כלכלני הפועלים: "בטווח הקצר ייתכנו עליות בשוק המקומי - לא להתפתות"
"האירוע החשוב ביותר בשוקי ההון הגלובליים בימים אלה, הוא האישור הצפוי של הממשל האמריקאי בסוף השבוע הקרוב לתוכנית סיוע החירום למגזר הפיננסי בארה"ב. אישור התוכנית עשוי להרגיע את השווקים הגלובליים, ולהקרין גם על שוק המניות המקומי." כך פותחים כלכלני בנק הפועלים את סקירתם השבועית.
אך אופטימיות יתרה לא מצאנו בדבריהם של כלכלני הבנק. "קיים חשש כי מדובר בהשפעה לטווח קצר בלבד, שכן להיקף העצום של התוכנית עלולות להיות השפעות כלכליות נרחבות. בנוסף, מתרבים סימני ההאטה גם מחוץ לארה"ב (בעיקר באירופה), כך שלא ניתן לומר כי המשבר הכלכלי הגלובלי מאחורינו."
בחברות לא יתגעגעו לרבעון השלישי
בעניין מצבן של החברות, מציינים בפועלים, כי "הרבעון השלישי, שתם בשבוע האחרון, צפוי להסתמן בדוחות החברות השונות כרבעון חלש נוסף, בהמשך למחצית הראשונה של השנה. מלבד ההאטה בפעילות הגלובלית, סבלו החברות מאינפלציה גבוהה ברבעון (2.1%), מהירידות החדות בשווקים (שפגעו בהכנסות משוק ההון וברווחי הנוסטרו), ומהתיסוף בשקל, שפגע בחברות היצואניות. נזכיר כי זהו הרבעון השלישי ברציפות שבו צפויה להרשם ירידה ברווחיות המצרפית של חברות המעו"ף – תופעה שלא היינו עדים לה מאז שנת 2002."
בתוך כך מציינים בפועלים, כי "כעת נשאלת השאלה כיצד יראה הרבעון הרביעי של השנה. אומנם מוקדם עוד להעריך, אך לפי התחזיות הכלכליות, הרי שהכלכלה הגלובלית לא צפויה להתאושש במהלך הרבעונים הקרובים, ומכאן החשש כי גם ביצועי החברות ימשיכו לגמגם, מה שיקשה על התאוששות בשוק המניות בטווח הקרוב."
חול המועד – בדרך כלל תקופה חיובית, אבל...
בהתייחס לתקופת החגים מציינים בפועלים, כי "על פי רוב תקופת החגים הינה תקופה חיובית בשוק המניות, בעיקר בימי חול המועד. זו כמובן סטטיסטיקת העבר, שלא מחייבת לגבי העתיד. עם זאת, יתכן שבטווח הקצר נראה תיקון חיובי בשווקים, בעיקר בזכות האוירה המעודדת במידה ותוכנית הסיוע של הממשל האמריקאי תאושר גם בבית הנבחרים. למרות זאת, אנו ממליצים למשקיעים שלא להתפתות מהעליות בטווח הקצר, שכן הסיכונים הכלכליים עודם שרירים וקיימים, והם עלולים להמשיך ולפגוע בביצועי שוקי המניות בחודשים הקרובים."
לסיכום, כלכלני הפועלים מעריכים כי "כי כל זמן שלא יחול מפנה במשק האמריקני, שישנה את מגמת ההאטה הגלובלית שנרשמת בחודשים האחרונים, ישפיע הדבר על כלל השווקים, כולל על השוק המקומי. תוכנית הממשל האמריקני, אם תאושר, היא צעד חשוב להרגעת שוקי ההון הגלובליים, אולם לעלויותיה הכבדות עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה האמריקנית והגלובלית."
"במישור המקומי, הירידות שנרשמו בבורסה ברבעון השלישי והאינפלציה הידועה הגבוהה ברבעון, צפויות להביא להוצאות מימון גבוהות, ולפגוע ברווחיהן של חברות רבות. התיסוף בשקל למול הדולר והאירו עלול לפגוע גם כן ברווחיותן של חברות היצוא השונות, בעיקר בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד."
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
