האג"ח הקונצרני ממשיך להתאושש

עם זאת, ניתן היה לראות סלקטיביות באג"ח השונות. ען סטפק על האפיקים השונים בשוק האג"ח
ערן סטפק |

כמו בשבוע שעבר, כך גם השבוע, ההתנהלות בשוק המט"ח השפיעה באופן מהותי על שוק אגרות החוב, כשבטווח התפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל, שהיה גבוה מהציפיות.

בתחילת השבוע עם החלשותו של הדולר המשיכו השחרים את מגמת העליות מהשבוע שעבר כאשר בשלושת הימים הראשונים של השבוע העליות בשחרים הארוכים הגיעו עד לכמעט 1.5%.

יחד עם זאת פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר שהיה בשיעור של 0.6%, גבוה מהצפיות (0.3-0.5% ) ובעיקר התחזקותו המהירה של הדולר בשני ימי המסחר האחרונים של השבוע, שפכו מקלחת של צוננין על השחרים, כך שבסיכומו של השבוע אלו מהם הנסחרים לטווח בינוני וארוך עלו בשיעורים של כחצי אחוז ואילו בטווח הקצר נרשמו עליות מתונות יחסית של כרבע אחוז.

עם סיום שבוע המסחר עומדת תשואת המק"מ על 4.78% (לעומת 4.9% בסוף השבוע שעבר) ואילו השחר הארוך נסחר ברמה של 6.34%, לא רחוקה מזו שהיתה בתחילת השבוע (6.4%).

באגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד נרשמה מגמה חיובית לאורך כל העקום , בין היתר בשל מדד המחירים לצרכן שהיה כאמור גבוה מהציפיות וכתוצאה מכך עלו הצמודים לכל הטווחים לפדיון בשיעורים גבוהים יחסית של כ 0.5% -0.9%.

התשואות בעקום הצמוד הן 2.9%- 3.2% למח"מ של 2.5-4 שנים, במח"מ של כ 6 שנים התשואה עולה ל-3.5% ואילו למח"מ של 10-12 שנים התשואה מגיעה כבר ל 3.7%.

חדי העין יבחינו ודאי כי ציפיות האינפלציה הנגזרות מהעקום השקלי והצמוד עולות באופן מתון יחסי – כפי שניתן לראות התשואה בשחר לטווח של 4 שנים הינה כ 5.6%, לעומת כ 3.15% באג"ח ממשלתי צמוד למדד כך שהאינפלציה הנגזרת מהפרשי התשואות האלה היא 2.45% לשנה, ואילו למח"מ של 11 שנים תשואת האג"ח השקלי היא 6.34 כאמור, ואילו האג"ח הצמוד נסחר ב 3.70% (פער של 2.64% אינפלציה לשנה), כך שעל אף המדדים האחרונים הגבוהים יחסית המשקיעים אינם מוכנים לשלם פרמיות מופרזות במיוחד בגין ההגנה האינפלציונית לטווח ארוך.

בשוק האג"ח הקונצרני נמשכה בסה"כ המגמה החיובית כאשר גם השבוע השוק לא "רץ בכיוון אחד" אלא ניתן היה לראות סלקטיביות באג"ח השונות. יש לציין שקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח בתשואה גבוהה רשמו תשואות נאות ביותר מתחילת השנה, מה שמייצר במידה מסוימת יצירות לקרנות הללו הממשיכות להשקיע בכספים החדשים באגרות החוב בתשואות גבוהות, מה שגורר המשך עליות השערים באפיק זה וחוזר חלילה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

שוק המניות מתומחר כבר גבוה - מה בכל זאת מעניין?

ניתוח רוחבי של מדד ת"א 125 מראה שכ-90% מהחברות במדד הציגו תשואה חיובית ב-2025, עם תשואה ממוצעת של כ-70% בקרב החברות שעלו. מנגד, כ-10% מהחברות הציגו ירידות, אך גם לאחר שקלול הירידות, התמונה הכוללת מצביעה על שוק שבו העליות היו רחבות מאוד. שינוי זה הוביל גם לשינוי בהרכב המדד. סקטור הביטוח הכפיל את משקלו במדד והגיע לכ-10%, בעוד סקטור הנדל"ן המניב ירד לכ-8%, לעומת כ-12% בעבר, תוצאה ישירה של פערי ביצועים בין הסקטורים.

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

"סיום הלחימה והחזרה לשגרה צפויים להוביל להאצה בצמיחה במשק הישראלי. תחזית דיסקונט ברוקראז' כאמור לעיל הינה לצמיחה של כ-4.5%-5.5%, עם אפשרות אף למספר גבוה יותר. גם תהליך הורדות הריבית צפוי להיות מואץ, כאשר בדיסקונט ברוקראז' כאמור לעיל, חוזים 3 הפחתות ריבית לפחות במהלך 2026, עד לרמה של כ-3%-3.5% בסוף 2026. 

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

"לאור הצפי החיובי בכלכלה הריאלית, אנו מעריכים כי השוק יניב תשואות חיוביות, אם כי מתונות מאוד ביחס ל-2025. סביר להניח שיהיה קשה לשחזר שנה כה חזקה, בייחוד שזו מגיעה על רקע שנה חזקה גם טרם לכן, ב-2024. במקביל - גם תמחור מרבית הסקטורים הינו גבוה ביחס לעבר.