רפורמת הנזילות באג"ח: הבורסה תשנה את תנאי הסף למדדי התל-בונד

הבורסה לניירות ערך הבורסה לניע בתא 0.29%   מקדמת רפורמת נזילות במדדי האג"ח הקונצרני, כדי לשפר את איכות מדדי התל-בונד ולהתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות בשוק החוב המקומי, הסחירות הנמוכה יחסית בשוק המשני. הרפורמה צפויה להיכנס לתוקף ב-27 באוגוסט 2026, כאשר המועד הקובע לעמידה בתנאים החדשים נקבע ל-10 באוגוסט 2026.

הרפורמה משקפת ניסיון של הבורסה לטפל בנקודת חולשה מבנית בשוק האג"ח הקונצרני. שוק החוב המקומי גדול, פעיל ומרכזי עבור החברות והמשקיעים, אבל רמת הנזילות בו אינה תמיד תואמת את היקף הכספים שמושקעים במוצרים העוקבים אחריו. אם המהלך יצליח, הוא עשוי להפוך את המדדים ליציבים יותר, להפחית תחלופה מיותרת בהרכבם, ולשפר את יכולתם לשמש עוגן השקעה עבור קרנות, גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים.

במרכז הרפורמה עומד שינוי מתודולוגי בקריטריון הנזילות של מדדי האג"ח הקונצרני. במקום לבחון את המחזור היומי הממוצע, מדד שעלול להיות מושפע מימי מסחר חריגים שבהם נרשמים מחזורים גבוהים במיוחד, הבורסה תבחן את חציון המחזור היומי של כל סדרת אג"ח לאורך תקופה של 180 ימי מסחר. כך שהמבחן החדש אמור לשקף טוב יותר את רמת הסחירות השוטפת של הסדרה, ולא להסתמך על ממוצע שעלול להיראות גבוה בגלל מספר קטן של ימים חריגים.

דירקטוריון הבורסה אישר את ההתאמות במתודולוגיית הרפורמה בישיבתו אתמול, כחלק מניסיון לייעל את דרישות הנזילות ולהבטיח שהמדדים ישקפו סדרות אג"ח בעלות סחירות עקבית. לפי הבורסה, המהלך נשען על הצלחת תוכנית הנזילות במדדי המניות, והוא מהווה שלב נוסף בפיתוח שוק האג"ח הקונצרני בישראל.

הבעיה שהרפורמה מנסה לפתור היא הפער בין הגודל של שוק האג"ח הקונצרני והיקף המוצרים שעוקבים אחריו או מנוהלים על בסיסו, לבין רמת הנזילות בפועל במסחר בבורסה. בשנים האחרונות נרשם גידול בעניין של הציבור במוצרי אג"ח, בין היתר דרך קרנות נאמנות פאסיביות ומנוהלות, ולכן שאלת הנזילות הופכת חשובה יותר. כאשר סדרות אג"ח נסחרות במחזורים נמוכים, גם פעולות בהיקפים לא גדולים עלולות להשפיע על המחיר, להגדיל תנודתיות ולשחוק את התשואה עבור המשקיעים.

אחד השינויים המרכזיים ברפורמה הוא ההבחנה בין רף כניסה למדד לבין רף יציאה ממנו. המטרה היא למנוע תחלופה תכופה מדי בהרכבי המדדים, מצב שעלול לייקר את פעולות ההתאמה של הגופים העוקבים אחרי המדדים ולפגוע ביציבותם. לכן נקבע שרף הכניסה יהיה גבוה מרף היציאה. כלומר, סדרת אג"ח חדשה תידרש לעמוד בתנאי נזילות מחמירים יותר כדי להיכנס למדד, אבל סדרה שכבר נמצאת במדד לא תצא ממנו מיד עם ירידה מתונה ברמת הסחירות.

כך, במדד תל בונד-20 תידרש סדרת אג"ח לעמוד בחציון מחזור יומי של 2 מיליון שקל כדי להיכנס למדד, בעוד שרף היציאה יעמוד על 1 מיליון שקל. במדדי תל בונד-40 ותל בונד שקלי-50 רף הכניסה יעמוד על 1 מיליון שקל, ורף היציאה על 500 אלף שקל. במדדי תל בונד-מאגר, תל בונד-גלובל, תל בונד תשואות צמודות, תל בונד תשואות שקלי ו-All Bond כללי, רף הכניסה יעמוד על 150 אלף שקל ורף היציאה על 75 אלף שקל.

לצד השינוי בקריטריון הנזילות, הבורסה קובעת כי סדרות אג"ח המשתתפות בתוכנית עשיית השוק שאושרה בדירקטוריון ב-20 בינואר 2026 ייחשבו כמי שעומדות בתנאי סף הנזילות באופן אוטומטי. לגבי סדרות עם ותק קצר מ-180 ימי מסחר, תינתן אפשרות למנות עושה שוק ובכך לקצר את תקופת ההמתנה. בבורסה מציינים כי מערכת עשיית השוק מאפשרת מעקב רציף אחר פעילות עושה השוק בכל נייר ערך, כך שכל חברה תוכל לקבל מידע שוטף לגבי רמת הנזילות באג"ח שלה.

• הבורסה מזנקת: ההכנסות עלו ב-40% והרווח הנקי המתואם הוכפל
• הבורסה בת״א מסכמת שנה חזקה: ההכנסות זינקו בכ־29%, הרווח הנקי קפץ בכ־79%

המשמעות הרחבה יותר של הרפורמה היא ניסיון להפוך את מדדי האג"ח הקונצרני לכלי השקעה יעיל יותר עבור הציבור. מדדי תל-בונד משמשים בסיס למוצרים פאסיביים ומנוהלים, וככל שהנכסים במדדים יהיו נזילים יותר, כך אמורות להצטמצם עלויות המסחר וההתאמות של הגופים שעוקבים אחריהם. מבחינת המשקיעים, המטרה היא לצמצם את הפגיעה האפשרית בתשואה שנובעת ממסחר דליל, מרווחים רחבים ותנודתיות שאינה בהכרח משקפת שינוי כלכלי אמיתי באיכות האשראי של החברות.

יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה, אמר כי מטרת הרפורמה במדדי האג"ח הקונצרני היא לשפר את מתודולוגיית מדדי הבורסה עבור מחזיקי המדדים. לדבריו, שילוב של קריטריון נזילות במתודולוגיית האג"ח הקונצרני צפוי להפחית את התנודתיות ולהגדיל את פוטנציאל התשואה למשקיעים. פגוט הוסיף כי שיפור המתודולוגיה ועדכונה יתרמו לגידול הנכסים העוקבים אחר מדדי האג"ח הקונצרני בבורסה בתל אביב.