האג"ח הקונצרני ממשיך להתאושש
כמו בשבוע שעבר, כך גם השבוע, ההתנהלות בשוק המט"ח השפיעה באופן מהותי על שוק אגרות החוב, כשבטווח התפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל, שהיה גבוה מהציפיות.
בתחילת השבוע עם החלשותו של הדולר המשיכו השחרים את מגמת העליות מהשבוע שעבר כאשר בשלושת הימים הראשונים של השבוע העליות בשחרים הארוכים הגיעו עד לכמעט 1.5%.
יחד עם זאת פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר שהיה בשיעור של 0.6%, גבוה מהצפיות (0.3-0.5% ) ובעיקר התחזקותו המהירה של הדולר בשני ימי המסחר האחרונים של השבוע, שפכו מקלחת של צוננין על השחרים, כך שבסיכומו של השבוע אלו מהם הנסחרים לטווח בינוני וארוך עלו בשיעורים של כחצי אחוז ואילו בטווח הקצר נרשמו עליות מתונות יחסית של כרבע אחוז.
עם סיום שבוע המסחר עומדת תשואת המק"מ על 4.78% (לעומת 4.9% בסוף השבוע שעבר) ואילו השחר הארוך נסחר ברמה של 6.34%, לא רחוקה מזו שהיתה בתחילת השבוע (6.4%).
באגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד נרשמה מגמה חיובית לאורך כל העקום , בין היתר בשל מדד המחירים לצרכן שהיה כאמור גבוה מהציפיות וכתוצאה מכך עלו הצמודים לכל הטווחים לפדיון בשיעורים גבוהים יחסית של כ 0.5% -0.9%.
התשואות בעקום הצמוד הן 2.9%- 3.2% למח"מ של 2.5-4 שנים, במח"מ של כ 6 שנים התשואה עולה ל-3.5% ואילו למח"מ של 10-12 שנים התשואה מגיעה כבר ל 3.7%.
חדי העין יבחינו ודאי כי ציפיות האינפלציה הנגזרות מהעקום השקלי והצמוד עולות באופן מתון יחסי – כפי שניתן לראות התשואה בשחר לטווח של 4 שנים הינה כ 5.6%, לעומת כ 3.15% באג"ח ממשלתי צמוד למדד כך שהאינפלציה הנגזרת מהפרשי התשואות האלה היא 2.45% לשנה, ואילו למח"מ של 11 שנים תשואת האג"ח השקלי היא 6.34 כאמור, ואילו האג"ח הצמוד נסחר ב 3.70% (פער של 2.64% אינפלציה לשנה), כך שעל אף המדדים האחרונים הגבוהים יחסית המשקיעים אינם מוכנים לשלם פרמיות מופרזות במיוחד בגין ההגנה האינפלציונית לטווח ארוך.
בשוק האג"ח הקונצרני נמשכה בסה"כ המגמה החיובית כאשר גם השבוע השוק לא "רץ בכיוון אחד" אלא ניתן היה לראות סלקטיביות באג"ח השונות. יש לציין שקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח בתשואה גבוהה רשמו תשואות נאות ביותר מתחילת השנה, מה שמייצר במידה מסוימת יצירות לקרנות הללו הממשיכות להשקיע בכספים החדשים באגרות החוב בתשואות גבוהות, מה שגורר המשך עליות השערים באפיק זה וחוזר חלילה.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חן שרייבר (ניב קנטור)59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל
רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור
יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.
מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה.
על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר
כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור
את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.
- תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.
