תל אביב רשמה יום שחור משחור: המעו"ף צלל 3.6% התל-טק 6.1%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר בירידות שערים חדות ביותר, זאת על רקע המגמה השלילית כל כך הנרשמת כעת בוקי ההון מסביב לעולם. בנוסף, יום המסחר היה מקוצר גם היום וננעל בשעה 14:15, כפי שננעל בכל אחד מימי המסחר מאז תחילת השבוע הנוכחי. הרקע הינו הסכסוך המתמשך בין הנהלת הבורסה לעובדים.
האפקט של התכנית החדשה של הבנק המרכזי בארה"ב למלחמה במשבר האשראי, עליה הוכרז שלשום, כבר התפוגג בשווקים. החוליה החדשה במשבר הכלכלי העולמי מתמקדת בקרלייל, כאשר ישנו חשש לעתידן של אגרות חוב בהיקף 16 מיליארד דולר של החברה, ואף חשש מפני קריסת החברה כולה.
בנוסף, שמועות עקשניות מדברות על כך שבורסת הסחורות בשיקגו תצא בהודעה על הקשחת דרישת הבטחונות מהמשקיעים והדבר מעורר סערה של ממש.
בעקבות הדברים, מדדי אסיה ננעלו בירידות של עד 4.8%, אירופה נסחרת בירידות של 2.3% והחוזים העתידיים על מדדי וול סטריט מאותתים על ירידות של עד 1.5% בפתיחה.
הבורסה המקומית מגיבה לא רק למגמה בעולם, אלא גם להודעת בנק הפועלים על המשך ירידת ערך תיק ה-MBS שלו, אשר מעיבה על מצב הרוח באחד העם. המשקיעים ממתינים גם לפרסום מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שיפורסם מחר (ו'). קונצנזוס התחזיות בשוק הוא לירידה של 0.4% במדד על רקע היחלשות הדולר, מה שמחזק את הציפיות בשוק להורדת ריבית של 0.25% בסוף החודש לרמה של 3.5%.
מדדים מובילים: המעו"ף ירד ב-3.55% ל-1,024 נקודות, ת"א 100 השיל 3.64% ל-942 נקודות והתל-טק נפל 6.1% ל-227 הנקודות.
מניות במרכז
מניית הפועלים נפלה 4.8% בעקבות הודעת הבנק על ירידת תיק ה-MBS שלו ב-350 מיליון דולר. בנוסף, פרסם הבנק חו"ד חיצונית שקיבל אודות עתידו של תיק ה-MBS שלו בשנים הבאות.
כיל סגרה בירידות למרות פתיחה חיובית ונסחרה ברקע לידיעה החיובית מבחינתה, לפיה ענקית האשלג הרוסית אורלקלי סגרה את חוזה האשלג עם ברזיל במחיר של 600-610 דולר לטון החל מחודש אפריל.
מניה נוספת בענף האגרו-כימיה, מכתשים אגן, הויספה לבלוט על רקע הדוחות הכספיים שפרסמה אתמול (ד'), אשר לוו בהודעת החברה כי תבצע רכישה עצמית של מניותיה (BuyBack) בהיקף של 100 מיליון דולר (2.5% מסך מניות החברה). בליהמן ברדרס הותירו היום את את מחיר היעד שלהם למניה אך יצאו בסקירה אוהדת ביותר.
אסם דיווחה על מכירותיה לשנת 2007 טרם פרסום דוחותיה הכספיים, והן עומדות על 2.9 מיליארד דולר - צמיחה של 11.2% בהשוואה ל-2006. הצמיחה האורגנית של החברה בשנה החולפת עמדה על 6.8%. אסם חשפה את הנתון במצגת שהוצגה לראש ממשלת צ'כיה במפעל אסם בשדרות.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
