מהירידות החדות בשווקים (שפגעו בהכנסות משוק ההון וברווחי הנוסטרו), ומהתיסוף בשקל, שפגע בחברות היצואניות. נזכיר כי זהו הרבעון השלישי ברציפות שבו צפויה להרשם ירידה ברווחיות המצרפית של חברות המעו"ף – תופעה שלא היינו עדים לה מאז שנת 2002."

בתוך כך מציינים בפועלים, כי "כעת נשאלת השאלה כיצד יראה הרבעון הרביעי של השנה. אומנם מוקדם עוד להעריך, אך לפי התחזיות הכלכליות, הרי שהכלכלה הגלובלית לא צפויה להתאושש במהלך הרבעונים הקרובים, ומכאן החשש כי גם ביצועי החברות ימשיכו לגמגם, מה שיקשה על התאוששות בשוק המניות בטווח הקרוב."

חול המועד – בדרך כלל תקופה חיובית, אבל...

בהתייחס לתקופת החגים מציינים בפועלים, כי "על פי רוב תקופת החגים הינה תקופה חיובית בשוק המניות, בעיקר בימי חול המועד. זו כמובן סטטיסטיקת העבר, שלא מחייבת לגבי העתיד. עם זאת, יתכן שבטווח הקצר נראה תיקון חיובי בשווקים, בעיקר בזכות האוירה המעודדת במידה ותוכנית הסיוע של הממשל האמריקאי תאושר גם בבית הנבחרים. למרות זאת, אנו ממליצים למשקיעים שלא להתפתות מהעליות בטווח הקצר, שכן הסיכונים הכלכליים עודם שרירים וקיימים, והם עלולים להמשיך ולפגוע בביצועי שוקי המניות בחודשים הקרובים."

לסיכום, כלכלני הפועלים מעריכים כי "כי כל זמן שלא יחול מפנה במשק האמריקני, שישנה את מגמת ההאטה הגלובלית שנרשמת בחודשים האחרונים, ישפיע הדבר על כלל השווקים, כולל על השוק המקומי. תוכנית הממשל האמריקני, אם תאושר, היא צעד חשוב להרגעת שוקי ההון הגלובליים, אולם לעלויותיה הכבדות עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה האמריקנית והגלובלית."

"במישור המקומי, הירידות שנרשמו בבורסה ברבעון השלישי והאינפלציה הידועה הגבוהה ברבעון, צפויות להביא להוצאות מימון גבוהות, ולפגוע ברווחיהן של חברות רבות. התיסוף בשקל למול הדולר והאירו עלול לפגוע גם כן ברווחיותן של חברות היצוא השונות, בעיקר בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.