הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  

ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות

• 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
• נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

במהלך השנים האחרונות איגוד הבנקים בישראל הצביע על רווחיות גבוהה במיוחד של המערכת הבנקאית בעקבות עליות הריבית ועליית האשראי, וזאת לצד ביקורת גוברת על הפערים בין הריבית שמקבלים הלקוחות לבין זו שהבנקים גובים. ברקע הזה, בשנים 2024-2025 הוטל על הבנקים בישראל חוק תשלום מיוחד למטרות תקציביות, מס זמני שמטרתו לגבות תשלומים מהבנקים בשנים אלה.

כיום עומדת על הפרק עמדת משרד האוצר שמבקש להטיל מיסוי נוסף ואף קבוע על הבנקים, לרבות רעיון של מס בשיעור נוסף על הרווח שמעל ממוצע ההיסטורי, ו-9% על רווחים העולים על 150% מהממוצע (המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"). מנגד, בנק ישראל מתנגד למיסוי סקטוריאלי זה, וטוען כי הוא יוצר עיוותים בין השחקנים במשק ואף עלול לפגוע באיתנות הפיננסית.

לאחר פרסום טיוטת הדו"ח, איגוד הבנקים שלח מכתב לצוות הבין משרדי, שבו הוא טוען כי המסמך שפורסם אינו בשל, חלקי וחורג מהמנדט שנקבע בהחלטת הממשלה. האיגוד מציין כי טיוטת הדו"ח הוכנה תחת לחץ פוליטי, ללא עמדת בנק ישראל שאמורה הייתה להשתלב כחלק אינטגרלי מהדו"ח, וכי הוקצב לציבור פרק זמן קצר במיוחד של חמישה ימי עבודה בלבד להגשת הערות. במכתב נטען כי הטיוטה מכילה נתונים לא מדויקים, בחינה חלקית של ההשלכות הכלכליות ומנגנון מס לא ברור, ולכן קידום המהלך בצורה מזורזת עלול להוביל להחלטה שגויה ופגיעה בציבור הרחב. נוסף לכך מבקש האיגוד דחייה של 45 יום להגשת הערות, שימוע בעל פה, וקבלת כל החומרים המקצועיים שעליהם נשענו מסקנות הצוות.

המכתב המלא

הנדון: דחיית המועד להגשת עמדות לטיוטת דו"ח הצוות לבחינת מס מיוחד על פעילות הבנקים

• המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
• פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשם איגוד הבנקים בישראל (ע"ר), אנו מתכבדים בזאת לפנות אליכם בבקשה להאריך את המועד האחרון להגשת הערות הציבור לדו"ח עבודת הצוות לבחינת מס מיוחד על פעילות הבנקים, לתקופה של 45 ימים, החל ממועד פרסום עמדת בנק ישראל.