סקר ההכנסות במשק: גברים שווים יותר מנשים? מרוויחים יותר באותם מקומות עבודה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (ד') את ממצאי סקר ההכנסות במשק הישראלי לשנת 2007. בישראל עובדים כ- 2.326 מיליון שכירים, כאשר 296 אלף מתוכם מוגדרים כבעלי משלח יד אקדמי. הסקטור הרחב ביותר נמצא תחת הגדרה של "סוכנים ועובדים במכירות ושירותים". מספרם עומד על 442 אלף.
סקטורים גדולים אחרים של שכירים במשק הם העובדים המקצועיים, עם 419.9 אלף עובדים, ועובדי הפקידות עם 424.3 אלף עובדם. הסקטור הקטן ביותר של שכירים במשק הם ה"מנהלים" שמספרם נאמד בכ-130.3 אלף.
גברים עובדים יותר ומרוויחים הרבה יותר מנשים
מנתוני סקר ההכנסות עולה שגברים שכירים עובדים יותר שעות מנשים בכל משלחי היד השונים, מהבלתי מקצועיים ועד לרמת המנהלים. הגברים גם משתכרים יותר ממנשים. ההכנסה (ברוטו) הממוצעת לחודש לגברים עומדת על 9,267 שקל לעומת 5,949 שקל אצל הנשים.
מנהלים גברים משתכרים בממוצע כ- 18,527 בחודש (ברוטו) ועובדים 51.9 שעות בשבוע. הנשים המנהלות מרוויחות בממוצע 13,175 לחודש ועובדות 43.1 שעות בשבוע.
סוכני המכירות ונותני השירותים המהווים את הסקטור הגדול ביותר של עובדים מרוויחים 6,688 בחודש, עובדים 44.4 שעות בשבוע ומרוויחים 36.2 לשעת עבודה. הנשים בסקטור זה מרוויחות 3,804 שקל בחודש, עובדות 34.3 בשבוע ומרוויחות 27.3 בשעה.
על מה מתלוננים האקדמאים?
האקדמאים מצידם לא צריכים להתלונן יותר מדי. הגברים בסקטור זה משתכרים כ-15,775 בחודש. עובדים 45.6 שעות בשבוע ומרוויחים 80.8 שקל לשעת עבודה. הנשים האקדמאיות משתכרות כ- 9,587 בחודש. עובדות 36.1 שעות בשבוע ומרוויחות 63.4 שקל לשעה.
הנמוכים ביותר, בתחתית הטבלה של סקר ההכנסות הם העובדים המקצועיים המשתכרים כ-6,800 שקל בחודש (גברים), או 4,772 שקל בחודש (לנשים). העובדים הבלתי מקצועיים משתכרים 4,354 שקל לחודש (גברים) ו-3,011 שקל לחודש (נשים).
אחת המסקנות הבולטות לעין היא הפער בין רמות ההשתכרות של גברים לעומת החברות מהמין השני באותם מקומות העבודה. הגברים אמנם עובדים יותר שעות עבודה במהלך החודש אך בהשוואה בין שכר לשעה הגברים עוברים את הנשים בכל משלחי היד שפרסמה הלמ"ס.
עצמאי? גם שכירים מפרנסים בכבוד
בהשוואה בין תרומתו של ראש משק בית עצמאי מול שכיר להכנסה החודשית במשק הבית לא נמצאו פערים מהותיים. בעוד ההכנסה נטו למשק בית שבראשו עומד עצמאי היא 13,804 שקל, בביתו של השכיר הכנסת הנטו עומדת על 12,120 שקל.
ההכנסה לפי עשירונים: העשירים מהווים רבע מההכנסה
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
