לא יזמים כמו שחשבנו: רק 1 מכל 24 ישראלים מקים עסק עצמאי
חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט ישראל המספקת מידע על למעלה מ- 120 מיליון עסקים ברחבי העולם ערכה סקירה הבוחנת את היחס בין מספר העסקים בכל מדינה ובין האוכלוסייה באותה מדינה. מהסקירה עולה כי בישראל שיעור העסקים ביחס לאוכלוסייה נמוך מזה של מרבית מדינות מערב ומרכז אירופה וצפון אמריקה.
במקום הראשון בעולם ביחס מספר עסקים לאוכלוסייה ממוקמת נורווגיה עם ממוצע של עסק על כל תושב רביעי, אחריה צ'כיה אף היא ממוצע דומה, ניו זילנד עם ממוצע של עסק על כל תושב חמישי וכך גם שוודיה, הונג קונג ובלגיה.
צרפת מדורגת במקום העשירי עם יחס של עסק לכל תושב שישי, מיד אחריה אנגליה, וארה"ב במקום ה- 13 עם עסק על כל תושב שביעי. ישראל מדורגת רק במקום ה- 25 עם עסק על כל 24 תושבים. אחרי ישראל מדורגות בהתאמה, ארגנטינה, פרו, דרום אפריקה, ברזיל, רומניה, יפן, מלזיה, מקסיקו , הודו וסין, בהן היחס עולה ל 1:500.
השוואה מעניינת ניתן לראות בין הונג קונג וסין. הונג קונג מדורגת במקום החמישי ביחס בין מספר העסקים לתושב ( בממוצע עסק לכל תושב חמישי) לעומת סין המדורגת במקום ה-35 עם עסק אחד בממוצע על כל 524 תושבים.
מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, מתייחס לסקירה ומציין כי למרות שהאופי הישראלי היא אופי יזמי, קיימים קשיים רבים ליזמים צעירים לפתוח עסקים עקב הצורך בהון בסיסי גבוה לפתיחת עסק והמיסוי הגבוה על חברות ועסקים. על כך יש להוסיף חוסר עידוד ממשלתי מספיק לעסקים קטנים ובינוניים.
קובנט קורא לממשלה לעודד יזמות עסקית ע"י הזרמת תקציבים, האצת תהליך הורדת המיסים על חברות ועסקים ופישוט הבירוקרטיה. בכל שנה נפתחים בישראל כ-43.8 אלף עסקים חדשים ונסגרים כ-38.6 אלף עסקים. שיעור העסקים הנמצאים בסיכון גבוה עומד על כ-12% מכלל המשק.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
