תל אביב רשמה יום שחור משחור: המעו"ף צלל 3.6% התל-טק 6.1%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר בירידות שערים חדות ביותר, זאת על רקע המגמה השלילית כל כך הנרשמת כעת בוקי ההון מסביב לעולם. בנוסף, יום המסחר היה מקוצר גם היום וננעל בשעה 14:15, כפי שננעל בכל אחד מימי המסחר מאז תחילת השבוע הנוכחי. הרקע הינו הסכסוך המתמשך בין הנהלת הבורסה לעובדים.
האפקט של התכנית החדשה של הבנק המרכזי בארה"ב למלחמה במשבר האשראי, עליה הוכרז שלשום, כבר התפוגג בשווקים. החוליה החדשה במשבר הכלכלי העולמי מתמקדת בקרלייל, כאשר ישנו חשש לעתידן של אגרות חוב בהיקף 16 מיליארד דולר של החברה, ואף חשש מפני קריסת החברה כולה.
בנוסף, שמועות עקשניות מדברות על כך שבורסת הסחורות בשיקגו תצא בהודעה על הקשחת דרישת הבטחונות מהמשקיעים והדבר מעורר סערה של ממש.
בעקבות הדברים, מדדי אסיה ננעלו בירידות של עד 4.8%, אירופה נסחרת בירידות של 2.3% והחוזים העתידיים על מדדי וול סטריט מאותתים על ירידות של עד 1.5% בפתיחה.
הבורסה המקומית מגיבה לא רק למגמה בעולם, אלא גם להודעת בנק הפועלים על המשך ירידת ערך תיק ה-MBS שלו, אשר מעיבה על מצב הרוח באחד העם. המשקיעים ממתינים גם לפרסום מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שיפורסם מחר (ו'). קונצנזוס התחזיות בשוק הוא לירידה של 0.4% במדד על רקע היחלשות הדולר, מה שמחזק את הציפיות בשוק להורדת ריבית של 0.25% בסוף החודש לרמה של 3.5%.
מדדים מובילים: המעו"ף ירד ב-3.55% ל-1,024 נקודות, ת"א 100 השיל 3.64% ל-942 נקודות והתל-טק נפל 6.1% ל-227 הנקודות.
מניות במרכז
מניית הפועלים נפלה 4.8% בעקבות הודעת הבנק על ירידת תיק ה-MBS שלו ב-350 מיליון דולר. בנוסף, פרסם הבנק חו"ד חיצונית שקיבל אודות עתידו של תיק ה-MBS שלו בשנים הבאות.
כיל סגרה בירידות למרות פתיחה חיובית ונסחרה ברקע לידיעה החיובית מבחינתה, לפיה ענקית האשלג הרוסית אורלקלי סגרה את חוזה האשלג עם ברזיל במחיר של 600-610 דולר לטון החל מחודש אפריל.
מניה נוספת בענף האגרו-כימיה, מכתשים אגן, הויספה לבלוט על רקע הדוחות הכספיים שפרסמה אתמול (ד'), אשר לוו בהודעת החברה כי תבצע רכישה עצמית של מניותיה (BuyBack) בהיקף של 100 מיליון דולר (2.5% מסך מניות החברה). בליהמן ברדרס הותירו היום את את מחיר היעד שלהם למניה אך יצאו בסקירה אוהדת ביותר.
אסם דיווחה על מכירותיה לשנת 2007 טרם פרסום דוחותיה הכספיים, והן עומדות על 2.9 מיליארד דולר - צמיחה של 11.2% בהשוואה ל-2006. הצמיחה האורגנית של החברה בשנה החולפת עמדה על 6.8%. אסם חשפה את הנתון במצגת שהוצגה לראש ממשלת צ'כיה במפעל אסם בשדרות.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
