אסיה באדום

מגמה שלילית הבוקר במסחר בבורסות המזרח. רוב המדדים ירדו בעקבות העליה המתמשכת במחירי הסחורות.

באוסטרליה העלה הבנק המרכזי הבוקר את הריבית ל 7.25% בפעם השניה בחודש האחרון בעקבות הלחצים האינפלציוניים. עם זאת, פורסם הבוקר כי המכירות הקמעונאיות לחודש ינואר נותרו ללא שינוי, ככל הנראה תוצאה של רמת ריבית גבוהה המצמצמת את הוצאות הצרכנים הפרטיים והעסקיים.

הדולר ממשיך להיחלש מול הין והאירו. בגוש האירו מודאגים מהתחזקות האירו והשפעתו על הצמיחה. היום תפורסם הצמיחה בגוש האירו לשנת 2007. ההערכה היא כי ברבעון האחרון הצמיחה הסתכמה ב- 0.4% בלבד, ובסיכום שנתי ב- 2.3%.

בקנדה יוריד היום ככל הנראה הבנק המרכזי את הריבית לגובה של 3.75% על מנת להקל על החברות שנפגעות מהקיטון ביצוא לארה"ב, אחרי שאתמול הפתיעו נתוני הצמיחה לחודש דצמבר כשהציגו ירידה של 0.7%.

להלן תשואות המדדים המובילים נכון לשעה 09:30 בבוקר: (בבורסות הפתוחות אחוז השינוי נכון לשעה זו ובבורסות הסגורות אחוז השינוי מתייחס ליום המסחר האחרון)

*הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמים במסמך זה (להלן- "המידע") מסופקים כשירות לקוראים ואינם משקפים בהכרח את עמדתה הרשמית של אקסלנס השקעות ו/או חברות בנות שלה ו/או חברות קשורות שלה (להלן- "קבוצת אקסלנס"). אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו המקצועי של הקורא, או הצעה או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות- בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות המובאות במסמך זה לתוצאות בפועל. אין לראות במסמך זה כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנכסים הפיננסים המוזכרים בו. קבוצת אקסלנס אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע מראש או בדיעבד. קבוצת אקסלנס לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במסמך זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. לקבוצת אקסלנס ו/או לבעלי שליטה ו/או לבעלי עניין במי מהם עשוי להיות מעת לעת עניין במידע המוצג במסמך זה, לרבות בנכסים פיננסים המוצגים בו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.