אינפלציה בישראל? נקודות שמחייבות התייחסות
מהי בכלל אינפלציה? מה גורם לאינפלציה? כששואלים סטודנט שנה א' לכלכלה מה גורם לאינפלציה, מקבלים תשובות מגוונות, לרוב הוא חוזר על הטעות ובוחר בסיבה הלא נכונה, אולי בסיבות הלא נכונות. ובכן הגורם המרכזי לאינפלציה הוא גרעון הממשלה, וסביב סיבה זו מסתובבים גורמים נוספים.
אינפלציה מוגדרת כעליית מחירים הגבוהה מ-3% לשנה. האינפלציה מסוכנת מאחר והיא מונעת מהפרטים במערכת הכלכלית לקבל את החלטותיהם בצורה הטובה ביותר. המחקרים של רבות השנים הוכיחו ששיעור אינפלציה נמוך מעניק את התרומה הטובה ביותר לצמיחה בטווח הארוך. מכאן שדרך יציבות המחירים משיג הבנק המרכזי גם צמיחה בת קיימא במשק.
למשל אם הממשלה מעלה את השכר במגזר הציבורי, יש לכך שתי השפעות. ראשית, הפער בין ההכנסות להוצאות גדל, קרי הגרעון מתרחב, או העודף התקציבי מצטמצם. מהצד השני, כאשר יש יותר כסף לאנשים והמשכורות יותר גבוהות, גם המחירים עולים וגם ישנו גל של העלאות שכר במשק שמגיע גם לסקטור הפרטי והתעשייתי.
לאחרונה, ניכרת פאניקת אמוק בשוק ההון ופחד חסר תקדים מפני האינפלציה. רבים מגנים את סטנלי פישר וגורסים כי המהלך שביצע היה פזיז, כך גם עשו לבן שלום ברננקי, למרות שכעת אנו רואים שהוא כנראה מנע מהכלכלה האמריקנית להיכנס למיתון.
ובכן סטנלי פישר בכבודו ובעצמו מקבל את החלטותיו על סמך המודלים האקונומטרים של בנק ישראל. הכלכלנים כמו במרבית הבנקים מקבלים ברמה הכלכלית את החלטת הריבית על פי פונקציית תגובה לשינויים בפער התוצר ובחריגה מיעד האינפלציה, זאת על פי חוק טיילור, שכעת לא נרחיב עליו.
סביר להניח שעל פי המודלים התרחק המשק הישראלי מהתוצר הפוטנציאלי ולפיכך נפתח פער דיפלציוני, שלרוב גורר אחריו ירידת מחירים או התמתנות בקצב עליית המחירים. האינפלציה הקיימת בישראל מונעת לא פחות מביקושים חיצוניים וממחירים שנקבעים בעולם כמו מזון ואנרגיה. כך שכדי לקבל תמונה יותר טובה על אינפלציית הביקושים המקומיים יש לנטרל את ההשפעה של המחירים החיצוניים כפי שנעשה בארה"ב.
במידה ומרבית האינפלציה מונעת מביקושים אלו, העלאת ריבית של פישר תהיה כמו מתן אקמול לחולה בוירוס. פישר מצוי במלכוד והשוק כבר מתמחר העלאת ריבית, ואת זאת היה ניתן לראות על פי ההיחלשות המהירה של הדולר שהגיעה עם פרסום המדד.
בכל אופן על מנת להבין טוב יותר את הסכנה האינפלציונית חייבים ללכת למנגנון התמסורת בין האבטלה והאינפלציה. כמובן שיש לפקוח שבע עיניים על המדיניות הפיסקאלית של הממשלה והנכונות לצמצם את הגרעון ואת יחס החוב לתוצר.
פיליפס הגה לראשונה את הקשר בין אבטלה לאינפלציה על ידי עקומת פיליפס, כפי שמוצג בגרף למטה. המודל אותו הגה לא יכול להסביר מצבים חריגים של סטגפלציה, אך בהסתמך על התנאים הנוכחיים במשק הישראלי אין טעם לסבך את פני הדברים.
מקור: אתר ויקיפדיה
כפי שניתן לראות, עלייה משמעותית באינפלציה חייבת לבוא לידי ביטוי בירידה משמעותית לא פחות בשיעור האבטלה. שיעור זה במשק הישראלי עמד על 6.9% בסוף שנת 2007, עדות לכך שהמשק הישראלי מתקרב למה שמכונה בעגה הכלכלית "תעסוקה מלאה", או שיעור האבטלה הטבעי שנובע מהאבטלה המבנית והחיכוכית הקיימת בכל משק. הנחת העבודה היא שלמשק הישראלי שיעור אבטלה של תעסוקה מלאה גבוה יותר משל משקים אחרים בעולם. זאת עקב אוכלוסיות שונות שנעדרות משוק העבודה בגלל סיבות כאלו ואחרות.
על מנת לבחון האם האינפלציה היא אירוע חולף או בר קיימא, יהיה הצורך לבחון בחודשים הקרובים את שיעור האבטלה בזכוכית מגדלת, וכן את מצב המעסיקים. נכון לרגע זה, הדולר או יותר נכון המעסיקים עומדים בפני נקודת שבירה מסוכנת ואת זה יודע פישר טוב מאוד.
