האג"ח הקונצרני ממשיך להתאושש
כמו בשבוע שעבר, כך גם השבוע, ההתנהלות בשוק המט"ח השפיעה באופן מהותי על שוק אגרות החוב, כשבטווח התפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל, שהיה גבוה מהציפיות.
בתחילת השבוע עם החלשותו של הדולר המשיכו השחרים את מגמת העליות מהשבוע שעבר כאשר בשלושת הימים הראשונים של השבוע העליות בשחרים הארוכים הגיעו עד לכמעט 1.5%.
יחד עם זאת פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר שהיה בשיעור של 0.6%, גבוה מהצפיות (0.3-0.5% ) ובעיקר התחזקותו המהירה של הדולר בשני ימי המסחר האחרונים של השבוע, שפכו מקלחת של צוננין על השחרים, כך שבסיכומו של השבוע אלו מהם הנסחרים לטווח בינוני וארוך עלו בשיעורים של כחצי אחוז ואילו בטווח הקצר נרשמו עליות מתונות יחסית של כרבע אחוז.
עם סיום שבוע המסחר עומדת תשואת המק"מ על 4.78% (לעומת 4.9% בסוף השבוע שעבר) ואילו השחר הארוך נסחר ברמה של 6.34%, לא רחוקה מזו שהיתה בתחילת השבוע (6.4%).
באגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד נרשמה מגמה חיובית לאורך כל העקום , בין היתר בשל מדד המחירים לצרכן שהיה כאמור גבוה מהציפיות וכתוצאה מכך עלו הצמודים לכל הטווחים לפדיון בשיעורים גבוהים יחסית של כ 0.5% -0.9%.
התשואות בעקום הצמוד הן 2.9%- 3.2% למח"מ של 2.5-4 שנים, במח"מ של כ 6 שנים התשואה עולה ל-3.5% ואילו למח"מ של 10-12 שנים התשואה מגיעה כבר ל 3.7%.
חדי העין יבחינו ודאי כי ציפיות האינפלציה הנגזרות מהעקום השקלי והצמוד עולות באופן מתון יחסי – כפי שניתן לראות התשואה בשחר לטווח של 4 שנים הינה כ 5.6%, לעומת כ 3.15% באג"ח ממשלתי צמוד למדד כך שהאינפלציה הנגזרת מהפרשי התשואות האלה היא 2.45% לשנה, ואילו למח"מ של 11 שנים תשואת האג"ח השקלי היא 6.34 כאמור, ואילו האג"ח הצמוד נסחר ב 3.70% (פער של 2.64% אינפלציה לשנה), כך שעל אף המדדים האחרונים הגבוהים יחסית המשקיעים אינם מוכנים לשלם פרמיות מופרזות במיוחד בגין ההגנה האינפלציונית לטווח ארוך.
בשוק האג"ח הקונצרני נמשכה בסה"כ המגמה החיובית כאשר גם השבוע השוק לא "רץ בכיוון אחד" אלא ניתן היה לראות סלקטיביות באג"ח השונות. יש לציין שקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח בתשואה גבוהה רשמו תשואות נאות ביותר מתחילת השנה, מה שמייצר במידה מסוימת יצירות לקרנות הללו הממשיכות להשקיע בכספים החדשים באגרות החוב בתשואות גבוהות, מה שגורר המשך עליות השערים באפיק זה וחוזר חלילה.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
