כלכלני הפועלים: "בטווח הקצר ייתכנו עליות בשוק המקומי - לא להתפתות"

בסקירה השבועית מצביעים בבנק על אישור תוכנית החילוץ בבית הנבחרים כדבר שעשוי להרגיע את השווקים אך "ממליצים למשקיעים שלא להתפתות מעליות בטווח הקצר"
יוסי פינק |

"האירוע החשוב ביותר בשוקי ההון הגלובליים בימים אלה, הוא האישור הצפוי של הממשל האמריקאי בסוף השבוע הקרוב לתוכנית סיוע החירום למגזר הפיננסי בארה"ב. אישור התוכנית עשוי להרגיע את השווקים הגלובליים, ולהקרין גם על שוק המניות המקומי." כך פותחים כלכלני בנק הפועלים את סקירתם השבועית.

אך אופטימיות יתרה לא מצאנו בדבריהם של כלכלני הבנק. "קיים חשש כי מדובר בהשפעה לטווח קצר בלבד, שכן להיקף העצום של התוכנית עלולות להיות השפעות כלכליות נרחבות. בנוסף, מתרבים סימני ההאטה גם מחוץ לארה"ב (בעיקר באירופה), כך שלא ניתן לומר כי המשבר הכלכלי הגלובלי מאחורינו."

בחברות לא יתגעגעו לרבעון השלישי

בעניין מצבן של החברות, מציינים בפועלים, כי "הרבעון השלישי, שתם בשבוע האחרון, צפוי להסתמן בדוחות החברות השונות כרבעון חלש נוסף, בהמשך למחצית הראשונה של השנה. מלבד ההאטה בפעילות הגלובלית, סבלו החברות מאינפלציה גבוהה ברבעון (2.1%), מהירידות החדות בשווקים (שפגעו בהכנסות משוק ההון וברווחי הנוסטרו), ומהתיסוף בשקל, שפגע בחברות היצואניות. נזכיר כי זהו הרבעון השלישי ברציפות שבו צפויה להרשם ירידה ברווחיות המצרפית של חברות המעו"ף – תופעה שלא היינו עדים לה מאז שנת 2002."

בתוך כך מציינים בפועלים, כי "כעת נשאלת השאלה כיצד יראה הרבעון הרביעי של השנה. אומנם מוקדם עוד להעריך, אך לפי התחזיות הכלכליות, הרי שהכלכלה הגלובלית לא צפויה להתאושש במהלך הרבעונים הקרובים, ומכאן החשש כי גם ביצועי החברות ימשיכו לגמגם, מה שיקשה על התאוששות בשוק המניות בטווח הקרוב."

חול המועד – בדרך כלל תקופה חיובית, אבל...

בהתייחס לתקופת החגים מציינים בפועלים, כי "על פי רוב תקופת החגים הינה תקופה חיובית בשוק המניות, בעיקר בימי חול המועד. זו כמובן סטטיסטיקת העבר, שלא מחייבת לגבי העתיד. עם זאת, יתכן שבטווח הקצר נראה תיקון חיובי בשווקים, בעיקר בזכות האוירה המעודדת במידה ותוכנית הסיוע של הממשל האמריקאי תאושר גם בבית הנבחרים. למרות זאת, אנו ממליצים למשקיעים שלא להתפתות מהעליות בטווח הקצר, שכן הסיכונים הכלכליים עודם שרירים וקיימים, והם עלולים להמשיך ולפגוע בביצועי שוקי המניות בחודשים הקרובים."

לסיכום, כלכלני הפועלים מעריכים כי "כי כל זמן שלא יחול מפנה במשק האמריקני, שישנה את מגמת ההאטה הגלובלית שנרשמת בחודשים האחרונים, ישפיע הדבר על כלל השווקים, כולל על השוק המקומי. תוכנית הממשל האמריקני, אם תאושר, היא צעד חשוב להרגעת שוקי ההון הגלובליים, אולם לעלויותיה הכבדות עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה האמריקנית והגלובלית."

"במישור המקומי, הירידות שנרשמו בבורסה ברבעון השלישי והאינפלציה הידועה הגבוהה ברבעון, צפויות להביא להוצאות מימון גבוהות, ולפגוע ברווחיהן של חברות רבות. התיסוף בשקל למול הדולר והאירו עלול לפגוע גם כן ברווחיותן של חברות היצוא השונות, בעיקר בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.