תל אביב רשמה יום שחור משחור: המעו"ף צלל 3.6% התל-טק 6.1%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר בירידות שערים חדות ביותר, זאת על רקע המגמה השלילית כל כך הנרשמת כעת בוקי ההון מסביב לעולם. בנוסף, יום המסחר היה מקוצר גם היום וננעל בשעה 14:15, כפי שננעל בכל אחד מימי המסחר מאז תחילת השבוע הנוכחי. הרקע הינו הסכסוך המתמשך בין הנהלת הבורסה לעובדים.
האפקט של התכנית החדשה של הבנק המרכזי בארה"ב למלחמה במשבר האשראי, עליה הוכרז שלשום, כבר התפוגג בשווקים. החוליה החדשה במשבר הכלכלי העולמי מתמקדת בקרלייל, כאשר ישנו חשש לעתידן של אגרות חוב בהיקף 16 מיליארד דולר של החברה, ואף חשש מפני קריסת החברה כולה.
בנוסף, שמועות עקשניות מדברות על כך שבורסת הסחורות בשיקגו תצא בהודעה על הקשחת דרישת הבטחונות מהמשקיעים והדבר מעורר סערה של ממש.
בעקבות הדברים, מדדי אסיה ננעלו בירידות של עד 4.8%, אירופה נסחרת בירידות של 2.3% והחוזים העתידיים על מדדי וול סטריט מאותתים על ירידות של עד 1.5% בפתיחה.
הבורסה המקומית מגיבה לא רק למגמה בעולם, אלא גם להודעת בנק הפועלים על המשך ירידת ערך תיק ה-MBS שלו, אשר מעיבה על מצב הרוח באחד העם. המשקיעים ממתינים גם לפרסום מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שיפורסם מחר (ו'). קונצנזוס התחזיות בשוק הוא לירידה של 0.4% במדד על רקע היחלשות הדולר, מה שמחזק את הציפיות בשוק להורדת ריבית של 0.25% בסוף החודש לרמה של 3.5%.
מדדים מובילים: המעו"ף ירד ב-3.55% ל-1,024 נקודות, ת"א 100 השיל 3.64% ל-942 נקודות והתל-טק נפל 6.1% ל-227 הנקודות.
מניות במרכז
מניית הפועלים נפלה 4.8% בעקבות הודעת הבנק על ירידת תיק ה-MBS שלו ב-350 מיליון דולר. בנוסף, פרסם הבנק חו"ד חיצונית שקיבל אודות עתידו של תיק ה-MBS שלו בשנים הבאות.
כיל סגרה בירידות למרות פתיחה חיובית ונסחרה ברקע לידיעה החיובית מבחינתה, לפיה ענקית האשלג הרוסית אורלקלי סגרה את חוזה האשלג עם ברזיל במחיר של 600-610 דולר לטון החל מחודש אפריל.
מניה נוספת בענף האגרו-כימיה, מכתשים אגן, הויספה לבלוט על רקע הדוחות הכספיים שפרסמה אתמול (ד'), אשר לוו בהודעת החברה כי תבצע רכישה עצמית של מניותיה (BuyBack) בהיקף של 100 מיליון דולר (2.5% מסך מניות החברה). בליהמן ברדרס הותירו היום את את מחיר היעד שלהם למניה אך יצאו בסקירה אוהדת ביותר.
אסם דיווחה על מכירותיה לשנת 2007 טרם פרסום דוחותיה הכספיים, והן עומדות על 2.9 מיליארד דולר - צמיחה של 11.2% בהשוואה ל-2006. הצמיחה האורגנית של החברה בשנה החולפת עמדה על 6.8%. אסם חשפה את הנתון במצגת שהוצגה לראש ממשלת צ'כיה במפעל אסם בשדרות.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
