כלכלני הפועלים: "בטווח הקצר ייתכנו עליות בשוק המקומי - לא להתפתות"

בסקירה השבועית מצביעים בבנק על אישור תוכנית החילוץ בבית הנבחרים כדבר שעשוי להרגיע את השווקים אך "ממליצים למשקיעים שלא להתפתות מעליות בטווח הקצר"
יוסי פינק |

"האירוע החשוב ביותר בשוקי ההון הגלובליים בימים אלה, הוא האישור הצפוי של הממשל האמריקאי בסוף השבוע הקרוב לתוכנית סיוע החירום למגזר הפיננסי בארה"ב. אישור התוכנית עשוי להרגיע את השווקים הגלובליים, ולהקרין גם על שוק המניות המקומי." כך פותחים כלכלני בנק הפועלים את סקירתם השבועית.

אך אופטימיות יתרה לא מצאנו בדבריהם של כלכלני הבנק. "קיים חשש כי מדובר בהשפעה לטווח קצר בלבד, שכן להיקף העצום של התוכנית עלולות להיות השפעות כלכליות נרחבות. בנוסף, מתרבים סימני ההאטה גם מחוץ לארה"ב (בעיקר באירופה), כך שלא ניתן לומר כי המשבר הכלכלי הגלובלי מאחורינו."

בחברות לא יתגעגעו לרבעון השלישי

בעניין מצבן של החברות, מציינים בפועלים, כי "הרבעון השלישי, שתם בשבוע האחרון, צפוי להסתמן בדוחות החברות השונות כרבעון חלש נוסף, בהמשך למחצית הראשונה של השנה. מלבד ההאטה בפעילות הגלובלית, סבלו החברות מאינפלציה גבוהה ברבעון (2.1%), מהירידות החדות בשווקים (שפגעו בהכנסות משוק ההון וברווחי הנוסטרו), ומהתיסוף בשקל, שפגע בחברות היצואניות. נזכיר כי זהו הרבעון השלישי ברציפות שבו צפויה להרשם ירידה ברווחיות המצרפית של חברות המעו"ף – תופעה שלא היינו עדים לה מאז שנת 2002."

בתוך כך מציינים בפועלים, כי "כעת נשאלת השאלה כיצד יראה הרבעון הרביעי של השנה. אומנם מוקדם עוד להעריך, אך לפי התחזיות הכלכליות, הרי שהכלכלה הגלובלית לא צפויה להתאושש במהלך הרבעונים הקרובים, ומכאן החשש כי גם ביצועי החברות ימשיכו לגמגם, מה שיקשה על התאוששות בשוק המניות בטווח הקרוב."

חול המועד – בדרך כלל תקופה חיובית, אבל...

בהתייחס לתקופת החגים מציינים בפועלים, כי "על פי רוב תקופת החגים הינה תקופה חיובית בשוק המניות, בעיקר בימי חול המועד. זו כמובן סטטיסטיקת העבר, שלא מחייבת לגבי העתיד. עם זאת, יתכן שבטווח הקצר נראה תיקון חיובי בשווקים, בעיקר בזכות האוירה המעודדת במידה ותוכנית הסיוע של הממשל האמריקאי תאושר גם בבית הנבחרים. למרות זאת, אנו ממליצים למשקיעים שלא להתפתות מהעליות בטווח הקצר, שכן הסיכונים הכלכליים עודם שרירים וקיימים, והם עלולים להמשיך ולפגוע בביצועי שוקי המניות בחודשים הקרובים."

לסיכום, כלכלני הפועלים מעריכים כי "כי כל זמן שלא יחול מפנה במשק האמריקני, שישנה את מגמת ההאטה הגלובלית שנרשמת בחודשים האחרונים, ישפיע הדבר על כלל השווקים, כולל על השוק המקומי. תוכנית הממשל האמריקני, אם תאושר, היא צעד חשוב להרגעת שוקי ההון הגלובליים, אולם לעלויותיה הכבדות עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה האמריקנית והגלובלית."

"במישור המקומי, הירידות שנרשמו בבורסה ברבעון השלישי והאינפלציה הידועה הגבוהה ברבעון, צפויות להביא להוצאות מימון גבוהות, ולפגוע ברווחיהן של חברות רבות. התיסוף בשקל למול הדולר והאירו עלול לפגוע גם כן ברווחיותן של חברות היצוא השונות, בעיקר בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.