לא יזמים כמו שחשבנו: רק 1 מכל 24 ישראלים מקים עסק עצמאי
חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט ישראל המספקת מידע על למעלה מ- 120 מיליון עסקים ברחבי העולם ערכה סקירה הבוחנת את היחס בין מספר העסקים בכל מדינה ובין האוכלוסייה באותה מדינה. מהסקירה עולה כי בישראל שיעור העסקים ביחס לאוכלוסייה נמוך מזה של מרבית מדינות מערב ומרכז אירופה וצפון אמריקה.
במקום הראשון בעולם ביחס מספר עסקים לאוכלוסייה ממוקמת נורווגיה עם ממוצע של עסק על כל תושב רביעי, אחריה צ'כיה אף היא ממוצע דומה, ניו זילנד עם ממוצע של עסק על כל תושב חמישי וכך גם שוודיה, הונג קונג ובלגיה.
צרפת מדורגת במקום העשירי עם יחס של עסק לכל תושב שישי, מיד אחריה אנגליה, וארה"ב במקום ה- 13 עם עסק על כל תושב שביעי. ישראל מדורגת רק במקום ה- 25 עם עסק על כל 24 תושבים. אחרי ישראל מדורגות בהתאמה, ארגנטינה, פרו, דרום אפריקה, ברזיל, רומניה, יפן, מלזיה, מקסיקו , הודו וסין, בהן היחס עולה ל 1:500.
השוואה מעניינת ניתן לראות בין הונג קונג וסין. הונג קונג מדורגת במקום החמישי ביחס בין מספר העסקים לתושב ( בממוצע עסק לכל תושב חמישי) לעומת סין המדורגת במקום ה-35 עם עסק אחד בממוצע על כל 524 תושבים.
מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, מתייחס לסקירה ומציין כי למרות שהאופי הישראלי היא אופי יזמי, קיימים קשיים רבים ליזמים צעירים לפתוח עסקים עקב הצורך בהון בסיסי גבוה לפתיחת עסק והמיסוי הגבוה על חברות ועסקים. על כך יש להוסיף חוסר עידוד ממשלתי מספיק לעסקים קטנים ובינוניים.
קובנט קורא לממשלה לעודד יזמות עסקית ע"י הזרמת תקציבים, האצת תהליך הורדת המיסים על חברות ועסקים ופישוט הבירוקרטיה. בכל שנה נפתחים בישראל כ-43.8 אלף עסקים חדשים ונסגרים כ-38.6 אלף עסקים. שיעור העסקים הנמצאים בסיכון גבוה עומד על כ-12% מכלל המשק.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
