D&B: יסקי מור סיוון הוא משרד האדריכלים הגדול בישראל

שוק האדריכלים נמצא בצמיחה; גידול של כ-26% במספר העובדים המקצועיים; במקום השני בדירוג א.ב תכנון; זאת ועוד מדירוג דן אנד ברדסטריט למשרדי האדריכלים הגדולים בישראל
משה בנימין |

דרוג דנס 100 של משרדי האדריכלים בישראל שערכה חברת דן אנד ברדסטריט ישראל ומתפרסם היום מעיד על המשך הצמיחה של משרדי האדריכלות הגדולים בישראל. גורמי הצמיחה העיקריים על-פי החברה הם עבודות בחו"ל ושוק מגורי היוקרה בישראל.

מניתוח הדרוג עולה כי בעשרים משרדי האדריכלים הגדולים בישראל חל גידול של כ-26% במספר העובדים המקצועיים (האדריכלים, השרטטים, מעצבי פנים וכדו').

צמיחה במספר המועסקים באדריכלות

מספר המועסקים בעשרים המשרדים הגדולים הגיע בתום שנת 2007 ל- 778 עובדים מקצועיים לעומת 619 בתום שנת 2006. גם במספר העובדים הכללי בעשרים המשרדים הגדולים חל גידול של 20% אחוזים והוא עומד על 891 עובדים.

הכי גדול כבר שנתיים: יסקי מור סיוון

דירוג משרדי האדריכלים הגדולים מעלה כי משרד האדריכלים יסקי מור סיוון הוא משרד האדריכלים הגדול בישראל השומר על מקום הראשון בשנתיים האחרונות. המשרד מונה 123 עובדים מקצועיים . יסקי מור סיוון הוסיף לשורותיו 36 עובדים מקצועיים בשנה האחרונה, גידול של 41% מהשנה שעברה. המשרד מעניק מכלול שירותים בתחום האדריכלות תוך התמקדות בפרוייקטים בארץ ובחו"ל, באסיה, מזרח אירופה, בריטניה, ועוד.

שינויים וקפיצות בצמרת - א.ב תכנון שומר על המקום השני

במקום השני מדורג גם השנה משרד א.ב תכנון עם 94 עובדים מקצועיים בתחום האדריכלות, לאחר שהוסיף בשנה האחרונה 24 עובדים מקצועיים נוספים.

במקום השלישי, לאחר שטיפס מהמקום הרביעי, מדורג משרד ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים ובוני ערים (1989) עם 49 עובדים מקצועיים לאחר שהוסיף לשורותיו 12 עובדים מקצועיים נוספים - גידול של כ-32%.

במקום הרביעי, לאחר עליה של 5 מקומות בדירוג מהמקום התשיעי בשנה שעברה, מדורג משרד ישר אדריכלים עם 45 עובדים מקצועיים, שרשם לעצמו את הגידול הגבוה ביותר במספר העובדים המקצועיים, מבין עשרים המשרדים המדורגים - 67% גידול.

בחמישייה השנייה מדורגים במקומות השישי עד העשירי בהתאמה, משה צור אדריכלים בוני ערים, עם 44 עובדים מקצועיים, א.אלדר אדריכלים עם 41 עובדים מקצועיים, טיטו נ.ס. אדריכלים עם 38 עובדים מקצועיים, גידול של 46% במספר העובדים המקצועיים. דגן מושלי ארכיטקטים עם 36 עובדים מקצועיים, ולרמן אדריכלים עם 35 עובדים מקצועיים.

הנדל"ן מתעורר ושוק האדריכלים צומח בהתאם

ראובן קובנט, מנכ"ל דן אנד ברדסטריט מציין כי ההתעוררות בשוק הנדל"ן בישראל השפיעה גם על שוק האדריכלים, זאת לצד המשך המגמה של יציאת משרדי אדריכלים לחו"ל. בקרב המשרדים הגדולים ניכרת מגמה של התמקצעות ומומחיות בתחומים ספציפיים כמו לדוגמא, בנייה ירוקה, תכנון מגדלי מגורים ועוד.

ההתפתחות של שוק מגורי היוקרה בישראל הזוכים לביקושים גם מצד קהל ישראלי וגם מצד משקיעי חו"ל השפיעה גם היא על משרדי האדריכלים הגדולים לאור הדרישה לתכנון איכותי בסטנדרטים גבוהים.

כלכלני דן אנד ברדסטריט מציינים כי בישראל פעילים כ-2000 משרדי אדריכלים, וכי כ-13% מהם מדורגים בסיכון התקשרות גבוה, בדומה לסיכון כלל המשק. כ-70% מהם מדורגים בסיכון התקשרות בינוני והיתר בסיכון התקשרות נמוך.

הרשימה המלאה של דירוג המשרדים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: