לא יזמים כמו שחשבנו: רק 1 מכל 24 ישראלים מקים עסק עצמאי

ישראל רק במקום ה-25 בעולם ביחס בין מספר העסקים לאוכלוסייה. במקום הראשון, נורווגיה עם הממוצע הגבוה היותר. סין במקום ה- 35 עם ממוצע של עסק על כל 524 תושבים
משה בנימין |

חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט ישראל המספקת מידע על למעלה מ- 120 מיליון עסקים ברחבי העולם ערכה סקירה הבוחנת את היחס בין מספר העסקים בכל מדינה ובין האוכלוסייה באותה מדינה. מהסקירה עולה כי בישראל שיעור העסקים ביחס לאוכלוסייה נמוך מזה של מרבית מדינות מערב ומרכז אירופה וצפון אמריקה.

במקום הראשון בעולם ביחס מספר עסקים לאוכלוסייה ממוקמת נורווגיה עם ממוצע של עסק על כל תושב רביעי, אחריה צ'כיה אף היא ממוצע דומה, ניו זילנד עם ממוצע של עסק על כל תושב חמישי וכך גם שוודיה, הונג קונג ובלגיה.

צרפת מדורגת במקום העשירי עם יחס של עסק לכל תושב שישי, מיד אחריה אנגליה, וארה"ב במקום ה- 13 עם עסק על כל תושב שביעי. ישראל מדורגת רק במקום ה- 25 עם עסק על כל 24 תושבים. אחרי ישראל מדורגות בהתאמה, ארגנטינה, פרו, דרום אפריקה, ברזיל, רומניה, יפן, מלזיה, מקסיקו , הודו וסין, בהן היחס עולה ל 1:500.

השוואה מעניינת ניתן לראות בין הונג קונג וסין. הונג קונג מדורגת במקום החמישי ביחס בין מספר העסקים לתושב ( בממוצע עסק לכל תושב חמישי) לעומת סין המדורגת במקום ה-35 עם עסק אחד בממוצע על כל 524 תושבים.

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, מתייחס לסקירה ומציין כי למרות שהאופי הישראלי היא אופי יזמי, קיימים קשיים רבים ליזמים צעירים לפתוח עסקים עקב הצורך בהון בסיסי גבוה לפתיחת עסק והמיסוי הגבוה על חברות ועסקים. על כך יש להוסיף חוסר עידוד ממשלתי מספיק לעסקים קטנים ובינוניים.

קובנט קורא לממשלה לעודד יזמות עסקית ע"י הזרמת תקציבים, האצת תהליך הורדת המיסים על חברות ועסקים ופישוט הבירוקרטיה. בכל שנה נפתחים בישראל כ-43.8 אלף עסקים חדשים ונסגרים כ-38.6 אלף עסקים. שיעור העסקים הנמצאים בסיכון גבוה עומד על כ-12% מכלל המשק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.