תל אביב רשמה יום שחור משחור: המעו"ף צלל 3.6% התל-טק 6.1%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר בירידות שערים חדות ביותר, זאת על רקע המגמה השלילית כל כך הנרשמת כעת בוקי ההון מסביב לעולם. בנוסף, יום המסחר היה מקוצר גם היום וננעל בשעה 14:15, כפי שננעל בכל אחד מימי המסחר מאז תחילת השבוע הנוכחי. הרקע הינו הסכסוך המתמשך בין הנהלת הבורסה לעובדים.
האפקט של התכנית החדשה של הבנק המרכזי בארה"ב למלחמה במשבר האשראי, עליה הוכרז שלשום, כבר התפוגג בשווקים. החוליה החדשה במשבר הכלכלי העולמי מתמקדת בקרלייל, כאשר ישנו חשש לעתידן של אגרות חוב בהיקף 16 מיליארד דולר של החברה, ואף חשש מפני קריסת החברה כולה.
בנוסף, שמועות עקשניות מדברות על כך שבורסת הסחורות בשיקגו תצא בהודעה על הקשחת דרישת הבטחונות מהמשקיעים והדבר מעורר סערה של ממש.
בעקבות הדברים, מדדי אסיה ננעלו בירידות של עד 4.8%, אירופה נסחרת בירידות של 2.3% והחוזים העתידיים על מדדי וול סטריט מאותתים על ירידות של עד 1.5% בפתיחה.
הבורסה המקומית מגיבה לא רק למגמה בעולם, אלא גם להודעת בנק הפועלים על המשך ירידת ערך תיק ה-MBS שלו, אשר מעיבה על מצב הרוח באחד העם. המשקיעים ממתינים גם לפרסום מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שיפורסם מחר (ו'). קונצנזוס התחזיות בשוק הוא לירידה של 0.4% במדד על רקע היחלשות הדולר, מה שמחזק את הציפיות בשוק להורדת ריבית של 0.25% בסוף החודש לרמה של 3.5%.
מדדים מובילים: המעו"ף ירד ב-3.55% ל-1,024 נקודות, ת"א 100 השיל 3.64% ל-942 נקודות והתל-טק נפל 6.1% ל-227 הנקודות.
מניות במרכז
מניית הפועלים נפלה 4.8% בעקבות הודעת הבנק על ירידת תיק ה-MBS שלו ב-350 מיליון דולר. בנוסף, פרסם הבנק חו"ד חיצונית שקיבל אודות עתידו של תיק ה-MBS שלו בשנים הבאות.
כיל סגרה בירידות למרות פתיחה חיובית ונסחרה ברקע לידיעה החיובית מבחינתה, לפיה ענקית האשלג הרוסית אורלקלי סגרה את חוזה האשלג עם ברזיל במחיר של 600-610 דולר לטון החל מחודש אפריל.
מניה נוספת בענף האגרו-כימיה, מכתשים אגן, הויספה לבלוט על רקע הדוחות הכספיים שפרסמה אתמול (ד'), אשר לוו בהודעת החברה כי תבצע רכישה עצמית של מניותיה (BuyBack) בהיקף של 100 מיליון דולר (2.5% מסך מניות החברה). בליהמן ברדרס הותירו היום את את מחיר היעד שלהם למניה אך יצאו בסקירה אוהדת ביותר.
אסם דיווחה על מכירותיה לשנת 2007 טרם פרסום דוחותיה הכספיים, והן עומדות על 2.9 מיליארד דולר - צמיחה של 11.2% בהשוואה ל-2006. הצמיחה האורגנית של החברה בשנה החולפת עמדה על 6.8%. אסם חשפה את הנתון במצגת שהוצגה לראש ממשלת צ'כיה במפעל אסם בשדרות.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
