תל אביב רשמה יום שחור משחור: המעו"ף צלל 3.6% התל-טק 6.1%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר בירידות שערים חדות ביותר, זאת על רקע המגמה השלילית כל כך הנרשמת כעת בוקי ההון מסביב לעולם. בנוסף, יום המסחר היה מקוצר גם היום וננעל בשעה 14:15, כפי שננעל בכל אחד מימי המסחר מאז תחילת השבוע הנוכחי. הרקע הינו הסכסוך המתמשך בין הנהלת הבורסה לעובדים.
האפקט של התכנית החדשה של הבנק המרכזי בארה"ב למלחמה במשבר האשראי, עליה הוכרז שלשום, כבר התפוגג בשווקים. החוליה החדשה במשבר הכלכלי העולמי מתמקדת בקרלייל, כאשר ישנו חשש לעתידן של אגרות חוב בהיקף 16 מיליארד דולר של החברה, ואף חשש מפני קריסת החברה כולה.
בנוסף, שמועות עקשניות מדברות על כך שבורסת הסחורות בשיקגו תצא בהודעה על הקשחת דרישת הבטחונות מהמשקיעים והדבר מעורר סערה של ממש.
בעקבות הדברים, מדדי אסיה ננעלו בירידות של עד 4.8%, אירופה נסחרת בירידות של 2.3% והחוזים העתידיים על מדדי וול סטריט מאותתים על ירידות של עד 1.5% בפתיחה.
הבורסה המקומית מגיבה לא רק למגמה בעולם, אלא גם להודעת בנק הפועלים על המשך ירידת ערך תיק ה-MBS שלו, אשר מעיבה על מצב הרוח באחד העם. המשקיעים ממתינים גם לפרסום מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שיפורסם מחר (ו'). קונצנזוס התחזיות בשוק הוא לירידה של 0.4% במדד על רקע היחלשות הדולר, מה שמחזק את הציפיות בשוק להורדת ריבית של 0.25% בסוף החודש לרמה של 3.5%.
מדדים מובילים: המעו"ף ירד ב-3.55% ל-1,024 נקודות, ת"א 100 השיל 3.64% ל-942 נקודות והתל-טק נפל 6.1% ל-227 הנקודות.
מניות במרכז
מניית הפועלים נפלה 4.8% בעקבות הודעת הבנק על ירידת תיק ה-MBS שלו ב-350 מיליון דולר. בנוסף, פרסם הבנק חו"ד חיצונית שקיבל אודות עתידו של תיק ה-MBS שלו בשנים הבאות.
כיל סגרה בירידות למרות פתיחה חיובית ונסחרה ברקע לידיעה החיובית מבחינתה, לפיה ענקית האשלג הרוסית אורלקלי סגרה את חוזה האשלג עם ברזיל במחיר של 600-610 דולר לטון החל מחודש אפריל.
מניה נוספת בענף האגרו-כימיה, מכתשים אגן, הויספה לבלוט על רקע הדוחות הכספיים שפרסמה אתמול (ד'), אשר לוו בהודעת החברה כי תבצע רכישה עצמית של מניותיה (BuyBack) בהיקף של 100 מיליון דולר (2.5% מסך מניות החברה). בליהמן ברדרס הותירו היום את את מחיר היעד שלהם למניה אך יצאו בסקירה אוהדת ביותר.
אסם דיווחה על מכירותיה לשנת 2007 טרם פרסום דוחותיה הכספיים, והן עומדות על 2.9 מיליארד דולר - צמיחה של 11.2% בהשוואה ל-2006. הצמיחה האורגנית של החברה בשנה החולפת עמדה על 6.8%. אסם חשפה את הנתון במצגת שהוצגה לראש ממשלת צ'כיה במפעל אסם בשדרות.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
