האג"ח הקונצרני ממשיך להתאושש
כמו בשבוע שעבר, כך גם השבוע, ההתנהלות בשוק המט"ח השפיעה באופן מהותי על שוק אגרות החוב, כשבטווח התפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל, שהיה גבוה מהציפיות.
בתחילת השבוע עם החלשותו של הדולר המשיכו השחרים את מגמת העליות מהשבוע שעבר כאשר בשלושת הימים הראשונים של השבוע העליות בשחרים הארוכים הגיעו עד לכמעט 1.5%.
יחד עם זאת פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר שהיה בשיעור של 0.6%, גבוה מהצפיות (0.3-0.5% ) ובעיקר התחזקותו המהירה של הדולר בשני ימי המסחר האחרונים של השבוע, שפכו מקלחת של צוננין על השחרים, כך שבסיכומו של השבוע אלו מהם הנסחרים לטווח בינוני וארוך עלו בשיעורים של כחצי אחוז ואילו בטווח הקצר נרשמו עליות מתונות יחסית של כרבע אחוז.
עם סיום שבוע המסחר עומדת תשואת המק"מ על 4.78% (לעומת 4.9% בסוף השבוע שעבר) ואילו השחר הארוך נסחר ברמה של 6.34%, לא רחוקה מזו שהיתה בתחילת השבוע (6.4%).
באגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד נרשמה מגמה חיובית לאורך כל העקום , בין היתר בשל מדד המחירים לצרכן שהיה כאמור גבוה מהציפיות וכתוצאה מכך עלו הצמודים לכל הטווחים לפדיון בשיעורים גבוהים יחסית של כ 0.5% -0.9%.
התשואות בעקום הצמוד הן 2.9%- 3.2% למח"מ של 2.5-4 שנים, במח"מ של כ 6 שנים התשואה עולה ל-3.5% ואילו למח"מ של 10-12 שנים התשואה מגיעה כבר ל 3.7%.
חדי העין יבחינו ודאי כי ציפיות האינפלציה הנגזרות מהעקום השקלי והצמוד עולות באופן מתון יחסי – כפי שניתן לראות התשואה בשחר לטווח של 4 שנים הינה כ 5.6%, לעומת כ 3.15% באג"ח ממשלתי צמוד למדד כך שהאינפלציה הנגזרת מהפרשי התשואות האלה היא 2.45% לשנה, ואילו למח"מ של 11 שנים תשואת האג"ח השקלי היא 6.34 כאמור, ואילו האג"ח הצמוד נסחר ב 3.70% (פער של 2.64% אינפלציה לשנה), כך שעל אף המדדים האחרונים הגבוהים יחסית המשקיעים אינם מוכנים לשלם פרמיות מופרזות במיוחד בגין ההגנה האינפלציונית לטווח ארוך.
בשוק האג"ח הקונצרני נמשכה בסה"כ המגמה החיובית כאשר גם השבוע השוק לא "רץ בכיוון אחד" אלא ניתן היה לראות סלקטיביות באג"ח השונות. יש לציין שקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח בתשואה גבוהה רשמו תשואות נאות ביותר מתחילת השנה, מה שמייצר במידה מסוימת יצירות לקרנות הללו הממשיכות להשקיע בכספים החדשים באגרות החוב בתשואות גבוהות, מה שגורר המשך עליות השערים באפיק זה וחוזר חלילה.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
